חיי האהבה הכושלים שלי-פרק 1

13/03/2020 125 צפיות תגובה אחת

למרות שכבר הגעתי למסקנה שלעולם לא אמצא בחור, החלטתי שבחופשת הסמסטר אני אנסה פשוט לעבוד בזה, לחפש איפה שאפשר, לא לוותר. ביקשתי מאחותי ומחברות שיחפשו לי גם. פתחתי פרופיל באפליקצייה. האמת שבעבר, לאחר דייט כושל, החלטתי שלעולם יותר לא אפתח אפליקציות כאלה ושזה פשוט לא בשבילי. אבל עבר זמן וראיתי שמחוץ לאפליקציה לא באמת קורה לי משהו. היה לי מאץ’ עם מישהו שלומד איתי ודווקא חשבתי שהוא חמוד, אבל הוא לא שלח הודעה. בין כל האנשים שהתפתחה איתם שיחה כלשהי, השיחה התקדמה במיוחד עם בחור שלמרבה ההפתעה עשה רושם של בדיוק מה שרציתי. עשה רושם של בחור מאוד רציני, סטודנט ועובד בעבודה רצינית, מצחיק, כתיבה רהוטה בלי אף שגיאה, גר ממש קרוב אליי. גם הפרופיל שלו היה נראה בדיוק כמו שפרופיל טוב צריך להיראות לדעתי: בלי משפטי חוכמה מפגרים, לא מעשן, לא עושה סמים, לא אושיית אינסטגרם, לא תמונות של ילד חי בסרט שחושף קוביות. מבחינת מראה הוא היה נראה טוב, אבל היה קשה לדעת בוודאות מהתמונות כי הן היו מסוג התמונות שקשה לדעת בוודאות איך הבן אדם נראה במציאות, למשל כי הוא שם מעיל, כובע או משקפי שמש. אבל ממה שראו זה לגמרי עבר את הסף הדי בסיסי שיש לי בנושא, חוץ מזה שבגלל שכל שאר הדברים היו מתאימים לי בדיוק בכלל לא התעכבתי על העניין. האמת שדבר אחד בלבד היה שונה ממה שחשבתי שאני מחפשת -הוא היה בן 29. כשנכנסתי לאפליקצייה מראש הגדרתי שהרף העליון שלי הוא 27 וגם זה הרגיש לי קצת מבוגר. אמנם אני כבר בת 22 ויש אנשים שמסתדרים עם פערים יותר גדולים מזה, אבל במצבי חסר הניסיון חשבתי שמתאים לי יותר בחור בערך בגילי. אבל הבחור בן ה-29 ענה לי תשובות בדיוק כמו שרציתי -ברורות, קצרות וקולעות, שמשדרות כנות ומצביעות על כך שהבחור סגור על עצמו. הוא גם לא מרח אותי יותר מידיי זמן בהתפלספויות. לאחר שיחה קצרה באפליקצייה הוא ביקש את המספר. עניתי לו שכן, אבל לפני כן שיגיד מה הוא מחפש. שאלתי כי רציתי מראש לדעת שהוא מחפש קשר רציני. החלטתי שאני לא נכנסת יותר לדברים שאין להם עתיד. הוא ענה את התשובה הפשוטה והמתאימה ביותר, שמשום מה עד אז אף אחד לא ענה לי אותה, “חברה!”. כתשובה לכך פשוט שלחתי לו את המספר. למחרת הוא הזמין אותי לדייט. אמר שיאסוף אותי.
בדרך חזרה מהלימודים התקשרתי אל ליאת אחותי הגדולה. אמנם בעבר החלטתי לא לספר על בנים שום דבר עד שאני לא בטוחה שזה רציני, אבל חשבתי שבכל זאת, אני מתכננת לעלות הערב לרכב של אדם זר וכדאי לפחות שבן אדם אחד שאני מכירה ידע על כך. סיפרתי לאחותי וגם חבר שלה, שון, שהיה לידה באוטו שמע. הם שמחו ואיחלו לי בהצלחה וגם שאלו איך קוראים לבחור. שון אמר שהוא חושב שהוא מכיר אותו. הם חיפשו אותו בפייסבוק והסתבר ששון באמת מכיר אותו. הם למדו יחד באוניברסיטה. כמובן ששאלתי את שון איך הוא. שון התחיל להסס ולהתחמק, וזה בבת אחת הפך את הציפייה וההתלהבות שלי לחשש. התחננתי בפני שון שיגיד לי אם יש משהו שאני צריכה לדעת לפני שאני יוצאת עם הבחור לדייט. שון אמר שהוא לא רוצה לעשות לי דעות קדומות על הבחור, שמדובר בבחור טוב אבל קצת מוזר. “מה זה מוזר??” שאלתי “אין לו חברים? צפויות לי הפתעות קיצוניות מבחינה חיצונית? זה מסוכן שאעלה לאוטו שלו?”. שון אמר שלא, שהוא בחור טוב, שהוא לא אנס, שיש לו חברים ושהוא נראה סבבה, אבל יש בו קצת מוזרות, שהוא לא יכל או לא רצה להסביר, ובכל מקרה הוא לא מכיר אותו מספיק כדי לדעת באמת. אמרתי שאם זה ככה, אז לפחות אני יודעת שהבחור לא מסוכן ולא איזה פושע נמלט ואני לא צריכה לחשוש מלעלות לאוטו שלו. לגבי המוזרות חשבתי שחבל לפסול מישהו שעשה עליי רושם טוב רק בגלל שמישהו שלא באמת מכיר אותו לעומק אמר עליו את זה. אני יכולה לחשוב על המון אנשים שלא באמת מכירים אותי וכנראה חושבים שאני מוזרה. מוזר זה לא רע, השאלה אם שון התכוון לבעיה ספציפית אחרת אבל פשוט לא אמר. בכל מקרה רציתי לשפוט בעצמי.
התארגנתי לדייט, וכמובן הייתה אווירה של התרגשות ולחץ. התלבשתי יפה אבל לא מוגזם, באופן שמבליט את מה שצריך ומסתיר את מה שלא צריך. בעיקר רציתי לבוש נוח ולא חשוף, כדי שאהיה כמה נינוחה שאפשר. גם ככה הייתי לחוצה ולא רציתי שסידור מחשוף או הכנסת הבטן יפריעו לי במהלך הדייט. זה יסגיר עוד יותר את הלחץ שלי. לפני שיצאתי הסתכלתי במראה, ואהבתי את מה שראיתי. כל כך הרבה פעמים כשאני מסתכלת במראה אני שונאת את מה שאני רואה, אבל דווקא באותו יום הרגשתי טוב עם עצמי.
הוא איחר בכמה דקות אבל שלח הודעה מתנצלת. אמרתי להורים שאני יוצאת עם חברות לאכול ויצאתי.

חיי האהבה הכושלים שלי-פרק 1
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (1)

מחכה להמשך:)

21/03/2020 15:51
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך