זאת אני עונה 2 פרק 10- כעס עצב ואכזבה

Noa and adi storys 28/03/2015 1208 צפיות תגובה אחת

נקודת מבט אלינור:
עוד מכה, ועוד מכה, כמעט קורעת את השק.
טיפות זיעה קרה נחו על מצחי ולחיי כששיניי חשוקות ואגרופיי מכים בשק האדום והכבד.
פלשבאק:
"זה כמו שאני לא צריך לתת הסברים למה אני אוהב אותך, זה פשוט ככה"
הוא אמר מחייך.
"מזל, כי גם אם הייתי חייבת לא הייתי יכולה, אני עדיין לא מבינה איך התאהבתי בך"
אמרתי מחייכת חיוך מתחכם.
"גם אני לא, אבל אני שמח שזה קרה"
הוא אמר מתקרב אליי ומנשק את שפתיי בעדינות.
סוף פלשבאק.
"שקרן"
מילמלתי בכעס מכה בחוזקה.
פלשבאק:
פתחתי את דלת חדרו.
"דניאל אני…"
אמרתי ונקטעתי על ידי מה שראיתי.
דניאל מתנשק בלהט עם נטלי.
דניאל עם נטלי.
דניאל עם נטלי.
דניאל עם נטלי.
התמונה הזאת נחרטה בראשי.
שמעתי את הלב שלי נשבר,למיליון חתיכות זעירות. שמעתי את הנשמה שלי נשברת, כאילו מישהו דרך עליה וזרק אותה.
הכל בשנייה אחת, נהרס ואף פעם לא יחזור למה שהיה.
"אלינור!"
הוא צעק.
סוף פלשבאק.
עצמתי את עיניי לשניה, והמשכתי לתת מכות לשק, מנסה למנוע מהדמעות להתפרץ.
פלשבאק:
"אני אוהב אותך. בבקשה…"
הוא התחנן מביט לתוך עיניי.
"לא"
אמרתי בקול תקיף כשדמעות מכסות את פניי.
"אלינור"
הוא לחש .
"אני אוהב אותך"
הוא אמר לי מתקרב אליי.
סוף פלשבאק.
"שקרן! אני שונאת אותך!"
צעקתי לחדר אגרוף הריק.
התיישבתי על הרצפה צמוד לקיר כשעיניי מתמלאות בדמעות כעס, עצב , ואכזבה.
"אני סמכתי עלייך, אני אהבתי אותך"
לחשתי וחיבקתי את רגליי.
"שברת אותי,את מה שהייתי דניאל,
ואחרי הכל אני עדיין אוהבת אותך"
לחשתי כשדמעות מכאיבות מתרסקות על פניי.
"למרות שהעדפת אותה, אהוב שלי, תמיד הייתה לי את התקווה שתעזוב אותה ותחזור אליי,"
אמרתי בשקט והשענתי את ראשי אחורה.
"אני עדיין כל כך מאוהבת בך"
נקודת מבט דניאל:
"אתה נמצא כאן כבר יום שלם"
בן אמר ונכנס למגרש הכדורסל, מרים בידיו את הכדור הכתום.
"אני יודע"
אמרתי כשהוא מסר לי אותו והסתובבתי אל הסל.
"מה הפעם?"
הוא שאל ונאנח.
"אני דפוק"
מילמלתי וקלעתי לסל.
"אלינור?"
הוא שאל ותפס את הכדור.
"תראה, אני אוהב לראות אתכם ביחד,ואתם מתאימים וצריכים להיות אחד עם השני וכל זה אבל…
אתה מתרפס מולה יותר מידי"
הוא אמר וקלע את הכדור.
"למה אתה מתכוון?"
שאלתי ותפסתי את הכדור שניה לפני שקלע.
"אתה מתחנן מולה יותר מידי, ונראה כמו סמרטוט"
הוא הודה.
"סמרטוט?"
וידאתי שזאת המילה שהוא אמר.
"כן סמרטוט, ואתה לא דניאל שהכרתי, אתה לא אותו בן אדם ששם זין על כולם ואתה… מתחנן על הברכיים כמו איזה הומו"
הוא אמר ונאנח במעט עצבנות.
"אתה יודע מה בן? אתה צודק.
אני באמת סמרטוט והומו ומה שתרצה, אבל אני נלחם על אלינור כי אני אוהב אותה, ואני מטומטם שעשיתי את זה.
אז אני מתחנן אליה עשרים אלף פעמים ביום רק כדי שהיא תסלח לי, כי אני אוהב אותה.
ואתה לא מבין את זה אולי כי אף פעם לא נלחמת,תמיד הבנות התחננו אלייך ובאו אלייך כמו אל מגנט,
ועכשיו כשאתה עם רוני אולי אתה לא שם לב,אבל היא מפחדת שהבנות ימשכו אלייך ככה שוב ותעזוב אותה.
אז לפני שאתה בא אליי ואומר לי שאני הומו מזדיין תעשה בדק בית"
אמרתי בכעס וזרקתי אליו את הכדור בחוזקה.
"בן זונה"
מילמלתי בזעם ויצאתי מהמגרש משאיר אותו המום.
הוא החבר הכי טוב שלי והכל, אבל לפעמים אני רוצה לפוצץ אותו במכות רצח.


תגובות (1)

תמשיכע

29/03/2015 10:08
סיפורים נוספים שיעניינו אותך