חיים על הקצה- פרק 29

LOVE:) 08/10/2015 1018 צפיות 5 תגובות

פרק 29- הגנה
•אביה•
״נו… אתה מוכן להעביר לי את השלט?״ התחננתי בפני ראם שהודות לו במשך שעה שלמה אני צופה בסרט קיטשי ודביק מעורר בחילה.
״אולי במקום להתלונן כמו ילדה קטנה, תנסי להינות.״ השיב ראם כאשר מבטו מוסט אל צג הפלזמה הדקיק ועיניו צופות בסרט מסוקרנות ונוצצות ממש. אני בתגובה גלגלתי את עיניי בזלזול וצנחתי אחורנית על המיטה.
לא ייאמן שדווקא אני, מי ששונאת רומנטיקה וקיטשיות, דווקא אני בחרתי לעצמי חבר שהוא חובב סרטי רומנטיקה קיטשיים מעוררי בחילה.
הו… כמה אירוני.
התיישבתי בקצה המיטה וידיי מגששות על רצפת הפרקט דמוי העץ מחפשות את זוג נעלי הסניקרס הלבנות שלי.
לפתע חשתי צמרמורת קלה בגופי ומגע קריר על גבי. ״הולכת לאנשהו?״ קולו של ראם נשמע מאחור.
״האמת שכן.״ עניתי תוך כדי שנעלתי את נעלי הסניקרס שלי. ״הביתה.״ עניתי עוד לפני שהספיק לשאול.
״טוב, זהו זה.״ מלמלתי והתרוממתי ממיטתו של ראם לאחר שסיימתי לשרוך את השרוכים בנעליי.
פתאום הרגשתי אוויר חם על צווארי. ״חשבתי שאת נשארת לישון כאן הלילה.״ אמר בעצב עם מעט אכזבה בקולו.
״אני לא… לא ידעתי את זה לפני כן.״ תירצתי.
״נו, אז?״ הוא פרס את ידיו לצדדים וחייך חיוך קטן.
״אז… אז אני לא יכולה להישאר.״ עניתי.
״אני לא מבין מה הבעיה.״ אמר בפליאה. ״תקחי בגדים ממני.״ אמר את המובן מאליו.
נשכתי את שפתי התחתונה ושילבתי את ידיי על חזהי. ״לא.״ אמרתי בביטול ברגע האחרון. ״אני לא יכולה, ראם.״
הוא נענע בראשו וזוג ידיו אחזו בצידי ראשו. ״אני באמת לא מבין מה עכשיו הבעיה שלך, אביה.״ אמר בייאוש.
״אני… אני לא…״ התחלתי לגמגם וסומק קל התפשט על לחיי כתוצאה מהבוכה שתקפה אותי ברגעים אלו ממש.
איך לעזאזל אני הולכת להסביר לו שחוץ ממנו מעולם לא הייתי בקשר רומנטי עם אף אחד ובגלל זה לא יודעת איך להתנהל במצב כזה.
אומנם ישנתי אצל ראם פעם או פעמיים אבל זה לא היה כשהיינו ממש זוג.
״את מה?״ שאל בתקיפות.
״אני לא… זה פשוט לא…״ ניסיתי להסביר את עצמי בפעם השנייה, אך ללא הצלחה. ״אני צריכה ללכת!״ סיכמתי את דבריי ומיהרתי לעזוב את ביתו של ראם. אך ברגע האחרון ראם תפס בידי וסובב אותי אליו כך שמבטינו הצטלבו ונוצרה בנינו גם קירבה פיזית כך שלא ניתן היה לברוח.
מיהרתי להשפיל את מבטי אל הקרקע. ״תקשיבי… אני…״ הוא התחיל לומר.
קדימה אביה, זה הזמן שלך להיות אמיצה. ספרי לו את האמת, תשתפי אותו בחששות שלך, הוא יעזור לך!
האיץ בי הקול שבראשי.
״תביני אני באמת מרגיש אלייך דברים אבל את כל הזמן חוסמת אותי, את מרחיקה אותי ואני כבר לא…״
״אני מפחדת, אוקיי?״ צעקתי.
״מה? ממה יש לך לפחד?״ שאל המום.
לקחתי כמה נשימות עמוקות, אחזתי בידו של ראם והובלתי אותו אל הסלון.
״מה העניין אביה?״ שאל בדאגה. ״ממה את מפחדת כל כך?״
״אף… אף פעם לא היה לי חבר,״ התחלתי לספר.
״אני יודע, וזה ממש בסדר מבחינתי.״ השיב באדישות.
״נו, זה לא זה!״ התפרצתי לדבריו. ״זה פשוט ש… אני פוחדת שאתה… שיש דברים שאתה מצפה ממני לתת ואני עדיין לא מוכנה לתת אותם.״ הסברתי. ״כי אני יודעת שבשלב מסויים אתה…״
״תקשיבי, אני בחיים אבל בחיים לא אכריח אותך או אגרום לעשות משהו שאת לא מוכנה או מתוך לחץ.״ אמר. ״להיפך, אני ממש לא רוצה שתעשי משהו שאת לא רוצה מתוך לחץ או כדי לרצות אותי.״ קבע. ״אני אפילו אכעס עלייך אם תעשי את זה.״
באותו הרגע הבנתי שזכיתי. הבנתי שבחרתי נכון שבחרתי בראם. הוא גרם לי לבטוח בו ולסמוך עליו.
״אני… אני ממש מצטערת שבכלל חשבתי שאתה…״ אחרי התשובה שלו הרגשתי צורך להתנצל שבכלל חשבתי שהוא יעשה דבר כזה.
״היי, הכל בסדר.״ ידו הונחה על כתפי ומשכה אותי אליו לחיבוק חם ואוהב. ״רגע, אז עכשיו אחרי שדיברנו על הכל, את נשארת?״ שאל בציפייה.
חיוך קטן התפרס על שפתיי. הרמתי את מבטי אליו והנהנתי בראשי. ״עכשיו אני נשארת גם אם אתה לא רוצה.״ התגריתי בו.
״מעולה.״ הוא חייך חיוך מרוצה ונשק נשיקה חטופה לשפתיי ומיהר לקום ממקומו.
״לאן?״ שאלתי בפליאה ועיקמתי את פרצופי.
״להביא סרט.״ השיב.
״אני נשבעת שאם זו עוד קומדיה רומנטית מעצבנת אני קמה והולכת!״ הזהרתי.
הוא חייך חיוך חושף שיניים. ״חכי ותראי.״
ולי לא נותר אלא לשמוע בקולו ולחכות כמו ילדה טובה.
בינתיים הרשיתי לעצמי בזמן ההמתנה לחלוץ את נעלי הסניקרס הלבנות מרגליי ולהתרווח לי בכיף על ספת העור הלבנה.
לפתע צפצוף קטן ואיתו הבהוב בקע מתוך הפלאפון שלי. התרוממתי בלית ברירה מספת העור הלבנה והנוחה כל כך, רכנתי אל שולחן העץ העגול הקטן וידי אחזה בצג הפלאפון וקירבה אותו לפניי. הודעת וואצפ חדשה התקבלה. מתוך הסקרנות פתחתי את ההודעה מיד.
׳הצלחתי לארגן לך הופעה חדשה לעוד יומיים.׳ ההודעה הייתה מסול הנרגשת כל כך מתפקידה בתור הסוכנת החדשה שלי.
׳מעולה.׳ שלחתי לה וכמובן שצירפתי סמיילי שמח ואיתו לב אדום וגדול.
׳אין עלייך, הסוכנת הכי טובה בעולם.׳ שלחתי מיד אחר כך.
אז כן, עברו שבועיים שלמים מאז ליל מופע הבכורה שלי. או יותר נכון ׳מופע האימים׳.
אם לומר את האמת, אחרי אותו לילה הרגשתי נורא. הרגשתי שאכזבתי את כולם ובעיקר את עצמי. הבטחון העצמי שלי צנח לרצפה, במשך שבוע לא יצאתי מהבית.
סול, ראם, זואי ותתפלאו גם אריאל. ארבעתם דאגו להרים לי את מצב הרוח ואפילו לשכנע אותי להופיע שוב מחדש.
הצפצוף אשר בקע מצג הפלאפון שלי קטע את רצף מחשבותיי. זו הייתה הודעה נוספת מסול.
׳תודי לאריאל, הוא זה ששיכנע את יוסי לתת לך הזדמנות להופעה נוספת.׳ איך שקראתי את ההודעה חיוך קטן התלבש על שפתיי.
אז כן, אם שאלתם את עצמכם מה הוא טיב היחסים בין אריאל וביני, אז אני יכולה לומר בבטחון שמעולם לא היה טוב יותר מעכשיו.
עברו שבועיים מאז שהחלטנו לפתוח ׳דף חדש׳ זה עם זו. ובינתיים, הדף הזה בהחלט עושה את העבודה שלו.
במשך השבועיים האחרונים אריאל ואני היינו בקשר רציף ואפילו בילינו יחד בגלידרייה השכונתית. הוא תמך בי ודאג לי ממש כמו אח גדול.
אני שמחה שהעניינים בנינו הסתדרו על הצד הטוב ביותר.
׳אני אתקשר להגיד לו תודה יותר מאוחר…׳ שלחתי לסול וכיביתי את מסך הסמאטפון שלי והנחתי על השולחן.
״הו, בדיוק בזמן.״ אמר ראם כאשר נכנס בפתאומיות אל הסלון.
״חשבתי שהלכת להביא סרט, לא לייצר אותו.״ עקצתי אותו.
״אממ… האמת שהלכתי לקנות ממתקים.״ השיב בצחקוק.
״ממתקים, הא?״ השבתי באותה הנימה.
״מה… קרה משהו מעניין בזמן שלא הייתי פה?״ שאל בהתעניינות בזמן שהוא מכניס את דיסק הסרט אל ה-Dvd.
״סול ואריאל הצליחו לשכנע את יוסי לתת הזדמנות להופעה נוספת.״ סיפרתי בהתלהבות אשר הייתה מלווה עם התרגשות קלה.
״זה מדהים, אביה.״ השיב ביובש והתיישב לידי על הספה.
״אתה לא נראה שמח במיוחד.״ אמרתי באכזבה.
ידיו אחזו בצידי פניי ועיניו הביטו בעיניי. ״אני הכי שמח בשבילך בעולם, יפה שלי.״
״זה לא נראה ככה.״ שילבתי את ידיי על חזהי והפניתי לו את גבי.
״אוייש, את לא הולכת להיפגע לי עכשיו, נכון?״ שאל בעצבים.
״זכותי המלאה לעשות מה שאני רוצה.״ השבתי באדישות.
״יופי, בוגר מאוד מצידך.״ אמר בזלזול.
״אל תתנשא עליי, ראם.״ התגוננתי.
האמת, לעיתים קרובות אני נוטה להתגונן מול ראם כי אני מרגישה שההתגוננות הוא מקור ההגנה שלי מולו. אם לומר את האמת, אני אחת שלא נוהגת לחשוף את רגשות שלה או להראות חולשה, אבל ליד ראם… ליד ראם הכל מתהפך אצלי.
״אני לא.״ השיב בייאוש.
״אז מה העניין?״ צעקתי בתסכול. ״מה הבעיה שלך?״
״את באמת רוצה לדעת?״ השיב באותה בנימה.
״כן!״ השבתי בצעקה.
״אני… אני יודע שעכשיו אחרי המופע את תהיי כוכבת גדולה, וזה בדיוק מה שמפחיד אותי.״ אמר מובך.
״מה זאת אומרת?״ שאלתי בתמימות.
״הייתי עם לא מעט בנות במהלך החיים שלי, אבל אף אחת לא משתווה אלייך,״ הוא התחיל לומר ועצר מעט בשביל לקחת אוויר. ״אני… אני פוחד שברגע שתהיי כוכבת את תשכחי אותי, תשכחי אותנו!״
חיוך קטן התלבש על שפתיי ואיתו גם סומק קל אשר התפשט על לחיי.
הוא… הוא פוחד לאבד אותי!
אותי!
הוא באמת פוחד לאבד אותי.
ידי עלתה מעלה וליטפה את פניו לטיפות עדינות מעלה מטה. ״בחיים שלי אף אחד לא דאג לי ככה.״ אמרתי בהתרגשות. ״מיום ליום אני מבינה שבחרתי נכון.״ אמרתי בחיוך קטן על שפתיי. ״שום תהילה ושום עושר לא יפריד בנינו!״ הדגשתי.
״את מבטיחה?״ שאל בהיסוס.
״מבטיחה.״ עניתי בבטחון ונשקתי לשפתיו נשיקה חטופה.
״טוב… אז עכשיו אחרי שהעניינים הסתדרו, יש סרט שמחכה לנו.״ הזכרתי והרשיתי לעצמי להרוס את האווירה המרגשת והקיטשית כל כך לפני שאחטוף בחילה מעודף קיטשיות.
ראם צחקק ומחץ אותי אל זרועותיו החסונות. ״מוכנה?״ הוא לחש אל תוך אוזניי.
״מוכנה.״ אישרתי.
״אז צפייה נעימה שתהיה לנו.״

חיים על הקצה- פרק 29
דרוג הסיפור 5 | 4 מדרגים

תגובות (5)

אהובה שלי פרק מושלם כמו תמיד!
אני עדיין כולי מאושרת שהשארת באתר!
אני חייבת להגיד לך תודה על כל הפעמים שעזרת לי (בפרטי) ושפרגנת, טצ באמת מיוחדת :)
אז נחזור לפרק.
שמחה שלמוע שהיא ואריאל ממש כמו אחים (בליבי יש עדיין תקווה לזוג.. חחחח) ושראם דואג לה (עדיין לא בטוחה עם באמת או סתם כדי לעצבן את אריאל. מחכך להמשך (ונחכה לשמוע מה אבא של אריאל יגיד על זה שהם חברים טובים סוף סוף ומה קורה עם המשימה שלהם!)
אוהבת מלא מלא ומחכה להמשךך!

08/10/2015 17:14

    יפה שלי תודה על הפרגון ועל כל החיזוקים אין עלייך
    אני תמיד כאן בשבילך
    אוהבת המון ❤️

    08/10/2015 18:25

לא מתה על הראם הזה
מחכה כבר לפרק הבא

08/10/2015 19:02

ישלי תחושב רעה מאוד לגבי הסרט הזה.
ואני שונאת את ראם כי אריאל שונא אותו.
ותמשיכי

09/10/2015 14:00

יאוווווו אריאל ואביה ♡♡♡
תמשיכיייייי

11/10/2015 02:54
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך