לאב יו
המישפט האחרון דפוק!

"הכוח שביפנים" פרק 4

לאב יו 14/06/2013 686 צפיות אין תגובות
המישפט האחרון דפוק!

פרק 4
הילדים יצאו החוצה מין הכיתת הדרמה בדרך למיגרש כדי לתרגל את קרב הבמה לקראת ההצגה של יום הורים .ניה ודארן נישארו בכיתה וישבו על הבמה בשילוב רגליים זה מול זו ושתקו .
השתיקה היתה מביכה ויצרה מתח בין ניה ודארן ,התפקיד היה מביך גם ככה ועוד זה הילד החדש ההוא שכולן
מדברות עלו גם ככה לא נהרסו לניה החיים כשהיא עיבדה את ההורים שלה?!
"ילדים תקשיבו כי אני סומך עליכם .את ניה התלמידה הכי טובה שלי! ואתה דארן אולי חדש אבל אני יודע לזהות
שחקן טוב כשאני מיסתכל לו בעיינים ובעיינים שלך אני רואה את אש הדרמה בוערת!"
ניה לא הגיבה ודארן שתק אבל חייך חייוך קטן שבקושי אפשר להבחין בו .
"ילדים …" הוא נאנח
"אני כניראה צריך לספר לכם את כול האמת ."
"אמת?"דארן שאל
"המנהל אמר לי שעים ההצגה לא תיה טובה הוא יפטר אותי ושיעורי הדרמה יגמרו וכול מה שיהה לכם זה עוד שעות של פיזקה או חשבון" הוא אמר בפנים עצובות
ניה לא תסכים לזה ליקרואת היא מתה על שיעור דרמה וגם על מר רנה אז היא תעשה את כול מייטב יכולתה
כדיי שהצגה תצליח לא משנה מה!
"אני מסכים"אמר דארן
"אני תמיד חלמתי ליות שחקן ראשי בהצגה גדולה .ואני לא רוצה שיפטרו אותך."
"גם אני ,מר רנה אני לא תיין לאף אחד לפטר אותך!"אמרה ניה בהיתרגשות
"טוב תלמידים חכמים שלי אני הולך ליראות מה שאר החוליגנים עושים ועכשוו אני משאיר אתכם פו לתרגל את הקטע הכי קשה בהצגה הנשיקה!"
ניה הסמיקה ,ושתקה.
"ניה מה את עושה היום בערב?"שאל דארן
"אני ודודה שלי ג'יין אולכות למיסעדה .למה?"
דארן הסמיק אבל שתק ,הוא לקח את הטקסט התכיל ליקרוא בו בלי קול
"רוצה להתחיל בקטע שבו רומאו ויוליה ניפגשים?"שאל דארן
"אוקיי"
דארן נעמד על הרגליים והושיט את ידו לניה ,היא לקחה אותה ונעמדה מולו בחייוך מובך קטן
"נתחיל?"שאלה ניה
"כן קדימה!"הוא אמר
ניה נעמדה על קצה הבמה והתחילה להקראי את הטקסט שלה ,דארן-רומא ענה לה בפשיתות ובקלילות
כאילו הוא באמת רומאו שמדבל ליוליה האמיתית ניה עשתה צעד לאחר היא עיבדה שיווי מישקל ועמדה ליפול
מין הבמה אבל ברגע האחרון דארן תפס אותה בזרועותו ואמר
"תגידי את ממש אוהבת ליפול אה?"
"כן כניראה "אמרה ניה ונעמדה על הבמה
"תודה שוב"היא אמרה
הצילצול לסוף היום נישמע במיסדרונות הבית ספר
ניה ודארן יצאו מין הכיתה ועברו במיסדרון ביחד כשכול אחד מהם שתק במבוכה
הם יצאו מין הבית ספר וכול אחד עמד ליפנות לדרך אחרת אבל הם עמדו שם ושתקו ולבסוף ניה אמרה
"תודה שלא נתתה לי ליפול ,שוב"
היא נתנה לו חיבוק והוא החזיר לה חיבוק חם ,החיבוק הזה עשה לה דה ז'וו כאילו זה כבר קרה פעם אבל
יכול ליות שזה סתפ הרגשה משונה כשמחבקים מישהו חדש שלא מכירים אבל זה הזכיר לה משהו זה בטוח!
"ללבות אותך הביתה וליבדוק שאת לא נופלת" הוא שאל בציחקוק
"אני האיתי רוצה אבל אני נוסעת ישר למיסעדה וזה ממש רחוק אז בפעם אחרת?"
"בטח"הוא חייך שוב את החייוך העצוב שלו
הם פנו בכיוונים שונים אבל הלבבות שלהם נישארו כאחד.

ההמשך יבוא…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך