אלה16
בבקשה תגיבו! זה חשוב לי.

היום הבלתי נשכח 2

אלה16 09/12/2012 665 צפיות 4 תגובות
בבקשה תגיבו! זה חשוב לי.

בפרק הקודם:
" תקשיב לי טוב .. י'בן זונה , אם אתה לא רוצה שאני יקרא למשטרה – כדאי לך לברוח ! ומהר ! " והנער הזר נתן לו ברכית במקום הרגיש של הגברים , נתן לך עוד אגרוף לפה ועוד בעיטה חזקה בטירוף לבטן. האונס התפתל מכאבים ופשוט ברח.
ואני ? פשוט ישבתי על המדרכה. בהלם מוחלט – מחכה שיקרה נס, שפשוט אמא תבוא.
————————————————————————————–
"תקשיבי חייבים לקחת אותך מפה" הוא רץ לעברי. מתנשף.אבל שוב – לא יכולתי להוציא מילה,הייתי בהלם מוחלט הייתי ריקה. פשוט ככה..לא ידעתי מה לעשות חוץ מלשבת עם רגליים משולבות , התקפלתי בתוך עצמי.לא רציתי לדבר עם אפחד,לא תקשרתי איתו.רציתי. אבל לא- פשוט לא יכולתי.
"קחי את זה לפחות"הוא הושיט לי את החולצה שלי. וראיתי אותו בוחן את הגוף שלי במבטים מסתוריים. לקחתי את החולצה במהירות ולבשתי אותה,"איך קוראים לך?"הוא הסתכל לי ישירות לעיניים,ושוב- הרגשתי שאני באוקיינוס ענקי וצועקת שיצילו אותי בו."אז אני מבין שאין לך לשון?" הוא חייך חיוך עצום שראו את הגומות היפות שלו"ני.. קול" אמרתי מנסה לצעוק, אבל רק קול צרוד יצא מהפה שלי – קול כמו מישהי שמעשנת ועוד שנייה הולכת למות.
' "היי אני ליאם" הוא חייך.שוב.
"איפה את גרה? אני יוכל לקחת אותך לשם.." הוא אמר בקול רך.
"זה.. זה..זה בסדר..אני יכולה ללכת לבד" אמרתי בקול חלש,מפוחדת.
"אין לך מה לפחד ממני..אני לא יעשה לך כלום"הוא ניסה להרגיע אותי.בטח חושב שאני ילדה קטנה ובכיינית.
"אני לא מפחדת." תקפתי.
קמתי ופשוט התחלתי ללכת,היה לי קר הרגשתי שהדם זורם בגוף שלי במהירות לא מהעולם הזה,רציתי הביתה.רציתי חיבוק של אמא.רציתי מיטה,רציתי לישון ולא לקום לעולם,רציתי שהאדמה תקבור אותי עכשיו, פשוט רציתי..רציתי..מגע מוכר.
שמעתי צעדים רצים לעברי ונבהלתי כל כך שהתכופפתי לרצפה ושמתי ידיים על הראש, כאילו עכשיו נופל עליי טיל.
"בבקשה אל תעשה לי כלום" פחדתי,הוא בחיים לא יבין אותי.
"אני לא עושה לך כלום,אני רק מנסה לעזור לך" הוא ניסה להרגיע אותי,אבל הדמעות תקפו אותי.
התרוממתי הסתכלתי לו ישירות לעיניים "אני לא צריכה עזרה מאף אחד" הייתי רצינית.
המשכתי ללכת."באמת .. חשוב לי לעזור לך" הוא לא הניח לי לעזעזאל איתו .
" תשמע..אני לא יודעת מי אתה,אני לא יודעת מאיפה אתה,אין לי מושג בכלל למה אתה כ'כ מתעקש, רק בבקשה ממך – תניח לי".אמרתי בלי בושה . בקול חלש..הוא חוזר אליי אט אט.
הלכתי במהירות ,מנסה לברוח ממנו,אבל הבנאדם לא הניח לי!
"בבקשה..תני לי לפחות לקחת אותך הביתה" הוא אמר.ולא יכולתי שלא לעמוד בפנים היפות שלו.
"טוב..אבל אחרי זה אתה מבטיח שאתה עוזב אותי?" הדמעות המשיכו לרדת ..
"מבטיח" הוא החזיר. ושנינו נכנסנו למכונית שהייתה בסוף הרחוב .


תגובות (4)

מהמממם תמשיכיי!!

09/12/2012 11:55

וווואווו סיפור יפה!!!!
קראתי גם ת'פרק הראשון ו…ואווו!
תמשיכיי

09/12/2012 12:00

תמשיכיייי:]

09/12/2012 14:41

פרק יפה!
כתבת נפלא. :)
אבל אני חייבת להעיר על משהו שהפריע לי קצת…
הנקודות. במשך כל הפרק כתבת רק שתי נקודות (ברצף), ולא שלוש. בדרך כלל בסיפורים אין דבר כזה שתי נקודות, רק שלוש או אחת. גם אני כותבת לפעמים שתי נקודות ואז אני מתקנת או שאני לא שמה לב וזה נשאר ככה לפעמים.. מקווה שהבנת ושלא נעלבת, כי זו לא הייתה כוונתי.
תמשיכי!
סיפור יפה! חג שמח :)

10/12/2012 05:46
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך