LOVE:)
אז מסתבר שליאה ונועה היו עסוקים בארגון מסיבה לאביב. עד כה הכל נראה מושלם אליאור וירדן מאושרים, אביב וליאב מאוהבים מתמיד. לידור מעודד את אביתר להילחם על לינוי. אביתר מגלה את הסוד של לינוי, למה לדעתכם לינוי הסתירה ממנו את העובדה שהיא גרה בהוסטל? האם אביתר ולינוי יחזרו? הפרק מוקדש לרק אני המדהימה. נסיכה שלי אוהבת אותך. ואני באמת רוצה להודות לכל מי ששלחה לי מייל והתעניינה אתן נסיכות מתה על כולכן. מקווה שאהבתו את הפרק. שבת שלום יפות שלי.

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 29

LOVE:) 05/12/2014 1936 צפיות 5 תגובות
אז מסתבר שליאה ונועה היו עסוקים בארגון מסיבה לאביב. עד כה הכל נראה מושלם אליאור וירדן מאושרים, אביב וליאב מאוהבים מתמיד. לידור מעודד את אביתר להילחם על לינוי. אביתר מגלה את הסוד של לינוי, למה לדעתכם לינוי הסתירה ממנו את העובדה שהיא גרה בהוסטל? האם אביתר ולינוי יחזרו? הפרק מוקדש לרק אני המדהימה. נסיכה שלי אוהבת אותך. ואני באמת רוצה להודות לכל מי ששלחה לי מייל והתעניינה אתן נסיכות מתה על כולכן. מקווה שאהבתו את הפרק. שבת שלום יפות שלי.

•אביב•
״מותק שלי, היית פשוט מדהימה.״ אימא קפצה עליי בחיבוק בתום התחרות וכך עשו גם השאר.
הייתי כל עייפה, הרגשתי חום בכל הגוף. אבל יחד עם זאת הרגשתי תחושת הקלה וסיפוק.
״ידעתי שתצליחי.״ אליאור חיבק אותי וירדן אחריו.
״האמת אוחתי, שיחקת אותה.״ אמר אביתר בהתפעלות.
התחרות הסתיימה, הגעתי למקום השלישי. אומנם לא ניצחתי אבל התחושה שהייתה בתוכי הייתה תחושת ניצחון, עצם זה שהצלחתי להגיע לשלושת המקומות הראשונים זה הניצחון עבורי.
״אני גאה בך, קטנטונת.״ אבא פרע את שיערי, חייכתי חיוך ביישני.
״מה… אתה נראה המום.״ פניתי ללידור שעל הבעת פניו הופיע הלם, היינו בדרכנו הביתה.
״האמת,״ הוא התחיל לומר, יישרתי אליו את מבטי סימנתי לו להמשיך לדבר. ״האמת הפתעת אותי, נמש.״ הוא חייך.
״אז עכשיו אתה מאמין לי כשאני אומרת שלא כדאי להתעסק איתי?״ גיחכתי.
״אולי את חזקה, אבל אני יותר.״ הוא התגרה בי.
״אנחנו עוד נבדוק את זה בהזדמנות.״ עניתי.
״מתאים לי.״ הוא חייך, חייכתי אליו חזרה.
״מה מתאים?״ אליאור התערב בשיחה.
״מה אתה מתערב?״ ירדן התערבה, אליאור הביט בה במבט לא מאמין. ״זה ביניהם.״ היא חייכה.
״מה זה?״ שאל אליאור בפליאה.
״עזוב אותם,״ היא אמרה בקול העדין.
״חיים שלי, זאת אחותי והחבר הכי טוב שלי, זכותי.״ אליאור התגרה בה. ״וחוץ מזה מה את מתערבת?״ הוא החזיר לה באותו טון.
״זכותי.״ ירדן ענתה בהתגרות והוציאה לו לשון. לידור ואני הסתכלנו אחד על השנייה וצחקקנו.
כל הדרך אליאור וירדן המשיכו להתווכח ביניהם.
הם זוג כל כך חמוד. למרות כל הקושי והשוני ביניהם האהבה היא חזקה מהכל, וזה מדהים לראות את זה.
למרות כל השמחה וההתרגשות שהייתה בי לא יכולתי שלא לחשוב על ליאב ונועה, איך זה שדווקא הם לא היו איתי באחד הרגעים הכי דומיננטים עבורי?
״הכל בסדר, נמש?״ שאל לידור כשהבחין בהבעת פניי המודאגות.
״לא… כן. זאת אומרת…״ הסתבכתי עם ההסברים.
״מה… דברי!״ הוא האיץ בי.
״סתם… זה… זה בקשר לנועה וליאב, הם…״ התקשיתי להסביר.
״את מבואסת שהם לא באו?״ הוא שאל.
שתקתי, הסתכלתי על אליאור וירדן שהלכו לפנינו, ועל אביתר שבדיוק דיבר בפלאפון.
בלעתי את רוקי ויישרתי את מבטי ללידור. ״אני דואגת. אולי קרה להם משהו.״ שיתפתי את לידור בחששות שלי.
״אני בטוח שהם בסדר גמור.״ הוא חייך. 
״אני מקווה.״ מלמלתי.
האמת, הרגשתי מוזר. איך מכל האנשים בעולם דווקא את לידור אני משתפת במה  שעובר עליי, בתחושות שלי. אבל איך אומרים יש דברים שאי אפשר להבין, אז כנראה שזה אחד מהדברים שאף פעם לא אבין.
נכנסנו לבניין, כולנו התקבצנו בתוך המעלית, שתיקה שררה במעלית. כל אחד היה מרוכז במחשבות שלו.
אליאור יצא מהמעלית ראשון, אחריו יצאו אביתר, ירדן, אני ואז לידור. אימא ואבא כבר בבית, הם נסעו באוטו ולכן הגיעו לפנינו.
כולנו פסענו לכיוון הבית, אליאור פתח את הדלת וכולנו נכנסנו אחריו. אני נכנסתי אחרונה, ציפתה לי הפתעה ענקית בבית. כולם היו שם, כל החברים הקרובים שלי, גם ליאב ונועה.
״אמרתי לך שלא קרה להם כלום.״ אמר לידור בגיחוך.
״מפגרים, אתם לא מבינים איך הדאגתם אותי.״ קפצתי עליהם בחיבוק, ברגע אחד כל הכעס והעצב שהיה בי התפוגג.
״מצטערים, אבל מישהו היה צריך לארגן לך את המסיבה הכי שווה בשכונה.״ אמרה נועה.
״אני מתה עלייך.״ צעקתי וקפצתי על נועה בחיבוק.
״ומה איתי? גם אני עזרתי.״ אמר ליאב בקול נעלב.
חיבקתי אותו, הוא הרים אותי וסובב אותי באוויר.
הוא הניח אותי על הקרקע ונשק לשפתיי, התנתקנו מהנשיקה והסתכלנו אחד לשנייה בעיניים.
״תודה.״ הודיתי לו בחיוך.
״על מה?״ שאח בתמימות.
״על המסיבה.״ עניתי.
״את לא כועסת?״ הוא שאל בפליאה.
״כעסתי. עבר לי.״ עניתי בכנות.
״מצטער, רצינו לבוא. אבל לא הספקנו.״ אמר בהתנצלות.
״אני לא באמת יכולה לכעוס עליכם, ארגנתם לי את המסיבה הכי שווה שיש.״ אמרתי כשהעפתי מבט בכולם רוקדים.
אני מודה, עד לפני שהגענו הביתה כעסתי קצת… קצת הרבה, על ליאב ונועה שהם לא באו. אבל אחרי שראיתי את המסיבה המדהימה שהם ארגנו לי, הכל נשכח.
״אני אוהב אותך. את יודעת?״ הוא אמר וריפרף עם שפתיו על שפתיי.
״אני אוהבת אותך.״ חייכתי, לאחר מכן התנשקנו.

•אביתר•
העפתי מבט בליאב ואביב, הם היו נראים מאוהבים מתמיד וכך גם אליאור ירדן. עבר כבר שבוע מאז הפרידה שלי ושל לינוי, לא דיברנו מאז אפילו פעם אחת. אין יום שאני לא חושב עליה. כמה הייתי רוצה אותה כאן לידי.
בזמן שכולם מאושרים עם האהבה שלהם, אני יושב כאן וחושב על שלי, או יותר נכון שהייתה שלי.
בדיוק אליאור לקח את המיקרופון והקדיש שיר לירדן, היא הביטה בו מחוייכת, הוא משך אותה אליו והושיב אותה עליו, שניהם הסתכלו אחד לשנייה בעיניים, הם היו נראים מאושרים.
״תראה את אחיך, נהיה רומנטיקן.״ אמר לידור בגיחוך.
״כן…״ חייכתי חיוך מאולץ.
״אז מה אחי, מה הפרצוף?״ לידור התיישב לידי.
״סתם, לא רציני.״ עניתי בהתחמקות.
״אם זה לא כל כך רציני, אז בטח זו לא הסיבה שאתה יושב בשקט במסיבה כמו ילד טוב.״ הוא אמר.
לידור מכיר אותי מאז היותי ילד קטן, לידור הוא החבר הכי טוב של אליאור, גדלנו ביחד, הוא כמו אח.
הוא ראה אותי בהמון מצבים, הוא מכיר אותי טוב.
״מי הכלבה ששברה לך את הלב?״ הוא שאל בהתעניינות.
״סתם, עזוב. היה, נגמר.״ עניתי.
״אתה לא נראה טוב.״ הוא אמר.
״תודה.״ עניתי בציניות.
״נו מה, אתה מתכוון לספר או מה?״ הוא שאל.
״אבל לא פה.״ אמרתי, סימנתי לו לצאת החוצה.
יצאנו למקום שקט ומבודד יותר, מנסים לברוח מהמוזיקה הרועשת שהתנגנה בבית.
נכנסנו לחדר שלי, לידור נזרק על מיטתי ואני התיישבתי על הפוף הכחול שהיה בחדרי, שיחקתי עם כדור קטן בין הידיים.
״נו, דבר.״ הוא האיץ בי.
״היה משהו, משהו טוב עד שאני הרסתי את זה.״ סיפרתי.
״פשש… מי היה מאמין, הקטנצ׳יק מאוהב.״ לידור פרע את שיערי.
״תבטיח לי שאתה שותק, חוץ ממך, מאביב ועוד כמה חברים אף אחד לא יודע.״ אמרתי.
״שפתיי חתומות.״ הוא אמר.
״האמת, זה כבר ככה לא משנה כי זה נגמר.״ אמרתי בעצב.
״שום דבר לא נגמר, אם אתה אוהב אותה והיא אותך, אתם עוד תחזרו.״ הוא אמר בעידוד.
״לא נראה לי.״ מלמלתי.
״טוב… אתה בא או מה?״ הוא נעמד.
״בא לאן?״ שאלתי בתמימות.
״להילחם על האהבה שלך.״ הוא ענה.
״כבר אמרתי לך שזה אבוד.״ עניתי.
״אם לא תנסה, לא תדע.״ הוא ענה.
דבר אחד בטוח, לא נלחמתי עלינו, טכנית זה אומר שלא יכול להיות שהפסדתי כי לא נלחמתי.
״אתה צודק! אני נלחם!״ אמרתי בנחישות, קמתי ממקומי.
״בדיוק, ככה צריך.״ לידור טפח של שכמי.
תוך דקות ספורות לידור ואני ירדנו במדרגות, פילסנו את דרכו בתוך כל האנשים שהיו בבית, פתחנו את הדלת ויצאנו.

•אליאור•
״את, הלב לא משקר יודע שזו את,״ שרתי והסתכלתי לירדן עמוק בתוך עיניים הירוקות, העיניים שאני כבר מכיר אותן בעל פה. ירדן הביטה בי מחוייכת.
״אני לא אוותר עלייך לעולם, אני שלם איתך. אוהב אותך בכל הכוח שזו את.״ משכתי את ירדן אליי והושבתי אותה עליי.
״גם אם יפלו שמיים ויבער הים, איתך עוד אנצח את כולם,״ הרמתי את מבטי אליה, הבטתי בה בחיוך.
לרגע התנתקתי מכל האנשים שהיו מסביבנו, היינו רק אני והיא.
״כי בלעדייך שוב דבר פה לא מושלם, בעולם.״ שרתי לה.
הנחתי את ידי על לחייה, קרבתי את פנייה אליי והתנשקנו.
מחיאות כפיים נשמעו ברקע, ירדן ואני התנתקנו מהנשיקה כשמצחינו צמודים זה לזה, הבטנו אחד בשנייה מחוייכים.
״אני אוהבת אותך.״ היא אמרה.
״אני אוהב אותך.״ הבטתי עמוק אל תוך עיניה.

•אביב•
המסיבה הייתה בשיאה, כולם רקדו והשתוללו, היה ממש כיף.
ליאב ואני לא עזבנו אחד את השנייה, הייתי מאושרת כמו שלא הייתי הרבה זמן. 
אחזתי בידו של ליאב ושילבתי את אצבעותינו זו בזו, ליאב הביט בי בחיוך. חייכתי אליו חזרה. 
שנינו חיפשנו מקום שקט, שנוכל להתבודד, להיות רק שנינו לבד.

יצאנו למרפסת, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים.
״אביב נהרי, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.״ אמר ליאב.
המילים שלו גרמו ללב שלי לקפץ מרוב שמחה. אני כמעט בטוחה שבאותו רגע הסמקתי קצת. קצת הרבה.
״אני אוהבת אותך.״ אמרתי בחיוך.
ליאב כרך את ידיו סביב מותניי ואני כרכתי את ידיי סביב צווארו. למשך כמה דקות נשארנו באותו מצב בלי להגיד הרבה, העיניים שלנו דיברו בשבילנו.
״את יפה, אמרו לך?״ ליאב שבר את השתיקה.
״האמת שכן.״ חייכתי.
״מי?״ הבעת פניו הפכה לרצינית, פרצתי בצחוק כשראיתי את הבעת פניו.
״אתה, דביל.״ חייכתי.
״אה.״ הוא נרגע.
״איזה חבר קנאי יש לי.״ גיחכתי.
״אני לא קנאי!״ הוא התגונן.
״אולי אתה קנאי, אבל אתה עדיין חמוד.״ הנחתי את ידי על לחיו.
״אני לא קנאי!״ הוא הרים את קולו.
״נכון, אתה גם עצבן.״ צחקקתי.
״אביב…״ הוא רטן.
״טוב, טוב מצטערת.״ צחקקתי מעט.
״יש לך מזל שאני אוהב אותך.״ הוא נשק לשפתיי קלות.
״מה אתה אומר?״ שאלתי בציניות.
״מה שאת שומעת.״ הוא חייך.

•אביתר•
לידור עצר לי מול החנות שלינוי עובדת בה.
״אתה תסתדר כאן?״ שאל לידור בדאגה.
״כן ברור. תודה אחי,״ הודיתי לו.
״בהצלחה.״ אמר בחיוך.
״תודה.״ החזרתי לו חיוך וירדתי מהאוטו.
פסעתי לכיוון החנות, הלב שלי החל לדפוק כמו משוגע, הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת, את הרגליים שלי מתחילות לרעוד.
נכנסתי לחנות, חיפשתי את לינוי בעיניים.
״חבר של לינוי!״ שמעתי קול מתוק מאחוריי. זו הייתה ליאן, אחת מהעובדות שעובדות יחד עם לינוי. יצא לי לפגוש אותה כמה פעמים בהן באתי לבקר את לינוי בחנות.
״היי,״ חייכתי אליה.
״היי, הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן.״ היא חייכה.
״כן…״ מלמלתי ותוך כדי גירדתי בעורפי.
״אני מניחה שאתה מחפש את לינוי.״ היא אמרה תוך כדי ששיחקה בשיערה הזהוב.
״היא פה?״ שאלתי בסקרנות.
״לא, האמת שפספסת אותה ממש בעשר דקות.״ היא ענתה.
״יש לך מושג לאן היא הלכה?״ שאלתי. ״היא בטח בהוסטל.״ היא אמרה.
״הוסטל?״ שאלתי בפליאה.
״כן, הבית שלה.״ היא ענתה.
רגע… לינוי היא חלק מהילדים האלה שגרים בהוסטל? למה היא לא סיפרה לי שום דבר?
״תודה ליאני.״ הודיתי לה ויצאתי מחנות הצעצועים בריצה כשמיליוני שאלות מציפות את ראשי

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 29
דרוג הסיפור 5 | 9 מדרגים

תגובות (5)

וואאאייייייייי
אימללההההה
הבהלת אותיייייייי
חחחחחחחח
איזה חמודיםםם אליאור וירדןןן
חחחחחחח
גם אביב וליאב חמודיםםםם
אבל לידורוש המושלםםםם שליייי נסיך שלי
איזה רגישששש
ואביוש אוחח
איזה מתוווקקקקק
חולה עליהםם
חולה על הסיפור
וחולה עלייךךךך
ותודהההה ❤️
אוהבת אותך נסיכה שלי מושלמתת
תמשיכייייייי
מושלםםם ❤️❤️❤️
ושבת שלום ❤️

05/12/2014 15:22

אופי רציתי בגידה..
תמשיכיייי

05/12/2014 18:19

מושלם!!!
חייימשליי זה מהמם!
אהבתי בטירוף את הקטע של אביב וליאב

05/12/2014 19:06

פרקקקק מושלםם
לרגעעע היה נשמע
מלחיץ!!
אליאור וירדןןן אוהבת אותכםםםם זוג חמוד רצחחח חחח
ליאבייי ואביביייי זוג מושלם אבל לידור מתאים לך יותר אביבב
ושחינוי ואביה יחזרווו כבר אני מאוהבת בזוגגג הזהההההה

05/12/2014 20:14

זה בהחלט לא היה צפויייי
חשבתי שליאב יבגוד באביב עם נוועההההה
ספפיייי אחותי הגדולה והמוכשרתתתת אני מאוהבת בסיפוררר הזה ובעיקר בךךךךך
באלליי את לידווררר ואביבבב ביחחחדדדדד
תמשייכייייייייי
אוהבת המונים❤

06/12/2014 09:43
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך