ידעתי שזה מה שיקרה-פרק 7

16/04/2013 675 צפיות תגובה אחת

הגעתי הבייתה,נשנשתי שוקולד עם סוכריות קופצות [אין על השוקולד הזה בעולםםם],לבשתי את סריג איילים וגינס ורדרד..ועפתי אליה…
היא קיבלה אותי כמו תמיד במלא נשיקות וחיבוקים,כיבדה אותי בעוגיות ציפס טעימות ושאלה מה קרה עם מיכל?
ואז התחלתי להסביר לה,שהיא מדברת עם שון וארי אחד בני 15 מאילת והיא לא מכירה אותם ושאני דואגת לה והיא הסתכלה אליי בכל כך הרבה הבנה..אני כ"כ אוהבת לספר לה דברים!!
היא כמו תמיד הבינה ואמרה שאני צודקת לחלוטין ושצריך לעשות עם זה משהו והיא אמרה שמחר בבוקר היא תדבר איתה קצת ואם היא תעשה עם זה משהו אז הצלחנו במשימה ואם לא אז לא..אנחנו לא נכריח אותה אם מי לדבר,זה החיים שלה…
הסברתי לה שאם יקרה לה משהו אני לא יודעת מה נאי יעשה עם עצמי והיא הסבירה לי שעשיתי את מה שיכולתי ושמישהי אחרת הייתה מעודדת אותה…. אין על שלי!
ואז היא שאלה בצחקוק קל: "לפחות הם חתיכים??!" אמרתי לה "שלייייי!!" וצחקנו יחד.. ואמרתי לה שהיום בערב אני אשלח לה קישור של הפרופיל שלהם שתראה ותבין יותר….
נתתי לה חיבוק ויצאתי לביתי הקט…בדרך חשבתי על איזה מזל יש לי שיש לי חברה שתמוכת ומבינה כ"כ..
הגעתי הבייתה התקלחתי מקלחת טובהה עם שמפו מפנק,יצאתי מהמקלחת,שלחתי לשלשולי [כינוי] קישור לפרופיל של שון וארי [שמות תקועים!] ונכנסתי למיטה….לישון זה כזה דבר כיף!
~~~~~~~
קמתי בבוקר בשעה חמישה ל7 שההסעה בדיוק ב7 וחמישה…עפתי [יותר נכון רצתי ריצה הכי מהירה שיש אפילו בשיעור ספורט אני לא רצה ככה!] ונסעתי לבית ספר…בדרך היייתה תאונה אז היה פקק של רבע שעה,הגעתי בפעם הראשונה לבית ספר באיחור אבל חלי תמיד מבינה אותי ויודעת שאני מגיעה מרחוק כך שלא דאגתי…
נכנסתי לכיתה וקלטתי את שלי ומיכל מדברות..אמרתי לעצמי בלב:"זריזה השלי הזאת!! הלוואי שהיא תצליח לעשות משהו" ונתתי לעצמי טפיחה בשכם,אין הרעיון לספר לשלי היה גאוני ידעתי שהיא תפתור בקלות את הבעיה…באתי מחוייכת וצוהלת למיכל ושלי אבל……


תגובות (1)

תמשיכייי

16/04/2013 08:27
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך