כבול מהמרחק

שחר.נ. 13/09/2016 416 צפיות 3 תגובות

עלית על כל החששות שלי,
אמרת לי שאת כבר לא אוהבת אותי.
אמרת שפעם אהבת אותי, אני מת לקרוא מה כתבת עלי.
מאז שהתרחקנו לא הרגשתי שוב מסופק מאף אחת, הייתה חסרה לי האהבה שלך.
אני שב וקורא את מה שאת כתבת לי אז, איך העברת את המחשבות של שתינו לשחור על גבי לבן.
אני מתגעגע אליך.
אני גבר, הלב שלי חזק אני לא בוכה.
אבל עדיין שבור, מחפש שינוי שיוצאי אותי מזה.
אני לא מצליח להתיק את עניי מעניך גם אחרי שאמרת שאת לא אוהבת אותי, לא הגיוני שהכל ככה נעלם לך.
את אומרת שהשתנתי, קשה לי לקבל את זה.
אני רוצה שתשובי אלי,אני עוד אוהב אותך כמו שאת עכשיו, ממשיכה לעמוד על העיכרונות שלך, לעזור, לתת גם כשאת גמורה…
כולם אוהבות אותי, למה דווקא את לא?
אני עדיין מרגיש אליך כמו אז, עם הזמן זה דועך.
אבל אני לא שוכח.
שברתי לך את הלב אז, ועכשיו את שברת את שלי.
אני בטוח שלא רצית לעשות את זה, אני בטוח שהיית רוצה לתקן אותו כמו שאת מתקנת את העולם סביבך…
שאני אוהב אותך.

כבול מהמרחק
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (3)

קטע יפה וכתוב נהדר. מזדהה עם רובו. עיכרונות = עקרונות

13/09/2016 16:27

קטע ממש יפה ומלא ברגשות… אהבתי

14/09/2016 08:10

תודה☺????

14/09/2016 10:32
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך