הברבור הלבן פרק 10

True love 06/06/2019 125 צפיות אין תגובות

כשברברה קמה בבוקר לצידו של אהובה ארתור.

הוא הופיע בתוך החדר עם ארוחת בוקר עשירה .

ברברה הביטה בו בחיוך ונמסה . את הלילה האחרון הם בילו שניהם ביחד.

” בוקר לאישה הכי יפה בעולם!” אמר ארתור והושיט לה את ארוחת הבוקר שהוא הכין בשבילה.

” בוקר טוב אהובי כמה טוב לראות אותך בילינו יפה בלילה . וואו זה נראה ממש טעים.” אמרה ברברה ברגשות תודה.

” אהובתי היה לנו לילה מושלם ביחד אני ממש שמח שעכשיו אנחנו יותר מאוחדים מתמיד.” קרא באושר ונתן לה נשיקה על השפתיים.

” גם אני מאושרת אתה חוזר לפנימייה היום?” שאלה ברברה בטון ענייני והביטה בו במבט בוחן.

” כן ברור אני חוזר לפנימייה איתך אני לא הולך לענות לחברים שלי שישאלו אותי לגבי הלילה ההוא שעשינו אהבה בפעם הראשונה.

אז גם אני שתעשי את אותו דבר בסדר?” קרא ארתור בהחלטיות.

” מה אני אמורה לשתוק רק בגלל שאתה אמרת לא לספר שום דבר? מה אם החברות ישאלו אותי למה לא הייתי בפנימייה אגיד להן שהייתי איתך ובילינו את הלילה האחרון ביחד.” ענתה ברברה בפליאה ולא הבינה למה הוא מתעקש להסתיר את מה שקרה ביניהם לאחרונה.

” לא את לא תגידי כלום כי אני מעדיף שלא נשתף את כולם בינתיים אני חושב מה לעשות אם חבריי יתחילו לחקור איפה הייתי אני לא רוצה את זה אם כבר לספר אני אחכה עד שזה יבוא מתוכי הגענו להסכם?” הוא אמר בטון מעט קשוח.

” כן הגענו להסכם.” הסכימה ברברה לבסוף והסתכלה עליו במבט אדיש.

” אם את מאושרת אז גם אני מאושר.” קרא ארתור בשביעות רצון וחייך אליה חיוך שחשף שיניים לבנות כמו בפרסומת.

כשברברה וארתור חזרו באותו היום לפנימייה כל המבטים הופנו אליהם והם היו נבוכים אך מאושרים יותר מתמיד לאחר מה שקרה ביניהם. הראשונה שרצה אליהם הייתה חואנה והיא הביטה עליהם בעיניים נוצצות.

” אתם נראים שמחים קרה ביניכם משהו בלילה האחרון אם כן ספרו לי זה ממש מרגש אותי לדעת שאתם מאושרים ביחד הלוואי שאנדרו ואני היינו כל כך שמחים כמוכם.” קראה חואנה בנימה נרגשת.

ברברה רק משכה בכתפה וחייכה בביישנות לעברה . היא לא ידעה מה לומר מרוב מבוכה.

” כן אפשר להגיד אבל אגיד לכם באופן אישי כי ארתור ממש לידי אני ממש מאושרת שזה קרה. עד כה החזקנו זוגיות יציבה ואמיתית למרות העובדה שזה לא קרה קודם.

אני שמחה מאוד שזה קרה עכשיו כי היינו מאוחדים אחד עם השנייה. זה כל כך מדהים.” אמרה ברברה בחיוך נבוך.

” איזה יופי אמיגה אני ממש מאושרת בשביל שניכם.” אמרה באושר וניגשה לעברה כדי לחבק אותה.

” תודה חואניטה איזה כיף לשמוע את זה נדבר בחדר שלך איפה שלא ישמעו אותנו מדברות.. עכשיו אני פנויה רק בשבילך בואי מהר!” קראה ברברה בחיוך עליז כשהיא הבחינה שארתור כבר פרש לחדרו.

כשארתור סגר את דלת חדרו כל חבריו התפרצו אליו פנימה כשהם נתנו זה בזה מבטים מסוקרנים.

” היי!” אמר בחיוך נבוך כי הוא באמת לא ציפה לבואם, הם די הפתיעו אותו כשהם החליטו לבקר אותו.

” ספר לי מה קרה בינך לבין ברברה אני ממש מעוניין לדעת איך עבר עליכם הלילה.” שאל פבריסיו בטון ענייני ועקב אחר מבטיו של חברו הטוב ביותר.

” היה לילה נהדר שבו הנשמות שלנו התאחדו והפכו להיות כאחד זו ממש הרגשה מדהימה אני מאוד שמח שזה קרה ואני לא מתחרט על מה שעשיתי אפילו לא לרגע.” קרא ארתור באושר ועיניו התמלאו בדמעות.

” אז אני מניח ששכבתם.. אתה לא הולך להיות אבא נכון.” שאל פבריסיו בדאגה.

” לא אל תדאג כל עוד שנהגנו בזהירות אני לא חושב שברברה תיכנס מהר כל כך להיריון.” אמר ארתור בביטחון.

” אתה אולי טועה אתה לא יודע מה יכול לקרות ישנה אפשרות שזה באמת מה שיקרה. מה אם לא נשמרתם כמו שצריך?” קרא פבריסיו בדאגה מחשש שברברה אולי תיכנס להיריון אם שניהם לא נקטו בכללי הזהירות .

” זה לא יקרה ברברה לא תהיה בהיריון אני ממש בבלבלות בעקבות מה שאמרתם.” קרא ארתור בתסכול ולא ידע מה לעשות.

” טוב אם נשמרתם והכול אז סתם הפחדתי אותך למוות סלח לי אני ממש שמח בשבילך. אבל אני חושב שאתה צריך לבדוק דברים לפני שאתה עושה משהו שאתה לא בטוח בו.” אמר פבריסיו בהרהור.

” נכון אני חייב לומר שהפעם אתה בהחלט צודק.” הסכים ארתור עם כל מה שאמר פבריסיו.

” איך היה לכם?” שאל אנחל לאחר שהיה בשקט במשך שארתור ופבריסיו דיברו ביניהם על מה שקרה באותו הלילה עם ברברה.

” היה נהדר עכשיו אם לא אכפת לכם אני מבקש שתתנו לי כמה דקות של מנוחה אני ממש זקוק לזה.” קרא ארתור בטון עייף ונכנס למיטתו כדי לנסות להירדם קצת.

” אתה הולך ומזדקן מרגע לרגע זה ממש יהיה גרוע אם יהיה לך ילד.” גיחך אנחל לעצמו וצחק את הצחוק המוזר שלו ממש בשקט.

לאחר כמה דקות ארתור נרדם ושקע בתוך תרדמה עמוקה תוך כדי שהוא חייך לעצמו כאשר נזכר בברברה.

הוא כל כך אהב אותה הוא היה שמח אם היא הייתה פה כאן לצידו כדי שיוכל להגיד לה עד כמה שהוא מעריץ אותה.

” נו? תספרי לי מה קרה ביניכם?” שאלה בסקרנות וחיוך עלה על קצות שפתיה ללא כל סיבה.

” אגיד לך מה קורה שהבטחתי לארתור שלא לספר לאף אחד על מה שקרה שלא תביני לא נכון את החברה הכי טובה שיש לי. אבל אני באה להגיד שבינתיים לא אספר לך . זה בסדר?” שאלה ברברה ברצינות.

” טוב אם ארתור לא רוצה שתספרי את מה שקרה אז אני יכולה להבין שיש לו סיבה למה הוא רוצה לשמור את זה לעצמו.” אמרה חואנה והתיישבה ליד שולחן הכתיבה . המחשבות התרוצצו במוחה בעוד היא קראה שוב את המכתב שאמה הביולוגית השאירה לה והיא לא ידעה איך היא תוכל לברר על אודות זהותה האמיתית.

לפתע היא הרגישה איך בצבוץ של חרטה מכה בה פתאום והיא סגרה את השיחה לפני שהיא שמעה שמישהי בעלת קול דק תענה בצידו השני של הטלפון.

” אוף למה היא לא עונה לי! ” קראה חואנה באנחת ייאוש ונאנחה באחת.

” מה קורה חואנה למה את כועסת עכשיו?” שאלה ברברה בקול וחייכה אל חואנה.

” לא כלום אני אפילו לא מצליחה להגיע עד אליה. כל הזמן אני עם התא הקולי הזה! מה קורה לה?” אמרה חואנה בטון כעוס ולא ידעה כיצד לפרוק את התסכולים העצמיים של עצמה.

היא נשמה לרווחה וניסתה לקוות שלוסי תחזור אליה כשתוכל.

היא אחזה בידיה והתפללה שלא יקרה לה שום דבר.

היא לא תחזיק מעמד אם היא תאבד את אימא שלה בגלל שהיא עצמה לא הכירה אותה כל כך טוב.

חייבת להיות סיבה כלשהי למה היא לא ענתה לטלפון, סיבה הגיונית ככל שתהיה לא תספק אותה, היא רצתה לקבל תשובות ברורות ממנה למה היא נטשה אותה.

” אל תדאגי היא בטח עסוקה אני בטוחה כמעט שהיא תחזור אלייך כשהיא תוכל להתפנות לטלפון.” קראה ברברה בביטחון.

” לא נראה לך מוזר שכל הזמן אני מגיעה לתא הקולי?” אמרה חואנה שהייתה מלאת ספק לגבי שהיא הייתה עסוקה.

” אולי יש הרבה עניינים שהיא צריכה לטפל בהם לכן היא לא ענתה לך כנראה כך אני חושבת!” קראה ברברה בהרהור וחייכה לעצמה.

” זה מה שאת חושבת ברבי אבל לי זה נראה כמו תירוץ עלוב להתעלם ולא לענות לטלפונים.” החוותה חואנה את דעתה.

ברברה וחואנה החליפו מבטים ביניהן והיה להן ברור שהן לא מסכימות האחת עם השנייה.

לוסי שכבה בזמן שרופא בדק ממה בדיוק נבע דבר התעלפותה , הוא גילה דבר חמור שעורר את דאגתו לגביה.

” אני חייב להגיד משהו גברת מונטרו כנראה לא סתם התעלפת אני לא רוצה להדאיג אותך אבל כנראה שיש לך גוש גדול בשחלה אחת ונוכל להוציא את הגידול מגופך רק בעזרת ניתוח שעולה הון תעופות . את תהיי חייבת לתת את הסכמתך לכך. אני מציע שתשבי רגע כי את נראית ממש לא טוב.” אמר בדאגה והלך להביא ללוסי המבוהלת מיים מהקולר.

” מה יהיה דוקטור אני לא רוצה למות יש לי ילדה שמעולם לא ראיתי אותה ואני ממש חייבת להיפגש איתה. מה שיש לי זה חמור תגיד את האמת בבקשה. בבקשה ממך.” קראה לוסי בעיניים דומעות ולא הייתה יכולה להפסיק את הבכי משום שרצונה לחיות גבר על הפחד מלמות.

” כרגע אין לי חדשות טובות לגביך מדובר בניתוח ממש יקר ורק בעזרתו את תוכלי להמשיך לחיות . גברת מונטרו אני מצטער לבשר זאת אבל יש לך עוד כמה חודשים לחיות. אני לא יכול להבטיח לך שמצבך הרפואי אכן ישתפר משמעותית. תשתי בבקשה אני לא רוצה שתתייבשי.” קרא הרופא בפנים מלאות בצער.

” זה מה שיש לך לומר דוקטור אני רוצה שתביא חדשות טובות מה יהיה עם הבת שלי שהצלחתי למצוא.

איך אוכל להסתכל לה בעיניים ולהגיד שימיי קצרים כמה חודשים נותרו לי עד שאמות.

תגיד לי בבקשה שיש פתרון למחלה הארורה הזאת.

אני מתחננת מדובר בחיים שלי.” קראה לוסי בבכי סוער .

” אני יודע אני ממש מצטער נאלץ לדחות את השיחה שלנו לפעם אחרת שניפגש אני חייב להתפנות ללקוח אחר תסלחי לי נכון.” אמר הדוקטור בפנים נפולות.

” כן סליחה אני גם צריכה ללכת.” אמרה לוסי כמעט בחצי קול כי היא היתה תשושה נפשית.

בדרך אל החנייה היא כמעט הרגישה שהיא מקבלת סחרחורת שגרמה לה לכאב ראש נוראי.

” למה כל הרע הזה מגיע לי אחרי כל מה שעברתי בחיי אחרי שמצאתי את הבת היחידה שיש לי פתאום ישנה מחלה שמקללת את כל התכניות שתכננתי.” מלמלה לוסי לעצמה בעצב.

היא נכנסה אל התא הקדמי מבלי לחשוב יותר מדי והתניעה את המנוע כדי שהיא תוכל לא לראות את בית החולים המדכא הזה.

היא חשבה שאם היא הייתה דרך כלשהי לשנות את מהלך הגורל היא הייתה עושה כל מה שהיא יכולה בשביל להחזיר את הגלגל לאחור.

כדי לחזור להיות אימא צעירה שרוצה בסך הכול לתקן את מה שנעשה ולהשלים עם מה שהיה כי היא לא נולדה בשביל להיות מושלמת.

היא נסעה משם בעוד הדמעות ירדו על לחיה , היא עדיין לא עיכלה עם כובד הבשורה שנפלה עליה משום מקום ללא שום מוכנות נפשית כדי להתמודד עם המחלה הנוראה שהתגלתה עמוק בתוך גופה.

לוסי המשיכה היישר אל ביתה והיא רצתה לנוח ממה שקרה לה לאחרונה.

לשים את הראש לכמה דקות ופשוט לשקוע בתרדמה מתוקה.

כאשר לוסי הגיעה היא הניחה את המפתחות של המכונית על שולחן האוכל.

היא עלתה לחדר השינה שלה שבמעלה המדרגות.

היא נזרקה על המיטה הזוגית בבכי קורע לב ופשוט לא האמינה למה שהרופא אמר לה לגבי זה שימיה היו ספורים .

היא אמרה לעצמה שהיא תלחם רבות כדי להשיב את הבת שלה לחיקה.

אך עכשיו התכניות שלה השתנו בבת אחת.

בלי שהיא תוכל להתחיל להתרגל שיש גוש גדול בתוך אחת השחלות שהולך וגדל עם הזמן.

היא לא ידעה איך היא יכולה להתמודד עם מה שקורה לה לבדה , היא צריכה מישהו שיהווה בשבילה אוזן קשבת.

אנדרו ניסה ככל יכולתו למצוא מידע חשוב אודות הוריה הביולוגיים של דולסה דה פואנטה, כל מה שהוא הצליח למצוא זה את אביה המליונר אדוארדו מולינה.

” מה אתה עושה בדיוק אנדרו?” שאלה דולסה בטון סקרן למדיי, היא ראתה שהוא היה עסוק והוא לא בדיוק התייחס למה שהיא שאלה.

” אני מברר משהו בקשר למה שביקשת ממני לפני הרבה זמן.” ענה כמו רובוט והביט בה במבט אדיש.

” ואתה מצליח למצוא מידע כלשהו לפחות משהו חשוב שאני לא יודעת לגבי הורי הביולוגיים?” שאלה דולסה שוב .

” האמת שלא אני כבר יושב במחשב הרבה שעות ולא הצלחתי למצוא הרבה מידע לגבי ההורים הביולוגים שלך.” אמר אנדרו בכנות.

” תודה רבה שאתה הסכמת לעשות את זה למעני אנדי.” אמרה דולסה ברגשות תודה.

” העונג כולו שלי תגידי אפרופו חואנה איפה היא נמצאת עכשיו?” שאל אנדרו בקול וחייך לעברה.

” היא בחדר שלה היא מנסה ליצור עם אמה הביולוגית היא לא בדיוק מצליחה לתקשר איתה . כי כל פעם מגיעה לתא הקולי . אתה רוצה שאקרא לה?” שאלה דולסה בטון ענייני.

” לא אין צורך !” ענה אנדרו בקצרה וחזר לעיסוקיו.

דולסה קמה משם והלכה לעבר החדר.

חואנה הסתובבה מצד לצד והסתכלה מסביבה במבט חסר הבעה.

ברברה סבלה מכאב ראש בגלל שחואנה הלכה סחור סחור מבלי להגיד שום דבר.

” את מוכנה להפסיק להסתובב כל רגע את עושה לי כאב ראש נוראי.” קראה ברברה בחוסר סבלנות משווע.

” הציפייה הממושכת הזאת כמעט תוציא את דעתי איך היא לא חזרה אליי לטלפון חוזר אני מבינה שיש לה הרבה עומס אבל מי אמר שאי אפשר להתקשר גם כשעסוקים.” אמרה חואנה ברוגז ומשכה בכתפה ללא אומר.

” את מוכנה לשבת שנייה את מלחיצה מאוד כשאת עומדת כמו שר צבאי.” גיחכה ברברה בקול.

” טוב סליחה באמת..” קראה חואנה בהרהור והתיישבה כי היא הייתה עייפה פתאום.

” אני אומרת לך שהיא עוד תחזור אלייך.” קראה ברברה בנימת עידוד וחייכה אליה למרות שהיא הרגישה צורך לכעוס עליה.

” אני לא יודעת מה קרה לה .” קראה בייאוש וטמנה את פניה בידיה.

” אל תחשבי מחשבות רעות אולי היא לא מרגישה טוב לכי תדעי . את לא יכולה לדעת מה קורה בדיוק את לא מגידת עתידות.” נזפה בה בעדינות וניסתה שלא לפגוע בה.

” נכון אבל משהו בטוח קרה לה אני לא מסוגלת לחשוב על אפשרות אחרת. אין לי מושג מה היו הסיבות שלה כמה ימים אני מחכה שהיא תתקשר ופשוט היא לא חזרה מהפעם ההיא האחרונה שדיברתי איתה.” אמרה בחצי חיוך ספק צוחקת ספק מאמינה לדברים שברברה אמרה לפני כמה רגעים.

” חואנה אל תהיי כל כך פסימית החיים זה לא רק שחור ולבן, את יכולה גם לראות את הצד הצבעוני של החיים.

תראי מה שאומר בוודאי יכאיב לך קצת חבר טוב נוצר גם כדי להגיד את האמת הכואבת.

אימא שלך לא תמיד תהיה איתך את זה תמיד את צריכה לזכור את חייבת להתעשת על עצמך ולהתחיל להתבגר אני יודעת שזה טיפה קשה.” אמרה ברברה באיטיות בעוד חואנה הקשיבה לדבריה בשקט . ” אבל זה אפשרי .” קראה ברצינות.

” תודה שאת אומרת לי את האמת הייתי זקוקה לזה מה דעתך שאקנה לנו גלידה על חשבוני אני כמובן מזמינה .” קראה חואנה בחיוך של ניצחון.

” נשמע לי מדליק אש אנחנו נלך כל אחת עם הבן זוג שלה אני עם ארתור את עם אנדרו.

אחרי הכול מדובר בגברים שלנו מותק . טוב דיברתי מספיק בואי נלך לפני שיחשיך.” קראה ברברה בהתלהבות והביטה בה במבט בוחן.

” מעולה.” אמרה לבסוף והשתיים הלכו לקרוא לארתור ולאנדרו.

לוסי שכבה במיטתה בניסיון לתפוס תנומה קלה אך במקום כל זה היא חשבה לטלפן לחואנה.

אבל היא הייתה ממש חלשה יתר על המידה והיא לא יכלה להזיז את עצמה מהמיטה.

כשהיא שמעה שדופקים על הדלת והיא גילתה שזה היה אבא של ברברה אנטוניו.

” שלום אני יכול להיכנס?” שאל אנטוניו בשם הנימוס והסתכל על לוסי במבט משונה.

” הכול טוב? אני רואה שאת לא מרגישה טוב! את מוכנה לומר לי מה עובר עלייך?” שאל בדאגה .

פניו היו חיוורות כצבע הסיד . הוא התבונן בה ממושכות .

לוסי הביטה בו בידיים רוטטות כמעט פורצת בבכי למולו .

” אני חולה אנטוניו יש לי גוש ענק שגילו לי רק עכשיו נותרו לי רק חודשים אחדים בשביל לחיות.” קראה לוסי בזמן שהיא התאפקה בכל כוחה שלא להתפרץ בבכי.

” כמה זמן נשאר לך?” העז להגיד את שעל ליבו.

” מה זה משנה כמה זמן נשאר לי לא נותר הרבה זמן זה מתפשט בגוף שלי אני לא יודעת אם אני אחיה.” אמרה בקול שבור והדמעות זלגו מעיניה ללא הפסק.

אנטוניו סגר את המרחק ביניהם ונתן לה את החיבוק לו היא הייתה זקוקה יותר מכול.

” הכול יהיה בסדר את תחלימי לוסי את אישה חזקה ואיתנה את צריכה לחיות אין דבר כזה שלא תצאי מזה .” ניסה אנטוניו לנחם אותה ככל שהוא היה יכול.

” הלוואי שהכול יהיה בסדר!” קראה לוסי בקול מקווה.

” תגידי יש ניתוח שבעזרתו אפשר להציל את החיים שלך תגידי רק ככה אני אוכל לעזור לך אני יכול לתרום כסף כדי שאת תחלימי מהמחלה הנוראה הזאת.” התנדב אנטוניו מרצונו.

” ישנו ניתוח שבעזרתו אפשר להציל אבל הדוקטור אמר לי בבירור שכרגע אי אפשר להבטיח שום דבר לגבי זה שאולי אחלים.” אמרה לוסי בטון מיואש ונאנחה לעצמה.

” אני רוצה לעזור לך לוסי.” הוא אמר והביט בה בעיניים נוצצות.

הוא התקרב אליה ונישק אותה באריכות.

הברבור הלבן פרק 10
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך