בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 6-

פרק 6-
מנקודת המבט של ת׳ור-
יצאתי מהמעלית, והתקדמתי למקרר, מחזיק אצבעות שנשאר מוחיטו.
התנערתי מאתמול בלילה. זה לא היה המקום ולא הזמן לשפוך לילדה על ג׳נה. מה היא קשורה גם כן, אני לא מתעסק בה שלא תתעסק בי.
״בוקר טוב״ אליסון אמרה לי כשסגרתי את המקרר.
״בוקר״ אמרתי והתקדמתי לספה. המציק והילדה ישבו וצפו באיזה סרט.
״הוא גאון״ המציק גיחך ובהה בטלוויזיה. הילדה הסתכלה עליי וזזה הצידה. התיישבתי לידה, מנסה לראות באיזה זבל הם צופים.
״ממנו הייתי מצפה לשטויות האלה, ממך פחות״ מלמלתי ושתיתי.
״קשה לך לראות אנשים שגם טובים בעבודה שלהם ו-גם- יודעים להנות?״ היא שאלה בעצבנות.
״אני יודע להנות״ פלטתי. החוצפה שלה גורמת לי לרצות לשבור קיר
״לשבת לבד בחדר ולשתות זה לא להנות״ היא מלמלה. המציק צחק.
״משהו מצחיק אותך טמבל?״ התעצבנתי.
״תשמרי על הפה שלך ילדה..״
״אני שומרת עליו יפה מאוד בלי עצות ממך״ היא אמרה ונעמדה.
״ותודה, ת׳ור, שהרסת לי אחלה של בוקר״ היא הוסיפה בחיוך והלכה למעלית.
״תזדיינו כבר״ המציק מלמל והעביר ערוץ. אקשן.
״או, משתפר״ מלמלתי וצפיתי.

מנקודת המבט של אליסון-
התיישבתי ליד דילן ות׳ור. הם צפו בסרט מותחן אקשן, הסוג האהוב עליי.
״וואי, סרט מעולה״ מלמלתי ושתיתי מים קרים מהכוס שלי.
״את מהבחורות האלה?״ דילן שאל.
״איזה?״ שאלתי בבידור.
״שהעבודה שלהן משפיעה על כל תחומי העניין שלהן״ הוא הסביר.
״לא. התחומי עניין שלי השפיעו על סוג העבודה שלי״ תיקנתי אותו. הוא הסתכל עליי בהתפעלות, וחזר לסרט.
הריח של הדאודוראנט של ת׳ור גרם לי לצאת מריכוז, ולא לעקוב אחרי ההתרחשויות בסרט. למה הוא חייב להיות טמבל עם בעיות מחויבות? כל פעם שאני קרובה אליו אני מתחרמנת יותר ויותר.
״אתה מפספס את הקטע הכי טוב״ אמרתי כשת׳ור קם מהספה.
״חרא סרט״ הוא מלמל והלך. אוף, תישאר!!

מנקודת המבט של האנה-
״האן״ דפיקות על הדלת וקריאה בשמי העירו אותי בבוקר. פקחתי עין אחת, הסתכלתי על הצג של הפלאפון שלי. פאק, כבר שלוש בצהריים. הרגשתי כאב חד בגרון שלי, ורצתי לשירותים להקיא.
״האנה!״ דילן קרא שוב מחוץ לחדרי.
״שני.. שנייה!״ קראתי בחוסר כוחות ונעזרתי באסלה כדי לחזור לעמוד. שונאת להיות חולה.
״מה?״ שאלתי בחוסר סבלנות כשפתחתי את הדלת.
״וואו את נראית נורא״ דילן צחק.
״שמחה שזה מצחיק אותך מתוק״ מלמלתי.
״ממתי את ככה?״ הוא שאל, מנסה לעצור את החיוך.
״מהלילה..״ מלמלתי.
״אתה יכול לבדוק אם למישהו יש כדור נגד.. בחילות, כאבי ראש וגרון וסחרחורות?״ שאלתי. הוא גיחך. חיכיתי שהוא יתייחס אליי ברצינות.
״כן, תחזרי למיטה. או שתתקלחי. תעשי עם עצמך משהו״ הוא אמר.
״גם אני אוהבת אותך״ מלמלתי וסגרתי את הדלת. איזה כיף.

״בוקר״ ת׳ור נכנס לחדר שלי עם מרק, כוס מים ושלושה כדורים. הרמתי גבה וגיחכתי, ולאחר כמה שניות הכאב החד בגרון חזר שנית, אז הפסקתי.
״אתה האחרון שהייתי מדמיינת בא אליי לחדר עם מרק״ מלמלתי. הוא הסתכל עליי
״כולם יצאו למשימה, אז חייבו אותי להישאר ולטפל בך״ הוא אמר בייאוש.
״משימה? מה הקייס?״ שאלתי בעצב.
״אם זה היה שווה באמת לא הייתי נשאר לטפל בך, אז לא פספסת כלום״ הוא אמר.
״מלאך שכמותך״ מלמלתי. הוא גיחך.
״את מסוגלת לשבת?״ הוא שאל. הנהנתי ונעזרתי בידיי כדי להתרומם.
״המציק אמר שאת צריכה כדור ל.. כל דבר. אז הבאתי את העיקריים״ הוא אמר והניח לצידי את המגש. הסתכלתי עליו והנהנתי.
״לא ידעתי אם את אוהבת מרק פושר או רותח, אז..״
״ת׳ור, אני אסתדר, תודה״ עצרתי אותו בגיחוך. הוא הביט בי.
״אוקיי, אם את צריכה משהו.. אני באזור, כנראה ישן. תצעקי ואני אבוא״ הוא אמר. חייכתי והנהנתי.

מנקודת המבט של דילן-
״אוכללל״ צעקתי בייאוש כשנכנסנו הביתה. אני רעב מת, לא יכולנו לתפוס את העבריין הטמבל בזמן שהוא אוכל ארוחת ערב ?
״עבודה טובה״ ת׳ור יצא מהמשרד ואמר לשלושתנו.
״איך האנה מרגישה?״ אליסון שאלה.
״היא שתתה היום מספיק מרק בשביל ארבע שנים. היא תחיה״ ת׳ור אמר.
״אני אעלה לראות שהיא בסדר״ צ׳אד אמר עאלק באדישות והתקדם למעלית. גיחכתי ונדנדתי את הראש.
״מה?״ אליסון שאלה אותי. הסתכלתי עליה, בשוק שגם היא לא קלטה עדיין.
״איך אתם ביחידה הזאת תסבירו לי״ מלמלתי בחיוך והלכתי לסלון.