זאת אני עונה 2 פרק 8- פלשבאק ובית חדש

Noa and adi storys 25/03/2015 1092 צפיות תגובה אחת

“זהו”
אמרתי כשסגרתי את הארגז האחרון.
הבטתי סביב, בוחנת את החדר בפעם האחרונה.
פלשבאק:
“נו אלי מה את אומרת?”
אמא שלי שאלה אותי כשנכנסנו לחדר החדש שלי, שהיה צבוע בוורוד כשהייתי בת שבע.
“אני אוהבת את זה אמא!”
אמרתי וחיבקתי אותה.
סוף פלשבאק.
חייכתי כשנזכרתי בזיכרון הישן.
יצאתי החוצה כשהמובילים מעמיסים את הארגזים על המשאית.
הבטתי על אותו המדרכה הצבועה באפור.
פלשבאק:
לפני שלוש שנים:
“אח”
אמרתי כשנתקלתי בגוף קשה ונפלתי אל המדרכה האפורה.
“אולי תסתכלי לאן את הולכת?”
קול לא מוכר צעק.
פתחתי את עיניי וגם הוא, הבטתי בעיניו הירוקות המהפנטות, ובבלורית שלו שקצת התבלגנה כשהתנגשנו.
“סליחה”
הוא אמר וחייך חיוך נבוך.
הוא קם והושיט לי את ידו.
קמתי בעזרתו, כשהוא בוחן את גופי.
“את מאוד יפה”
הוא אמר לי בוחן אותי.
הוא התקרב אלי צעד אחד ואני התרחקתי.
“יש לי חבר”
אמרתי בזהירות.
“מישהו רמז לך משהו? חיה בסרט”
הוא אמר בקול עוקצני, דוחף אותי קלות בעזרת הכתף והולך משם.
סוף פלשבאק.
גיחכתי כשנזכרתי איך הכל התחיל.
“את עוזבת?”
שמעתי את קולו.
הסתובבתי והדמעות הצטברו בעיניי כשראיתי את פניו העצובים.
“כן, אני יתגעגע לבית הזה”
אמרתי והבטתי בביתי בפעם האחרונה.
“גם אני יתגעגע”
הוא אמר וגרם לי לעצור בזמן שפתחתי את דלת האוטו.
“לעובדה שיש מישהו בבית הזה ו… את יודעת”
הוא אמר וגירד את עורפו במבוכה.
חייכתי חצי חיוך ונכנסתי למכונית כשאמי מתניעה את האוטו ואנחנו נוסעות משם.
“ואו”
אמרתי כשראיתי בניין גדול ורחב, עם מרפסות בכל קומה.
עלינו במעלית עד הקומה השלישית.
היא פתחה את דלת הבית, הייתי בהלם כשנגלה לפני בית לבן וגדול, הלכתי לכיוון המסדרון הגדול , וראיתי דלת בצבע תכלת.
פתחתי אותה, החדר היה מרווח וגדול עם גוון תכלת על אחד הקירות.
כעבור שעה:
הארגזים שהמובילים השאירו היו מפוזרים ברחבי הסלון.
“בואי נתחיל לפרק אותם קצת אלי”
אמי אמרה לי פותחת את אחד הארגזים.
אחרי שלוש שעות סיימנו לפרק כמעט את כולם, והבית שלנו נראה יותר טוב ממקודם.

“סלחת לי?”
שמעתי קול מוכר לצידי והעפתי מבט קצר לדניאל.
“לא”
אמרתי בקצרה והמשכתי ללכת.
“חכי”
הוא אמר נעמד מולי גורם לי לעצור.

זאת אני עונה 2 פרק 8- פלשבאק ובית חדש
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

תמשיכי

25/03/2015 12:23
סיפורים נוספים שיעניינו אותך