Love10026
אוהבת המון! ♡ 8 תגובות, ממשיכה ☻ שבוע טוב ומהיר! -שלכם ניני ✬

כי לא נשאר דבר – פרק 24

Love10026 22/11/2014 1950 צפיות 10 תגובות
אוהבת המון! ♡ 8 תגובות, ממשיכה ☻ שבוע טוב ומהיר! -שלכם ניני ✬

פרק 24 –

– "אנחנו צריכים לדבר." הוא כתב.
"אני יודעת," כתבתי אבל אחרי שניה מחקתי.
לא ידעתי מה לכתוב, לא ידעתי איך לבטא את כל מה שרציתי להגיד לו. מצד אחד רציתי להתנצל בפניו על זה שאמא שלי פשוט העיפה אותו מהבית חולים, מצד שני הרגשתי מובכת שזה קרה בכלל… מצד שלישי ידעתי על מה הוא רוצה לדבר ומצד רביעי הדחקתי את זה.
– "?…" הוא שלח עוד הודעה.
"?" שלחתי חזרה כדי להתחמק.
הפעם במקום לכתוב לי עוד הודעה… הוא הופיע על הצג כמתקשר.
לקחתי נשימה עמוקה ולחצתי על המקש.
– ״אני לא מבין אותך.״ הוא ישר אמר כשעניתי.
״מה ?״ לא הבנתי.
– ״כן, אבישג, אני לא מבין.״ חזר על עצמו.
״מה אתה לא מבין ?״ שאלתי.
– ״אותנו!״ הוא צעק.
– ״אותך.״ תיקן מיד אחרי זה.
״אריאל…״ התחלתי להגיד בקול מנחם… לא יודעת למה אבל זה השבר היחיד שיכולתי להוציא מהפה באותו רגע.
– ״אל תעשי לי את הקול הזה,״ אמר.
״בסדר אבל,״ הוא קטע אותי.
– ״אני יוצא אלייך טוב ?״ שאל.
״טוב.״ אמרתי ושחררתי מן אנחה כזו.
כאב לי כבר מכל המצב הזה, חשבתי שהוא תחליף לשון אבל זה ממש לא ככה… לא יכולתי לחשוב עליו כתחליף לשון. לא יכולתי לחשוב עליו בכלל, הייתי חייבת להוציא אותו מהמחשבות שלי אחת ולתמיד ולסיים את הסיפור הזה כבר, אבל משהו בי… משהו בי לא נתן לזה להיגמר, לא רציתי להפסיד את אריאל. הרגשתי שייש לנו עתיד ביחד, עתיד שאני לא יכולה לתת לו יד… כי בעצם אמור להיות לי עתיד אחר עם מישהו אחר… אבל עדיין.
כל הרגשות הציפו אותי, שוב בכיתי. וכרגע… עברו רק ארבע שעות מאז שדיברתי עם הרופא והפרתי כל דבר ממה שהוא אמר לי לא לעשות.
הראש שלי התחיל לכאוב מהבכי המתגבר, הגוף שלי היה חלש ולא איפשר לי להמשיך לעמוד. צנחתי על המיטה, בין כל הכריות והפסקתי לבכות, בבת-אחת.
אחרי כמה זמן היו שתי נקישות על הדלת, קמתי מהמיטה, הרמתי את השמיכה וחזרתי לשכב מתחתיה.
״כן ?״ אמרתי בלחש והדלת נפתחה לאט-לאט ובעדינות.
הוא נכנס, יפה יותר מהרגיל. כשהוא מסתכל על הרצפה וסוגר את הדלת מאחוריו.
– ״איך את מרגישה ?״ הוא שאל והסתובב אליי, הולך בצעדים כבדים לעבר הכיסא שליד השולחן-כתיבה ומתיישב עליו.
״בסדר, אני חושבת,״ עניתי.
– ״כשראיתי אותך ככה עוד שניה קיבלתי התקף לב.״ אמר.
״איך ככה ?״ לא הבנתי.
– ״ככה על הרצפה, עם עיניים עצומות,״ ענה.
– ״ישר צעקתי כמו בהמה שיזמינו אמבולנס, בטח בגלל זה אמא שלך לא מתה עליי.״ חייך.
הייתי בהלם, זה הוא שבעצם… מצא אותי ? בגללו אני חיה ונושמת, אם לא הוא היו מוצאים אותי רק אחרי כמה שעות ואז.. אני חשובת שזה כבר היה מאוחר מדי.
– ״את בסדר ?״ הוא שאל.
״איך מצאת אותי ?״ שאלתי.
– ״דיברנו לפני אם כבר הספקת לשכוח.״
שתקתי, לא היה לי מה לומר. הכל הציף אותי, הוא בעצם מי שהציל את החיים שלי…
– ״היי,״ שמעתי את הקול שלו ואחרי כמה שניות הוא נגע ביד שלי.
– ״הכל בסדר, את בסדר.״ הוא המשיך לדבר ושוב הרגשתי את אותו מגע חם עובר וחוזר על כל אורך היד שלי.
כל מה שהבטחתי לאור עלה לי במחשבות, נזכרתי שזה בעצם לא בסדר כל מה שאנחנו עושים כאן. נזכרתי בכל הרגשות שהרגשתי לאור, נזכרתי בכל הקולות שאומרים לי לוותר על אריאל.
״אני חייבת שתפסיק!״ פלטתי.
– ״מה ?״ הוא שאל עם חיוך לא מבין ולא הפסיק ללטף את היד שלי.
״תפסיק!״ צעקתי.
הצעקה הדהדה בכל החדר ואריאל הפסיק את הליטוף, לאט לאט הוא הוריד את היד שלו ממני והשפיל את ראשו כשהחיוך שלו נעלם.
״אני לא יכולה יותר, זה חייב להיפסק.״ מלמלתי בשקט תוך כדי שהדמעות עולות לעיניים.
– ״אני הפסקתי,״ הוא אמר.
״אני מתכוונת להכל, אני לא מסוגלת שנהיה…״ אמרתי והפסקתי לדבר כשאני חושבת על מילה מתאימה לתאר את שנינו.
״שנהיה ככה,״
– ״אני לא מבין,״ הוא אמר וטילטל את ראשו מצד לצד באיטיות.
״אריאל! אני פאקינג מרגישה אלייך משהו!״ צעקתי.
״אסור לי להרגיש אלייך משהו!״ צרחתי בקול שבור והדמעות לא הספיקו לזרום.
הוא היה מבולבל, יכלו לראות את זה בהבעת הפנים שלו.
״מגיע לך כל כך הרבה יותר ממני, תפסיק לבזבז את הזמן שלך עליי!״ מלמלתי.
– ״די אבישג מספיק,״ הוא התפרץ לדבריי בצעקה.
– ״תצעקי, תצרחי, תבכי על זה שאת לא יכולה להמשיך הלאה, אבל אם יש משהו אחד שאני לא אסבול זה שתגידי שאת לא מספיק טובה.״
הסתכלתי עליו, עוד דמעה ירדה לי על הלחי.
– ״תאמיני לי שאת הזמן שלי לא הייתי מבזבז על מישהי שלא שווה את זה.״ הוא אמר.
״אבל…״ מילמלתי שוב באיטיות.
– ״אבל מה ?״ הוא שאל והסתכל בעיניים שלי.
הפעם כבר לא היה לי מה לומר, הוא אמר כבר את הכל…
– ״כמו שחשבתי.״ חייך.


תגובות (10)

סיפור מהמם!!!! את כותבת מושלם….אני מתה על הסיפורים שלך<3

22/11/2014 21:20

אממ, היי?
יש לי כמה הערות על הסיפר שלך (קראתי רק את הפרק הזה, אז אני מבקרת רק אותו)
העלילה נראית נחמדה, והשם של הסיפור מעולה, יש רק כמה טעויות כתיב-
לא כותבים – לפני ציטוט, ככה:
– "מה הוא אמר?"
אלא ככה:
"מה הוא אמר?"
אגב, לא כותבים רווח בין סימן פיסוק למילה, ככה:
"בסדר !" הוא צעק.
אלא ככה:
"בסדר!" הוא צעק.
אגב, יש לך תיאורי רגשות טובים מאוד. בהצלחה:)

22/11/2014 21:34

    מה זה משנה אם היא עשתה רווח בין המילה לסימן הפיסוק?
    אולי במקום לתפוס אותה על הטעויות הכי קטנות בעולם (ואלה אפילו לא טעויות)
    תהני מהסיפור. בא לה לעשות ככה – מה אכפת לך? שום שגיאת כתיב אחת לא הייתה בסיפור הזה אז אני בכלל לא מבינה מה ניסית לעשות עם ה"הערות" האלה.
    אני חייבת לומר שזה קצת עיצבן אותי.
    נ.ב
    בקשר לסיפור, מדהים ביותר – אני מחכה להמשך!

    23/12/2014 11:14

תמשיכי

22/11/2014 22:40

זה מושלם.
תמשיכיי בדחוף, מחכה לפרק הבאא

22/11/2014 22:59

יוווואוווו איזה חמודים הם ביחדדד!!!
תמשייכייי :)

22/11/2014 23:44

וואי מהממים אני מאוהבת בהםםם
שבוע טוב נסיכה

23/11/2014 01:18

אמאלההה! התרגשתי :)

23/11/2014 02:33

יאללההההההההה נשיקה!!!! המשך דחוף!!
♥♥♥לין

23/11/2014 17:57

תמשייכיייי

24/11/2014 00:21
7 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך