התפוח האדום של שלגייה פרק 4

True love 11/07/2019 81 צפיות אין תגובות

כשברונו הבחין שסוסנה כבר לא הייתה שם , הוא נפרד מאוליביה והתקדם לבדו לחפש לאן היא ברחה.
הוא מצא אותה יושבת על הספסל לבדה תקועה בתוך העולם הפנימי שלה ומיררה בבכי.
” למה ברחת?” ברונו שאל אותה בנימה הכי עדינה שאפשר.
” סתם כי ראיתי אותך , עם החברה שלך והאמת שדי התבאסתי לגבי החברה הזאת איך קוראים לה אוליביה?” סוסנה שאלה כי היה ברור שזה מה שהכי אכזב אותה לגלות שיש לו חברה למרות התקוות הגדולות שהיו לה לגביו.
” כן , קוראים לה אוליביה והבעיה היחידה שהיא עדיין לא הכירה אותך באופן אישי . אוליביה קצת קשה בהתחלה אבל בסופו של דבר היא בן אדם טוב. אני בטוחה שאחרי שהיא תלמד להכיר אותך אתן תהפכו לחברות טובות ממש.” ברונו ניסה לעודד את סוסנה .
” תודה , אתה חושב שהחברה שלך תסכים בכלל שאהיה קרובה אלייך? זה נשמע לי כמו תסריט בלתי אפשרי בשביל מישהי כמוה , אתה לבבי ומנסה לעזור כדי שיהיה לי טוב בבית הספר.” סוסנה אמרה ברגשנות.
” היא תצטרך להכיר אותך קודם לפני שהיא תסכים לכך שאני מדבר איתך , דבר שני זה לא יפריע לה אם אני רק מדבר איתך . לגביי אוליביה אין לך ממה כל כך לדאוג .” ברונו אמר בביטחון וחייך אליה בלי לומר יותר שום דבר.
” אתה ממש מקסים . אתה לא תסתבך עם החברה שלך?” סוסנה אמרה בחיוך נבוך ולאחר מכן הם התקרבו לחיבוק.
ברונו שמע קול מאחוריו , זאת הייתה לואיסה שתפסה אותם על חם כאשר הם היו קרובים זה לזו יותר מתמיד.
” ברונו איך אתה יכול לחבק את המגעילה הזאת, הכפרייה והענייה המרודה הזאת? , היא כל כך מטונפת! אני לא מבינה איך אתה בוגד באוליביה ככה?” לואיסה אמרה בעצבים והביטה בו בזעם.
” אני לא מסוגל לבגוד באוליביה ואת יודעת היטב שאני אוהב אותה יותר מחיי, אין לי כלום עם איך שאת מכנה אותה ” כפרייה עלובה.” חוץ מזה שאני מנסה לעזור לה בתחילת יומה הראשון בבית הספר.” הוא אמר בחיוך תמים והצטער בשביל סוסנה שהיא הייתה צריכה לשמוע את זה אבל לא הייתה לו שום ברירה.
” לא רציתי לסבך אותך עוד יותר , אני מצטערת!” סוסנה אמרה בחיוך מתנצל עוד יותר ולא היה לה נעים שהיא סיבכה אותו עם אוליביה.
” את לא אשמה , להפך , את לא צריכה בכלל להצטער. אני צריך ללכת עכשיו.” ברונו אמר בלי חיוך על הפנים והביט עליה נבוך מהסיטואציה שקרתה לפני דקה וחצי.
” אנחנו לא יכולים להיות ידידים?” היא שאלה בקול מאוכזב ושלחה אליו בעיניים מקוות.
” אני חושב שלא . פשוט שאוליביה קנאית בטירוף . סליחה. ” הוא מיהר לדרכו מבלי להחזיר אליה את המבט.
סוסנה עמדה והביטה בו באכזבה גלויה , לא יכול להיות ביניהם שום דבר , היא ידעה שאין לה שום סיכוי איתו ובכל זאת היא הייתה עצובה.
אני יכול לעצור את הנשימה שלי
אני יכול לזייף חיוך
אני יכול לרקוד ולשחק את התפקיד
אם זה מה שאתה שואל,
אני יכול לעשות את זה , אני יכול לעשות את זה!!
אבל אני רק בן אדם ,
ואני מדמם כשאני נופל למטה,
אני רק בן אדם ,
ואני מתרסק ואני נשבר,
המילים שלך בראש שלי , סכינים בליבי,
כי אני רק בן אדם!!
כשרוברטה הגיעה לביתה וחלצה את נעליה , היא הניחה אותן ליד חדר השינה שלה, היא צחקה לעצמה בתענוג כי כל תכניתה היה להשתלט על כספו של רוברטו והוא ירש לה את כל מה שבבעלותו, כולל הבת שלו סוסנה לא ידעה על המתרחש עם רוברטו , שאיבד את ראייתו לחלוטין.
היא התחילה לתכנן את תכניתה הזדונית מבלי שאף אחד ידע על כך , לא היה לה כוונה לגלות שום לרוברטו שהיה בטוח שהוא מצא את האישה של החיים שלו סוף סוף הגיע למנוחה ולנחלה.
אחרי שנים ארוכות של בדידות שבהן הוא הסתגר בתוך תוכו ולא רצה לצאת לשום מקום.
עכשיו הוא היה המאושר באדם למרות שהוא לא הכיר מעולם את אופייה האמיתי של רוברטה.
אז הוא לא ידע באמת מי היא ושהדבר היחיד שמעניין אותה היה יופיה בלבד, היא נהגה לדבר אל המראה שאירחה לה חברה, לדאוג שכולם יכירו בעובדה שהיא היפה ביותר בעולם ושאין אף אחת אחרת שמשתווה ליופי המרהיב שיש לה.
רוברטה נכנסה לחדרה וסגרה את הדלת אחריה בשקט, ולחשה לעצמה במילות כישוף , היא הייתה בטוחה בעצמה יותר מדי.
” אף אחד לא יודע מי באמת אני , אני יכולה לעשות כל מה שבא לי בראש סתם כך מבלי השיפוט של אף אדם. כי מה שיש אצל רוברטו אלברס אין אצל אף אחד. ” רוברטה צחקה כל כך חזק עד שקירות הבית כמעט התמוטטו תחתיה.

התפוח האדום של שלגייה פרק 4
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך