Buttercup
הפרק הפעם הוא על עברו של רפאל. אני לא מזלזלת באף אחד, ושוב, הכלהוא פרי דמיוני. תודה ומקווה שתהנו :)

בריחה לגן עדן – פרק חמישי

Buttercup 29/06/2020 98 צפיות אין תגובות
הפרק הפעם הוא על עברו של רפאל. אני לא מזלזלת באף אחד, ושוב, הכלהוא פרי דמיוני. תודה ומקווה שתהנו :)

אבל שם פגשתי את רפאל, הלכתי לישון אצלו, ופה עצרנו…
***
”בוקר טוב” אמרתי בפיהוק.
”בוקר טוב, היפיפייה הנרדמת” רפאל ענה. ”יש לך פה חביתה, פה קפה, ואני מכין עכשיו סלט” אמרתי לכם שהוא מלאך.
התחלתי לאכול, בעודו מדבר. ” אז מה החלטת? כאילו מה תעשי? תישארי אצלי או תזמיני כרטיס טיסה חדש?” הוא שאל.
חשבתי על האפשרויות, טלי משתחררת עוד פחות משבוע, ואני רוצה ללכת לראות אותה, אבל עם זאת, כל פינה שאני הולכת בה, יש לי זיכרונות רעים ממנה, ואני רק רוצה לעזוב את המדינה הזאת.
” אור? את בסדר? לא התכוונתי להאיץ בך” שכחתי שהוא שאל אותי שאלה, לפעמים זה קורה לי, שאני חולמת בהקיץ ומנתקת את עצמי מהעולם.
”כן, כן, אני בסדר. יש לי רק כמה סידורים לעשות לפני שאני נוסעת” השבתי. אסור שרפאל ידע על העבר שלי, אני לא רוצה רחמים.
”סבבה, קחי את הזמן, אני חייב לרוץ לשדה התעופה, צ’או!” אמר, לקח את תיקו והלך.
”אני משערת שיש לי סידורים להיום..” מלמלתי לעצמי.
***
רפאל
”ביי, ניפגש מחר באימון!” אמרתי לכולם.
לואי פתח לי את השער של החניה כשהגעתי הביתה, יצאתי מהג’יפ 4X4 שלי שאבא קנה לי ליומולדת, ונכנסתי הביתה. הדבר הראשון שראיתי הוא את אחותי הגדולה קייטי מתנשקת עם חבר שלה, טום. קייטי בת 22, היא עדיין לא עזבה את הווילה של ההורים, ויש לה חבר אמריקאי מעצבן שגם עבר לגור פה, הם מתכננים לעזוב לאחוזה של טום שנה הבאה, אחרי החתונה שלהם. קייטי גדולה ממני ב – 5 שנים, והיא מרשה לעצמה להתנשא עליי, כי היא הילדה האהובה על ההורים שלנו. זה לא נכון, אמה היא ה”נסיכה של אבא”. אמה היא אחותי הקטנה, בת 12, והיא הילדה הכי מפונקת בכל גבולות רמת אביב, אפילו בתל אביב. ההורים שלנו כמעט אף פעם לא בבית, יש לנו את סשה השומר, לואי המשרת הראשי, ואת קלרה הטבחית, יש כמובן מנקים ועוזרי משרתים. אז ההורים שלי אף פעם לא בבית, לכן אין חוקים בבית הזה, חוץ מלעבוד במה שההורים עובדים. אמא שלי היא דוגמנית בארה”ב, והיא רוצה שקייטי תירש את כתר הדוגמנות ממנה, אבי הוא איש עסקים, שיש לו חברות בארה”ב, ובאירופה. הוא רוצה שאני אירש ממנו את החברה הראשית, ולא ממש מתחשק לי לעשות את זה, וגם אמרתי לו, אבל הוא לא מקשיב. רק מאמה אין ציפיות, כאילו יש, אבל כמו שאמרתי היא ה”נסיכה של אבא”, הוא כפוף לה, והיא מסובבת אותו על האצבע הקטנה שלה.
טוב, אחרי הכרות קצרה עם המשפחה שלי, נחזור לסיפור.
***
עליתי במדרגות לקומה השנייה, הקומה שלי. אמה הזמינה חברות וכל פעם שהן פה הן מציקות לי, גם הפעם. ”אמהה! למה לעזאזל יש על כל הקיר שלי לבבות?! רדי לפה מיד!”
”אני באה אידיוט קטן!” היא צעקה בחזרה.
”מה?”היא שאלה כשהגיעה אליי.
החברות המטומטמות שלך קישקשו לי על הקיר!” צעקתי.
”אל תקרא להם מטומטמות! אני אתקשר לאבא!” שיט! אסור היא תתקשר לאבא!
”הלו אבוש! רפאל הטמבל קרא לחברות שלי מטומטמות!” אמרה והחלה לבכות.
”אבא זה לא נכון! הם קישקשו לי על הקיר!”
”רפאל, הן בנות 12! ואם עוד פעם תרים עליי את הקול אני אקח לך את ה- 4X4!”
אמה עשתה לי פרצוף וחייכה, והחלה לעלות במדרגות עם הטלפון.
***
ולי נמאס, באמת נמאס, להיות כפוף למפונקת הזאת! לכן ברגע שסיימתי את התיכון, עזבתי את הבית, קניתי לי דירה במרכז תל אביב, וחבר של אבא סידר לי עבודה בבן גוריון, ואני עפתי מהירושה.

בריחה לגן עדן – פרק חמישי
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך