בלי תנאים

25/04/2021 103 צפיות 3 תגובות

ללמוד להגיד תודה
ללמוד לקבל את זה
לקבל את זה שאנשים רוצים לשמח אותי
לנסות לשמוח כמעט עד הסוף
ולא לתת לדברים לערער אותי
מזה משנה מה הם חושבים עלי ?
מזה משנה אם הם רואים את מי אני באמת?
הסיטואציה מתחלקת לשני חלקים
כל החיים שלי אני עצמי זה שני חלקים
שאני מנסה לאחד ולקבל
ולתת לאחרים להכיר
להכיר אותי
ולא רק מה שאני מוכרת
אתם רואים אותי ,הם רואים אותי
אך אתה?האם אתה תוכל לראות את האני שלי
אתה הבא בתור שתבוא
האם תוכל לראות אותי
האם תוכל לקבל אותי
ואני אותך
האם אתה תשלים אותי סוף סוף
האם תשאר
ותגרום לי להישאר ולא לברוח
לא לרוץ ולהתחבא
האם לא תהיה כמוהם
תגיב או תאמר דברים כמוהם
האם תרקוד איתי בצורה מצחיקה
ותצחק ותבכה כשצריך
תריב ותואהב אותי
ותחייך אלי
בלי פנים זועפות
בלי תנאים
בלי כבדות
בלי אחרות
האם תיקח אותי לא בגלל שאני אמירה
אלה בגלל שאני אני
הכי מיוחדת בעולם
הכי שלך

אני מחכה לך,מחכה שתבוא ,שתקבל אותי
ותחבק אותי מעל הצוק שאני נמצאת בו
ותיתן לרוחות לחבר בנינו
ולהיות אחד
כי לך אחכה כל חיי
כי אני ואתה זה עד הסוף
בלי תנאים
בלעדיו
ובלעדיה
רק אני ואתה
השאלה אם אתה מוכן להשאר?

בלי תנאים
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (3)

“האם תרקוד איתי בצורה מצחיקה” זה תמצית הפנטזיה מבחינתי. אני מניח שהפסיכולוגיה שם בשבילי היא, מישהי שתאהב אותי בדיוק כמו שאני וכך אוכל להרגיש בטוח ואהוב, ותוריד את כל המגננות והמסכות כשהיא לצדי, כי היא תרגיש בטוחה ואהובה.

לגבי השיר/סיפור אני מרגיש שהוא קצת מבולבל או עמוס. הוא מתחיל בכיוון של להשתחרר ולהיות אני עצמי בלי קשר למה אחרים חושבים עלי.

“ולא לתת לדברים לערער אותי
מזה משנה מה הם חושבים עלי ?
מזה משנה אם הם רואים את מי אני באמת?”
(אמור להיות “מה זה משנה…”)
המשפט האחרון הוא קצת דו-משמעי. האם אכפת לי שהם רואים אותי או לא, ופרשנות אחרת: האם אכפת לי להיות עצמי ושכולם יראו מי אני באמת. אני חשבתי שהתכוונת יותר לאפשרות השניה, זה התאים לשני המשפטים הראשונים. אני חושב שהמילה משנה קצת יוצרת את כפל המשמעות.

אחר-כך השיר מקבל תפנית לכמיהה לאדם אחד שיבוא ויראה ויקבל אותך כמן שאת. ההלחמה הזו יוצרת תחושה של “תפסת מרובה לא תפסת”. יש כאן שני נושאים מהותיים ולא לגמרי זהים.
אדם אחד כזה עדיין יכול להכיר אותך במסגרת אינטימית בלי שתצטרכי לחשוף את האני האמיתי שלך בפני כולם. כלפי חוץ תסתובבי עם מסכה, ובאינטימיות של מערכת היחסים תוכלי להיות את האמיתית.

במידה ואת עדיין מתלבטת מה מכל התסריטים היית רוצה, היה אפשר להכניס את המחשבות וההתלבטויות לתוך השיר, ואז הבלבול לא היה רק של הקורא, אלא הוא היה מבין שגם את מבולבלת. כך היתה נוצרת תחושת הזדהות עמוקה יותר בין הקורא ובינך.

25/04/2021 10:06

    אכן,מקבלת את התגובה שלך
    היה לך הרבה לומר
    אני רואה..
    שדבר ראשון תודה.מה שכן לא רגילה לקבל הערות על הכתיבה שלי

    אני אמיתית פה,אני רושמת מה שעולה גם אם זה מבולבל זאת אני
    בלבול שלם ,בית משפט,ואהבה כואבת
    ואני גם מיוחדת,מצחיקה וכל כך יצרתית שזה מפחיד גם אותי

    לומר לי שהקטע מבלבל זה מה שרציתי
    הבלבול היה של שתיינו,
    גם אם הקטע לא מובן,בלי פסיקים בלי נקודות ..
    אם המוזיקה שלי
    כי כשאני אקרא אותו פעם פעמיים תמיד תהיה לו את אותה מנגינה.
    אני מבינה וזה מה שחשוב
    אם אחרים מבינים זה הבונוס
    לא הכל בא עם שורות פסקאות והסברים
    אם הייתי כותבת ככה לא הייתי אני
    לא הייתי אמיתית כל כך
    לפחות לא עם עצמי
    אז לא נורא קטע אחד מבולבל בין כל כך הרבה קטעים שהם לא,לא מרגש אותי
    אני בתהליך
    אני מבולבלת
    ואיך שהוא שלמה עם זה
    שלמה עם הקטע הזה
    ולא לא הייתי משנה דבר
    אם יעזור לך?תשמע את השיר של TAYLOR SWIFT -archer
    ותקרא את הפסקה
    ושם שם אולי תמצא אותי ותבין מיעט את הדבר שאני וקראת לו אני.

    26/04/2021 14:05

בהתחלה הנושא היה על קבלה עצמית (שהוא נושא מאוד חשוב לדעתי) ואחר כך השיר (?) הפך לשיר (?) אהבה.
אגב, אני אשמח לדעת איך את קוראת לסוג הזה של הכתיבה, כי אני לא בטוחה שזה שיר.
הרעיון (גם של הקבלה העצמית, שהיה בהתחלה), וגם של השיר אהבה מאוד יפה.

נ.ב: אני הייתי מפרידה לשני שירים שונים, כמו שכתבתי, אבל זו החלטה שלך.

26/04/2021 14:51
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך