הכל בגלל\בזכות טים- פרק 1
'בוקר טוב' אמרתי כשירדתי מחדרי, אך כמובן שלא זכיתי לתשובה,כמובן הורי התעלמו ממני, הכנתי נס והתיישבתי בשולחן ליד אבי 'אבא' קראתי לו 'מה את רוצה?' 'אני רציתי לשאול, אם אפשר היום באזכרה לשיר לטים שיר?' שאלתי בתקווה שהתשובה שלו תהיה חיובית אך כמובן שלי יש רק אכזבות חיים 'לא'
'נו אבא בבקשה' 'לא' ככה המשכנו להתווכח עד שהוא נכנע והסכים, ואחר כך כל אחד שקע במחשבותיו, דפיקות בדלת העירו אותי ממחשבותיי, קמתי ופתחתי את הדלת שלין עמדה בפתח קופצת עלי בחיבוק
'בוקר טוב' אמרה 'בוקר' הורי חייכו אליה והמשיכו בעיסוקיהם 'בי הלכתי' אמרתי לוקחת את התיק ויצאתי אם לין.
'איך המרגש?' שאלה 'סבבה, את יודעת עצוב היום האזכרה אבל מתרגלים' אמרתי למרות שבכלל לא הרגשתי ככה, הייתי עצובה מאוד ורציתי לפרוץ בבכי, 'לא נורא את חזקה ואת תתגברי' אמרה 'כן' אמרתי מנסה לחייך, הגענו לבית ספר, אנחנו די מקובלות אפשר להגיד, אבל אנחנו לא עושת עניין גדול, כשהגענו הגענו באיחור, כמובן שצפינו לאיזה עונש משהוא כזה, אבל לא כשנכנסנו, כל המבטים הופנו לכינונו, המורה יודעת על טים אז היא ויתרה לנו, אבל רק לין והמורה יודעות, לשאר התלמידים לא אמרתי, אני לא רוצה שכולם ידעו, חיפשתי מקום פנוי היה אחד ליד סטפני ואחד ליד שון הילד שאני מאוהבת בו,(כמובן שלין יודעת מזה), אז היא עשתה לי דווקא, והתיישבה ליד סטפני מה שלא הותיר לי בררה אלה להתיישב ליד שון, התקדמתי לעברו והתיישבתי במקום לידו
שון- שיער שחור קוצים, עניים ירוקות, די גבוה והוא חתיך!
התיישבתי לידו ושתקתי, לא רציתי ממש לדבר כי ידעתי שאני יפלוט משהוא שקשור לטים אז העדפתי לשתוק, כמה שרציתי לדבר איתו ולהתחיל שיחה!!!!!
'הי' אמר לי 'הי' עניתי ושתקתי משם לא המשכנו לדבר, כל אחד שקע במחשבותיו, שמתי לב שהוא בוהה
בי, אבל לא התייחסתי, הצלצול קטע את מחשבותיי אני הולכת לרצוח את לי, מה היא חשבה לידה שתקעה אותי איתו,יצאתי לבחוץ, ותפסתי את לין 'את כל כך מתה!!' צעקתי עליה והיא צחקה, כשאני צוחקת יחד איתה הצחוק שלה פשוט מדבק, קמנו והתיישבנו בפינה מרוחקת ואני עשיתי חזרות לשיר שהיא מתקנת אותי, היה צלצול נכנסנו לכיתה ולמדנו בהפסקות אני ולין עשינו חזרות ולבסוף הצלצול הגואל הגיע, וכל אחד הלך לדרכו, נפרדתי מלין שאמרה שתגיע לאזכרה, והתיישבתי בחומה מחכה לאבא שלי שיבוא לקחת אותי, הזמן עבר לאט ואז נזכרתי באותו היום שאמא שלי ביקשה ממני לסדר את הבית
*פלאשבק*
'אלין, אני ואבא הולכים תסדרי את הבית'
'טוב' אמרתי והתחלתי לסדר כהגעתי לחדר של הורי מצאתי מחברת, פתוחה שהיה רשום עליה נא לא לגעת שייך לכריסטנה דליין, אבל כמובן שלא הקשבתי והתחלתי לקרוא,'בוקר, התעוררתי לעוד בוקר גרוע מאז שבוע שעבר חודש אחרי מותו של בני טים, התעוררתי במחשבה שזה לא הגיוני שזה לא יכול להיות אבל זו האמת אלין הרגה את טים, אלין הבת שלי הרגה את טים הבן שלי את אח שלה, אני שונאת אותה על זה ואני ישנא אותה לעד, בגיל 18 היא תעוף מהבית הזה אני לא רוצה שום קשר איתה' מילים אלו נחקקו בליבי ואז הבנתי סוף סוף למה הם שונאים אותי, אבל זה לא נכון לא אני הרגתי את טים, לא אני
*סוף פלאשבק*
הוצאתי את הדרשה שאני יקרא באזכרה ולפתע התקרב אלי שון.
-נקודת מבט שון-
כל הזמן חשבתי על אלין, לא הצלחתי להוציא אותה מהראש שלי, כמה שהיא יפה, וכמה שהיא חכמה ומקובלת, אוף היא לא יוצאת לי מהראש, אני חושב שאני מתאב בה, אבל משום מה היום היא התנהגה די מוזר, הייתה עצובה וקרירה, מעניין מה קרה לה,
נתתי לרגלי להוליך אותי, הגעתי לחומה שנמצאת ליד החנייה וראיתי את אלין יושבת שם קוראת משהוא התקרבתי אליה 'מה זה?' שאלתי 'כלום' היא ענתה מסתירה משהוא, מעניין מה זה
תגובות (2)
תעשי פלשבק איך הוא מת
אני לא יכולה סורי, אבל אם אני יעשה זה יגלה את כל הסיפור:)