~חיימוש~
עוד פרק!!! מושלמות שלי תודה רבה רבה לכן,איזה תגובות משמחות:) אוהבת אותכן ומקווה שתיהנו!

‘חייל שלי,מלאך שלי’ פרק 26

~חיימוש~ 02/12/2015 1733 צפיות 8 תגובות
עוד פרק!!! מושלמות שלי תודה רבה רבה לכן,איזה תגובות משמחות:) אוהבת אותכן ומקווה שתיהנו!

התעוררתי לצליל השעון המעורר,מתרוממת בעייפות מהמיטה ומעיפה את מבטי לעברה של מיקה שעוד ישנה.
“קומי” חייכתי וזרקתי את הכרית על ראשה,גורמת לה לקום בבהלה ולהעיף את הכרית בחזרה אליי
“אין לי כוח לקום” מלמלה וכיסתה את עצמה עד מעל הראש,צחקתי מעט והתיישבתי עליה
“זה היום האחרון לטירונות,תקומי” מלמלתי בהתרגשות,סוף כל סוף נגמר הסיוט הזה.
“תצבטי אותי” אמרה בחיוך קטן ושפשפה את עיניה בתדהמה מזויפת,גלגלתי את עיניי בחיוך וקמתי
“אני במקלחת,את באה?” שאלתי ולקחתי את המגבת הלבנה מתוך הארון,היא מיהרה לקום מהמיטה
“אחרי היום הזה אני הולכת לדפוק שינה” חייכה בסיפוק,גורמת לי לצחוק.
יצאתי מהחדר,מרגישה בקור שחודר לעצמותיי,התקדמתי לכיוון המקלחות במהירות.
פשטתי את בגדיי ונכנסתי תחת זרם המים החמים,שוטפת את כל כולי מארבעת החודשים הארוכים והמפרכים האלה.
“קר לי” מיקה מלמלה ונכנסה מתחת לזרם המים,
“הפעם תנסי לסיים מהר” אמרתי באנחת ייאוש והתלבשתי במהירות,אוספת את שיערי הבהיר לקוקו גבוה.
“יש משהו שתקוע לי בראש כבר מאתמול” מלמלה והזיזה מעט את הוילון,מביטה בי
“מה?” שאלתי והחזרתי את המסרק לתיק הרחצה,
“למה חזרת לרוי אחרי מה שקרה?” שאלה,הנדתי בראשי לשלילה
“אני לא חזרתי לרוי,אנחנו בסך הכל ידידים” אמרתי בכנות,
“זה נראה ככה” אמרה ויצאה מהמקלחת,מתחילה להתלבש גם היא.
“מה שנראה עכשיו זה שאנחנו מאחרות” אמרתי והצצתי בשעוני,מזרזת אותה.
**************
אני ומיקה התקדמנו לכיוון הרחבה במהירות,כל אחת נעמדת במקומה בשקט.
הצצתי לעברו של רוי שעמד לידי,מחייכת אליו חיוך קטן
“בוקר טוב” מלמלתי,הוא הסתכל עליי בפנים רציניות והנהן
“הכל בסדר?” שאלתי,הוא נאנח והסתובב עם גופו לעברי
“אני באמת מצטער על הנשיקה אתמול,חשבתי שאת רוצה שנחזור” אמר,חייכתי חיוך סגור והנהנתי בהבנה,
“זה בסדר,גם אני אשמה שלא אמרתי לך לפני” אמרתי,קלטתי מזווית העין את רפאל ולירון מתקדמים לעבר הרחבה
“בוקר טוב” רפאל אמר,מבטו נעצר עלינו לכמה שניות.
“מרגישים את ריח ההתחלה החדשה באוויר?” לירון אמרה,גוררת את חיוכם של כל השאר
“את רוב היום אתם תעבירו בחדר ההרצאות,תקבלו הסברים על כל מה שצריך לקראת מחר” רפאל אמר בסמכותיות,
“בערב כולכם צריכים להתייצב כאן,תקבלו את החוגרים שלכם על ידי מפקד היחידה” הוסיף בקול עבה.
“תסתדרו בקו ההזנקה,כל מי שמסיים חמישה סיבובי ריצה יכול ללכת לחדר האוכל” הרים את קולו וסימן לכולם להסתדר.
“צאו!” צעק,כולם החלו לרוץ במהירות בניסיון לסיים כמה שיותר מהר.
“אני שונאת אותו” מלמלתי,רוי צחק מעט
“שטרית יש תלונות?” רפאל הביט בי בעצבים,גלגלתי את עיניי ונאנחתי
“הכל מעולה המפקד” חייכתי חיוך ציני והגברתי את קצב ריצתי.
***************
התקדמתי לצד מיקה לכיוון חדר האוכל,מביטה לרגע ברפאל ולירון שהיו קרובים אחד לשני,מרגישה את ליבי נצבט.
“אל תסתכלי יותר מדיי” מיקה אמרה,הסתכלתי עליה בשקט והנהנתי.
“אל תדאגי,הכל יהיה בסדר” חייכה וחיבקה אותי,גיכחתי מעט
“ועכשיו אני מתה מרעב,אז תתחילי לזוז” אמרה.
נכנסנו לחדר אוכל,לקחתי לי את כוס הנס של הבוקר והתיישבתי באחד השולחנות הריקים שנשארו.
“היי” רוי התיישב לידי,חייכתי חיוך קטן ולקחתי לגימה קטנה מהכוס עם השתייה החמה.
“את לא רעבה?” שאל,הנדתי בראשי לשלילה והסתכלתי לכיוון הכניסה לחדר אוכל,מוצאת את עצמי בוהה ברפאל.
מיקה התיישבה מולי,גורמת לי להזיז את מבטי במהירות ולהביט בה,
“כמה את אוכלת” רוי צחק,היא הסתכלה עליו בעצבים והניפה את המזלג באוויר
“אל תיכנס לי לצלחת” אמרה והתחילה לאכול,רוי השתתק ובלע את רוקו בכבדות.
“מיקה הכל בסדר?” רוי שאל,מקמט את מצחו
“רוי תעשה טובה ואל תדבר איתי,אולי אוצר סלחה לך אבל אני לא” אמרה בפנים רציניות,
“את לוקחת ללב מה שלא קשור אלייך,אני לא עשיתי לך כלום” הרים את קולו,הבטתי בשניהם וקמתי ממקומי בשקט,מתקדמת לכיוון היציאה.
סובבתי את מבטי לעברם לשנייה ושהסתובבתי בחזרה הרגשתי איך גופי נחבט בגופו של רפאל,הקפה שהיה בידו נשפך על מדיו והוא הביט בי בכעס.
“סליחה המפקד,לא ראיתי” מלמלתי בלחץ וניסיתי לנקות את המדים בעזרת המפיות שהיו על השיש,אני לא רוצה להסתבך דווקא ביום האחרון.
“מספיק,זה רק עושה את זה יותר גרוע” אמר בקול גבוה,מיהרתי להתרחק
“בשביל מה יש לך עיניים אם את לא משתמשת בהם?” מלמל והסתכל על מדיו,עיוותתי את פרצופי בכעס וזרקתי עליו את המפיות,בזאת עקפתי אותו ויצאתי מחדר האוכל.
*****************
היום האחרון והמעייף הזה נגמר סוף סוף,הערב ירד וכולם החלו להתארגן לקראת חלוקת החוגרים שלהם.סידרתי את המדים ופיזרתי את שיערי הארוך,מסרקת אותו בעדינות.
“את בסדר?” מיקה שאלה,נעמדת מולי בפנים מודאגות
“כן,אל תדאגי לי הכל בסדר” חייכתי חיוך מאולץ והתקדמתי לכיוון היציאה מהחדר,מחכה שתצא.
נעמדנו ברחבת הבסיס,הבטתי במפקד היחידה שדיבר עם רפאל ולירון והרגשתי איך פעימות ליבי מתגברות,התחלתי לעקל מה קורה.
“ערב טוב לכולם” מפקד היחידה העביר את מבטו לעברנו,מחייך
“היום נגמרים ארבעת החודשים של הטירונות,ממחר אתם תהיו חיילים לכל דבר,אתם תצאו למבצעים ואתם תחוו חוויות שילוו אותכם להמשך החיים” אמר בקול עבה,
“חשוב שתדעו להתמודד עם כל דבר שיבוא,אתם תחוו גם חוויות לא ממש נעימות” הוסיף,ביטני החלה להתהפך מעצם המחשבה הזאת.
“אני רוצה לאחל לכם בהצלחה בהמשך השירות שלכם,תביאו לנו גאווה” אמר בחיוך שחשף את הקמטים הקטנים שעל פניו.
“אוצר שטרית” רפאל הקריא בשמי,התקדמתי לעברם ברגליים רועדות,לוקחת את החוגר שלי ולוחצת את ידו של המפקד ואת ידה של לירון.
“בהצלחה” אמרה,חייכתי חיוך סגור וחזרתי למקומי בשקט.
השירות שלי מתחיל מחר סוף סוף!

‘חייל שלי,מלאך שלי’ פרק 26
דרוג הסיפור 5 | 9 מדרגים

תגובות (8)

תמשיכע

02/12/2015 20:08

את לא ממשיכה את הסיפור אשה שלי את לך את כולי?

02/12/2015 20:11

    אני חושבת שלא:(מצטערת

    02/12/2015 20:20

מושלם כרגיללל????????????????

02/12/2015 20:12

יאאאאאאאאאאא זה כזה יפהההה
תמשיכייי

02/12/2015 23:52
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך