נו טוב ,
רייצ'ל תחיה איתו באוטובוס ..
מה ביג דיל ?! XD
חיחי , אני אוהבת להתעלל !!
בטח יצא מפגר !
יאללה עפתי (:

החיים זה לא אוטובוס – פרק 4

09/06/2012 813 צפיות 3 תגובות
נו טוב ,
רייצ'ל תחיה איתו באוטובוס ..
מה ביג דיל ?! XD
חיחי , אני אוהבת להתעלל !!
בטח יצא מפגר !
יאללה עפתי (:

אני רק רוצה להזכיר שהפרק מנקודת המבט של רייצ’ל [:
יאללה לפרק !!
*****************************************************************************************************************
“לא !” עניתי לו בצעקה מעצבים והוא העלה על פניו עצב רב ואכזבה ופנה חזרה למושב הנהג והתהלכתי בעצבים לאחד המושבים מאחורה כמה שיותר רחוק ממנו.
אני לא אשכח בחיים איך הוא זרק אותי והתעלם ממני אחרי זה .. ועוד הוא מצפה שיהיה אכפת לי ממנו ?!
אני מודה שאני הייתי טיפשה שהאמנתי למשחקים שלו , אבל הוא היה כ”כ אמין כל כך משכנע.
אני אהבתי אותו , לא יכולתי בלעדיו .. אבל עכשיו אני לא טיפשה איך שהייתי.
אבל בגללו איך שהוא שבר לי את הלב לא הצלחתי להתאהב באף אחד , כל המחזרים שלי שניסו להתחיל איתי ובכל זאת בתוך הלב שלי יש אותו אני לא מצליחה בקושי להוציא אותו מליבי , אני מתעלמת ממנו , הפסקתי לצאת אם גברים בגללו , רק בגללו !
אני זוכרת איך עיניו הירוקות בגוון האפור הביטו בי משמחה כאשר צחקנו וחיבק אותי כאשר ישבנו בים.
ואיך כאשר היינו מציקים אחד לשני בצחוק ואיך פעם שפכתי עליו מים והוא רץ אחריי ובסוף תפס אותי ונישק אותי נשיקה אם מלא תשוקה , וכל הזיכרונות האלו מכאיבים לי רק מכאיבים !
“אוקיי רייצ’ל תרגעי תנשמי עמוק נשימה עמוקה ואז תיהי מאופקת ותמשיכי כאילו כלום לא קרה.” מילמלתי לעצמי בשקט ונשמתי נשימה עמוקה.
מעניין מתי אנחנו מתחילים את המשימה כי אני צריכה להיות מוכנה אם הוא ינסה להתקרב אליי , זה יהיה סיוט.
“מייק !” צעקתי אליו , אופס שיט , קראתי לו איך שפעם קראתי לו , הוא יחשוב שיש לו סיכוי איתי.
“מה רייצ’ ?” גם הוא קרא לי איך שפעם .. זה מציף אותי בזיכרונות .. זה כואב ! רייצ’ל תרגעי תנשמי.
“מתי אנחנו מתחילים את המשימה ?” שאלתי ונשמתי עמוק.
“אנחנו מתחילים מחר , ככה שיהיה לך זמן להחליף בגדים.” ענה בחיוך קטן.
“תודה , אני הולכת ביי.” אמרתי וקמתי והתקדמתי לצאת מהאוטובוס , הרגשתי את מבטו של מייקל עליי .. זה היה בלתי נסבל ! בחרתי להתעלם.
התקדמתי לכיוון השער ועליתי על אופנועי שמתי קסדה ונסעתי.
לאחר חצי שעה בערך הגעתי לביתי , החנתי את האופנוע הורדתי את הקסדה שמתי אותה במקומה ועליתי במדרגות המקדמות את ביתי ונכנסתי.
ישר עליתי במדרגות והפשטתי את בגדיי ונכנסתי להתקלח.
נכנסתי לאמבט ועשיתי אמבטיית קצף עשירה בסבון ומים נשכבתי בתוכה ועצמתי את עיניי הרגשתי רגועה ..לקחתי נשימה והכנסתי את ראשי לתוך האמבט ואז הוצאתי את ראשי בנשימות כבדות לאחר כמה דקות לאחר שנרגעתי מעט יצאתי מהאמבט עטפתי את גופי במגבת ויצאתי לכיוון חדרי לבשתי פיג’מה שלקחתי מארוני והתיישבתי על המיטה הסתכלתי במראה שממולי וראיתי נערה בעלת שיער שחור שנראית מותשת עיניה החומות זהוב נצצו בהן מעט דמעות , הרגשתי איך עולות בעיניי דמעות ניסיתי להחזיק אותן בכך שעצמתי את עיניי אבל הן זרמו ובכיתי לבסוף .. לאחר כמה רגעים שנרגעתי מעט הסתכלתי במראה וראיתי את עצמי ורק אפי היה מעט אדום ועל לחיי היו מעט דמעות ניגבתי אותן אם שרווליי ונשכבתי במיטתי והתכסיתי בשמיכה ונרדמתי.
***
הרגשתי אור על פניי פתחתי את עיניי לאט וראיתי את קרני השמש מציצות ומאירות על פניי ,
קמתי ממיטתי ופיהקתי והתמתחתי .. לקחתי מארוני שמלה פשוטה שמגיעה עד הירך בצבע תכלת עדין קצרה אם כתפיות נכנסתי לחדר האמבטיה סירקתי את שיערי השחור ושמתי מעט אודם ורוד עדין ומעט בושם הסתכלתי במראה והייתי מרוצה התבוננתי בשרשרת הזהב שאותה אני תמיד עונדת , עליה רקום שמי ובצד לב קטן.
ירדתי במדרגות לכיוון המטבח הכנתי לי ארוחה פשוטה אך מזינה והתיישבתי בסלון בספה השחורה הנינוחה והתחלתי לאכול לאחר שצפיתי בשעון שעל ידי וראיתי שכדאי שאני אצא עליתי במהירות לחדרי לקחתי תיק יחסית גדול , תיק שיכולים לסחוב בו בנאדם והכנסתי לתוכו את כל הדברים שאני אצטרך .. בגדים , דודאורנט , כובע , משקפי שמש , איפור ועוד כמה דברים.
סחבתי את תיקי על הגב הוא היה כבד אך יכולתי לסחוב אותו.
יצאתי מביתי עליתי על האופנוע שמתי את הקסדה על ראשי ונסעתי ..
לאחר כמה דקות הגעתי והתקדמתי לשער.

-מייקל-
הבחנתי ברייצ’ל מתקדמת לכיוון השער בעודי נשען על האוטובוס , היא התקרבה מעט .. היא הייתה כ”כ יפיפייה התאים לה בדיוק השמלה היא נלבשה על גופה באופן מדהים.
“היי” אמרתי בניסיון בפתיחת שיחה כאשר התקדמתי אליה.
“היי”
“כבד לך התיק , רוצה שאני אחזיק לך ?”
“אממ .. לא זה בסדר”
“נו תביאי אל תתביישי.”
“טוב” אמרה והושיטה לי את תיקה והתקדמנו לכיוון האוטובוס.
“תקשיבי אני מקווה שיש לך מצעים.”
“למה ?”
“בגלל שאנחנו הולכים ‘לחיות’ בתוך האוטובוס הזה.”
“מה ?!”
“כן , מה הבוס לא אמר לך ?”
“לא.”
“אז יש לך מצעים כן או לא ?”
“לא ..”
“אז נצטרך להיות באותה מיטה.”
“אין שום סיכוי , אני מעדיפה לישון על המושבים של האוטובוס.”
“אוקיי .. אם זה מה שאת רוצה.” אמרתי מעט בעצב והתיישבתי במושב הנהג. “יאללה אנחנו יוצאים !” קראתי והתנעתי את האוטובוס והתחלתי לנסוע לכיוון השער ויצאנו מתחום העבודה.
“לאן אנחנו נוסעים ?” שאלה.
“לשדה תעופה , יש שם את המטוס של העבודה , הוא יעמיס את האוטובוס לתוך המטוס אל תדאגי.”
“לא דאגתי.” אמרה מעט בבוז , גלגלתי את עיניי.
ובכל שאר הנסיעה נסענו בשתיקה מעיקה.
הגענו לשדה התעופה וראיתי את המטוס בצד החניון זיהיתי לפי הסימן שרקום על המטוס והמשכתי לנסוע לכיוון החניון ראיתי את סבסטיאן חבר נוסף שלי מהעבודה.
נפנפתי בידי לכיוונו והוא גם ניפנף לי הוא סימן לי איך להחנות את האוטובוס כאשר תא המטען היה פתוח במטוס והתחלתי לנסוע והצלחתי לבסוף להכניס את האוטובוס יצאנו מהאוטובוס וסבסטיאן סגר את תא המטען בכפתור שבשלט שהיה בידו.
התקדמתי לכיוונו והחלפנו כיפים וחיבוק קטן.
“מה קורה אחי ?” שאל אותי.
“בסדר , איתך ?”
“בסדר , בוא’נה תפסת בחורה חבל על הזמן.”
“היא לא הבחורה שלי.” אמרתי במבט מסוכן מעט.
“אהה , חשבתי.” אמר מתנצל.
“זה בסדר.” אמרתי והנהנתי.
“יאללה בוא ניצא !”


החיים זה לא אוטובוס – פרק 4
דרג את הסיפור

תגובות (3)

תמשיכי בבקשה ויו אני מתה שהם ישנו באותה מיטה חחח

10/06/2012 12:12

חחחחח אלוי שהם ישנו באותה מיטה תמשיכיייייייייייי!!!!!!!!!!!!!

11/06/2012 10:07

חיחי , אני אמשיך בקרוב ^^
לא מבטיחה כלום בקשר לשינה באותה מיטה
לא רוצה לדעת מה הם יעשו ביחד O.O
חעחעחע סתם D:
אבל תגלו בקרוב ;-)
(תמיד רציתי להגיד את זה)
חיחי , אוהבת (:

11/06/2012 12:48
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך