הרקפות פרק 2

לפרק ה1 : https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1.html

פרק 2 משהו קטן וטוב
"רועי בוא כבר אנחנו נאחר בגללך ימניאק " שנייה מאור אני שם בושם " עוד שישי עוד מסיבה כרגיל אבל הפעם משהו גדול

חוגגים יום הולדת לי במועדון הכי טוב
"מאור סגרת את השולחנות שלנו נכון ?" אי אפשר לסמוך על מאור בארגון אפילו בחתונה שלו אני לא אתפלא אם לא יהיה

צלם או שהוא ישכח בכלל לסגור את האולם "כן אחי מה אתה דואג יהיה ערב להיט " הגענו למקום ובאמת הכל היה מאורגן

"כל הכבוד מאור הצלחת להפתיע אותי " הערב היה מדהים אבל רוני שהייתה בספרד עם חברה שלה מאוד חסרה לי

בערב הזה "אני קם לסיבוב אתה בא חבר? " אני מהטיפוסים שעומד ברחבה ומשקיף אני לא אוהב לרקוד לא שאני לא יודע

אני כן אבל זה מראה דמות מסתורית כזאת טריק שאחי לימד אותי וזה עובד " יאללה בוא נביא כמה בחורות " מאור

מתייחס לבחורה כמו חפץ אולי בבגלל זה לא הולך לו כל כך אחרי כמה דקות של עמידה ברחבה מישהו שם ליידיים על

העיינים "מי זה " שאלתי זה היה ידיים עדינות של בחורה אבל לא של מישהי שאני מכיר "מזל טוב " היא לוחשת לי באוזן

ועדיין לא כל כך הכרתי את הקול "מי זאת ?" היא הורידה לי תידיים מהעיינים הסתובבתי וראיתי את יובל עומדת מאחורי

עם חברה "מזל טוב ממי " היא זינקה עלי בחיבוק שלא היה מבייש אמא אוהבת "תודה תודה מאמי " ראיתי את מאור מחכה

שהיא תתיחס אליו "תראי מאור איתי " היא הפנתה אליו מבט אמרה לו שלום מאולץ "מי זאת החברה ?" מאור שאל אולי הוא

ניסה לעורר בה קנאה " זאת גל תכירו גל זה רועי שחוגג יום הולדת ומאור חבר שלו " היא סימנה לי לבוא איתה "שלום לך

גל אני מאור מה השם משפחה ?" הוא לא נח הבחור אבל בהצלחה שיהיה " לוי ואתה ?"נראה שבאמת יש שם קליק בינהם

"אני מאור מזרחי גברתי" השארתי אותם לבד והלכתי עם יובל "שמעתי שאתה לא בדיוק גבר של בחורה אחרת " היא

אוהבת לעקוץ הבחורה הזאת "מה ביררת עלי יובלי ? אני צריך לחשוש ?" הוספתי צחוק בשביל שלא תיבהל"לא לא ממש

סתם ככה שמעתי "היא נראתה קצת מבואסת אז החלטתי להוסיף משהו שגם אני שמעתי עליה מרוני עם כל הלכלוך שהיא

אמרה היא גם אמרה משהו טוב "אני גם שמעתי משהו עלייך " ראיתי בעיינים שלה שהיא מפוחדת ממה שאני הולך להגיד

"שמעתי שיש לך את העיינים הכי יפות בארץ" החיוך שעלה לה על הפנים היה באמת הדבר הכי מדהים שראיתי כבר הרבה

זמן "לא בארץ באזור הצפון אבל בטוח "מבחורה שנראתה הכי רגילה בעולם בחורה שלא הייתי חושב בכלל שיהיה לי איתה

משהו גם אם היא הייתה הבחורה האחרונה בעולם פתאום היא הייתה הכי מיוחדת רציתי לנשק אותה לחבק אותה אבל

משהו עצר אותי "רוצה לבוא איתי למקום הכי יפה בעולם ?"המצאתי את זה באותו רגע אני חושב שראיתי את זה באיזה

סרט אבל המקום הראשון שעלה לי בראש היה אותו פארק כאילו המקום שיהיה הפארק "כן אני מאוד רוצה " לקחתי אותה

וקיוותי שהיא תרגיש את מה שאני הרגשתי שעצרתי שם באותו יום עלינו על האופנוע ונסענו לא היה אכפת לי שיש מסיבה

עכשיו לכבודי ושכל החברים שלי חוגגים לי ואני לא שם בכלל הראש שלי מרוכז רק בה לא הרגשתי דבר כזה עדיין מין

הרגשה שלווה כזאת . תוך כדי הנסיעה לשם אני הרגשתי שהיידים העדינות האלו מחבקות אותי חזק אני לא יודע אם זה

היה בגלל המהירות שאני נוסע או שהיא הרגישה צורך לחבק אותי אבל זה היה כל כך נעים . הגענו לפארק ושוב עלתה בי

אותה הרגשה והבנתי שזאת לא הייתה הבטן אלא שבאמת היה משהו במקום הזה עצרנו "מה כל כך מיוחד במקום הזה רועי

?כנראה שהיא לא הרגישה את אותה הרגשה קצת התבאסתי אבל ניסיתי להכניס אותה לאווירה "את לא מרגישה משהו נקי

כה מבודד שקט ?"באמת שקט פה כאילו אנחנו לבד בעולם "
אני בטוח שהיא רוצה אותי בטוח " כן בנתיים זאת היום הולדת הכי טובה שלי " ובאמת התכוונתי לזה להיות עם מישהי שאני

באמת כיף לי לדבר איתה ולהיות איתה באותו מקום כמובן שהיו לי הרבה ימי הולדת שהייתי עם רוני אבל זאת לא הייתה

אותה הרגשה היה שם משהו אחר "גם אני מאוד נהנתי "ושוב פעם החיוך המקסים הזה "נהנית או שאת עדיין נהנית כי אם כן

למה לעצור עכשיו ?"לא חשבתי שאני יגיד את זה למישהי מתישהו אבל אמרתי באותו ערב דיברנו על הכל מהכל סיפרתי

לה דברים שלא סיפרתי לא לרוני ולא למאור דברים שהתחבאו אצלי בלב שנים ולא ידעתי איך להוציא אבל היא פשוט

נכנסה ללב והוציאה הכל כבר היה ממש מאוחר לקחתי אותה הביתה שהגענו אליה רציתי שוב לנשק אותה אבל היא פשוא

ירדה מהאופנוע אמרה לילה טוב ונכנסה מהר הביתה עברו כמה ימים ולא הפסקנו לדבר טלפון אינטרנט נפגשנו עוד כמה

פעמים והכל היה מושלם באמת הרגשתי שאני מתאהב בבחורה הזאת וקבענו להיפגש עוד פעם ובאותו פגישה החלטתי

שאני מספר לה מה אני מרגיש
ביום הפגישה אני ומאור טיילנו בעיר הטלפון צלצל ועדיין לא החלפתי צלצול ראיתי שזאת יובל "הלו חיים שלי " מה קורה ?"

אני בסדר איפה את ?" אצל ידיד "מה ידיד העיקר אמרה לי שיש לה סידורים "יש לך זמן בשבילו ובשבילי לא אין בעיה " גם

אני יודע לעקוץ שצריך "לא מאמי עברתי שם על הדרך אני עוד כמה דקות בבית אבל קבענו להערב נכון ? " "כן בטח מאמי

נראה אותך אני חייב לזוז " אני ומאור חזרנו לדרך הביתה וכל הדרך דיברתי איתו כאילו אני חדש בעניין של הבחורות

הגעתי למצב שאני מבקש ממנו טיפים היא הטירפה אותי הבחורה הזאת אף פעם לא התמודדדתי עם מצב כזה הכל היה

בא לי בקלות בחיים עד שהכרתי אותה הגעתי הביתה והתחלתי לחשוב עם עצמי איך אני אומר לה מה אני מרגיש וגם

הכנתי את עצמי לכל הסיטאוציות חוץ מסירוב באמת ידעתי אם היא אומרת לי ככה אני אומר ככה הכל ידעתי מראש כזה

אני מחושב הגיע הערב התקשרתי ליובל לראות אם היא מוכנה "היי נסיכה את מוכנה ?" שאלתי וציפתי לקבל תשובה שונה

לגמרי ממה שקיבלתי " מאמי אני הולכת לשבת עם כמה חברים בבגין [שכונה בעיר ] אני אדבר איתך מאוחר יותר " מה אני

לא מבין מה קרה פתאום איך מה למה מי לא האמנתי שזה מה שהיא אמרה התקשרתי למאור לשאול אותו מה אני עושה

הוא הציע פוקר ושתייה יצאתי למאור בדרך עוברות בי מחשבות על איך זה יכול להיות ושמישהי הבריזה לי הגענו למאור

משחק מכובד מאוד היה שם תוך כדי המשחק קיבלתי שיחה מיובל "מאמי איפה אתה ?" "אני אצל מאור משחק פוקר " "טוב

אני סיימתי אם בא לך אני פה מחכה " הייתי חייב להחזיר לה "אני אדבר איתך אני באמצע משחק פוקר ביי" הרגשתי גבר

שבגברים ממש כאילו עכשיו היא רצה הביתה ובוכה לא ידעתי מה שמצפה לי אחרי המשחק התחלתי להתקדם לכיוון הבית

עד שהצלצול המעצבן הזה שוב התחיל לנגן "מה מאור עכשיו יצאתי ממך כבר התגעגעת ?" "אחי יש לי שאלה אליך אתה

ויובל חברים ?" מה למה הוא שואל את זה " לא רשמית אחי אבל בדרך למה ?" כי היא שינתה בדף אינטרנט שלה למערכת

יחסים " אמאלה מה שעבר לי בגוף ניתקתי ורצתי מהר הביתה כל הדרך אני מנסה להשיג את רוני והיא לא עונה הגתעי

הביתה וראיתי את זה בעיינים התחילו לעלות בי מחשבות שאולי היא מתכוונת אלי התקשרתי אליה היא גם לא ענתה

ביקשתי ממאור את המספר של גל לוי החברה של יובל " שלום מה שלומך זה רועי" היי רועי בסדר מה איתך ?" " תגידי מה

זה המערכת יחסים שיובל שמה אצלה באתר ?" " אה היא ודניאל גולן חברים אני שידכתי נכון מתאימים ?" ניתקתי הדבר

היחידי שעבר לי בראש זה איך אני שובר את הקיר שמולי עם הראש עם הידיים תחושבת עצבים כזאתי לא הייתה לי בחיים

רציתי להרוג בן אדם או משהו העיקר להרוג יצאתי לגינה ועישנתי סיגריה אחרי סיגריה והמחשבות לא עוזבות אותי

העצבים לא מרפים לי מכל חלק בגוף באותו לילה לא נרדמתי וגם לילה אחריו ואחריו במשך שבוע כמובן שלא דיברתי עם

יובל למרות שהיא התקשרה כל יום לפחות חמישה פעמים לא יכלתי לענות אבל היה לי כל כך הרבה להגיד לה אז החלטתי

לכתוב לה הודעה הנוסח היה כזה "את רוצה לדעת מה קרה תפגשי אותי בפארק הרקפות היום ב10 " הגעתי לפארק ב9:50

בלי ידיעה אם היא תבוא או לא ציפתי שהיא תבוא כמה מילים היו לי להגיד לה "זהו איתך סיימתי לא רוצה לראות אותך את

בכלל יודעת מי אני אני רועי כהן היו לי הרבה יותר יפות ממך " ואז היא הופיעה כל המילים נעלמו לי היא הייתה כל כך יפה

למרות שהייתה בסתם טרנינג אבל היא הייתה מלאכית ממש ולא יגעי מה להגיד ואז היא שאלה "רועי מה קרה למה לא

עניצ לי כל השבוע אתה כועס עלי או משהו ?" איך אפשר לכעוס על יפה כמוהה אבל בכל זאת "יש לי על מה לכעוס ?" היא

נראתה מבולבלת כאילו לא באמת הבינה על מה אני מדבר כנראה שהיא לא רצתה מה שאני רציתי "עזבי אני יגיד לך ככה

בפשטות כל עוד יש לך חבר אני לא מכיר אותך " לא מאמין שאמרתי את זה ראיתי את העיינים היפות שלה מתמלאות

דמעות וגם שלי כמה רציתי לחבק אוה אבל לא יכלתי קמתי והלכתי משם לפני שיצאתי מהפארק הסתובבתי וראיתי שהיא

עדיין יושבת ובוכה וגם אני בוכה אני לא מבין מה היא חשבה שאני יהיה ידיד שלי אני לא מאמין כל כך כאב לי באותו רגע

לא יכלתי לעצור את הדמעות רציתי לחזור לשם להגיד לה שאני מצטער אבל לא עשיתי את זה רק לחשתי לעצמי

הסתכלתי למעלה וביקשתי עזרה הגעתי הביתה כיבתי את הטלפון והלכתי לישון בתקווה שמחר בבוקר אני יקום והכל היה

חלום אבל זה לא היה בבוקר פתחתי את הטלפון ראיתי הודעה ממאור "מה נסגר אתמול עם יובל " לא היה לי כוח לדבר על

זה אז פשוט לא עניתי הייתי חייב אבל לצאת מזה התחלתי לשכנע את עצמי שלא נורא אבל אחרי כמה נסיונות ויתרתי

וידעתי שזה נורא מה היא לא הבינה שאני רוצה להיות איתה שאני מאוהב בה מה מה אמרתי אני ? מאוהב ? איך זה קרה .

ככה כמה ימים הייתי שקוע במחשבות האלו עד שהחלטתי שאני לא יכול להיות רחוק ממנה שאני הולך להילחם עלייה ולא

לוותר שלחתי הודעה " אני רוצה לדבר איתך " וככה חיכיתי כל היום לסימן ממנה ולא הגיע כלום הסתובבתי עם הראש

למטה כאילו הובסתי פעם ראשונה בחיים הלא ארוכים שלי שאני מובס השעה 2 בלילה אני במיטה וזה לא נראה שאני עומד

להירדם נשמע צליל מבורך מהטלפון הודעה מיובל " גם אני " קבענו להיפגש ליד הבית שלה הגעתי הרבה לפני הזמן

בשביל לחשוב מה אני אומר לה ושיננתי את זה די טוב הכנתי את עצמי הייתי קר אלייה כמו שאני יודע לעשות היא הגיעה

התיישבה על הספסל והתחילה לנאום בלי שהצלחתי להשחיל מילה "אתה חשוב לי הכי חשוב לי בעולם אני לא מוכנה

לוותר עלייך אני באמת אוהבת אותך אבל " תמיד יש אבל מעצבן כזה "אני גם לא יכולה לוותר עליו " תוך כדי הנאום שלה

הבנתי שיש לי פה כוח שאני שוב יכול להיות למעלה ולקבוע אז נעמדתי ואמרתי " יובל אני באמת אוהב אותך אבל יש לך

שבוע להחליט זה או אני או הוא " עליתי על האופנוע בהרגשה שניצחתי אותה בסיבוב הזה ונסעתי ישר לרוני כל התקופה

עם יובל הזנחתי אותה ואני ממש מתגעגע אלייה אצל רוני לא הפסקתי לדבר על יובל ועל מה שהיה ולא שמתי לב לרוני

באמת רק רציתי שהיא תקשיב אבל היא לא ממש הקשיבה היה לה דברים חשובים יותר ממני ויובל עצרתי רגע לנשום

והסתכלתי לה בעיינים ושאלתי " רוני קרה משהו " למרות שרציתי להמשיך לספר לה מה עובר עלי " די אני לא יכולה רועי

אני לא יכולה לחיות בבית הזה אבא שלי משגע אותי " היא התחילה לבכות חיבקתי אותה קרוב אליי לא עזבתי אותה היה

לי רעיון בראש " בואי לגור אצלי " היא הביטה אלי במבט עם מין שמחה ותדהמה " מה באמת ?" לא ידעתי עם זה נכון

לעשות כרגע אבל יובל לא איתי כרגע " כן בטח מאמי בואי אני אעזור לך לארוז את חוזרת איתי היום הביתה " וככה היה לי

משהו קטן וטוב ….