LOVE:)
פרק של אליאור וירדן כי אני מרגישה שקצת הזנחתי אותם. סופסוף מתגלה הסיבה האמיתית שבגללה אליאור עזב את ירדן. ירדן מנסה להתגבר על אליאור, אליאור נפרד מירדן במכתב פרידה מרגש. לאחר מכן הוא מחליט להמשיך הלאה. חושבות שיש סיכוי שאליאור וירדן עוד יחזרו? האמת, אני חושבת שזה אחד הפרקים שהכי אהבתי. מקווה שאהבתם. בפרק הבא תדעו מי היה זה שהציל את אביב, ומה עם לידור. אוהבת אותכם המונים.

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 38

LOVE:) 21/12/2014 1823 צפיות 7 תגובות
פרק של אליאור וירדן כי אני מרגישה שקצת הזנחתי אותם. סופסוף מתגלה הסיבה האמיתית שבגללה אליאור עזב את ירדן. ירדן מנסה להתגבר על אליאור, אליאור נפרד מירדן במכתב פרידה מרגש. לאחר מכן הוא מחליט להמשיך הלאה. חושבות שיש סיכוי שאליאור וירדן עוד יחזרו? האמת, אני חושבת שזה אחד הפרקים שהכי אהבתי. מקווה שאהבתם. בפרק הבא תדעו מי היה זה שהציל את אביב, ומה עם לידור. אוהבת אותכם המונים.

•ירדן•
העפתי מבט אחרון במראה, הייתי לבושה בשמלה פרחונית ונעלי עקב גבוהות. את פניי עיטר איפור עדין, אודם אדום צבע את שפתיי.
עבר יום וחצי מאז שאליאור ואני נפרדנו. 
אני באמת לא מבינה מה גרם לו לקבל כזה סיבוב פתאום?
אני מרגישה זוועה, כאילו שכל השמחה שהייתה בי, כל הצבע על הפנים שלי, הכל הלך. הכל עזב יחד עם אליאור.
״ירדן,״ אימא נכנסה לחדרי, הסטתי את מבטי אליה. ״וואו, את יפייפיה.״ אמרה אימא כשראתה אותי. 
״תודה.״ הודיתי לה וחייכתי חיוך מאולץ.
״כשאוהד יראה אותך הוא ישתגע.״ אמרה אימא בחיוך. 
״רצית משהו, אימא?״ העברתי נושא.
״רק להודיע לך שצריך ללכת.״ היא ענתה והחלה להסתכל על עצמה במראה. גלגלתי עיניים ויצאתי מחדרי. ״כבי את האור שאת יוצאת,״ מלמלתי.
ירדתי במורד המדרגות באיטיות, אני לא כל כך רגילה ללכת על העקבים.
״ירדני, איזה יפה.״ אמר אבא וקירב אותי אליו לחיבוק.
״תודה, אבא.״ השבתי בחיוך.
כמה דקות לאחר מכן אימא ירדה במדרגות.
״אפשר ללכת.״ היא אישרה. שלושתנו יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית.
אנחנו נוסעים לארוחת ערב בבית של אוהד, להסדיר כמה עניינים לקראת החתונה.
כנראה שאחרי הכל אליאור הוא לא האחד שלי כמו שחשבתי.
בדרך הוצאתי את הפלאפון מהתיק הקטן שלי, דפדפתי בתמונות באינסטגרם.
נעצרתי על התמונה של אליאור, הוא נסע לאילת. הוא העלה תמונה עם כמה בנות מסביבו, הוא היה נראה מאושר.
כנראה שרק אני עוד מתקשה להתגבר על הפרידה שלנו בעוד שלאליאור זה בכלל לא מזיז. טוב, מה אני כל כך מתפלאה, אחרי הכל זה הוא שנפרד ממני.
אם אליאור הצליח להתגבר ולהמשיך הלאה כל כך מהר, אז למה שאני לא אצליח לעשות את זה?
אבא עצר את המכונית, הגענו לבית של אוהד. שלושתנו יצאנו מהאוטו ופסענו לכיוון הבית.

כולנו התיישבנו סביב השולחן לארוחת ערב.
כל הארוחה אוהד ואני החלפנו בנינו מבטים, הייתי דיי מובכת מכל המצב.
״אז, ירדן איך הולך בלימודים?״ שאלה מירי, אימא של אוהד.
״בסדר.״ עניתי בביישנות.
״היא תלמידה מצטיינת!״ התערבה אימא.
״אימא,״ ניסיתי לרמוז לה להפסיק.
״את יודעת שהציעו לירדני שלי להשתתף באיזה פרוייקט לילדים מחוננים?״ אמרה אימא בגאווה.
ואני באותו רגע התחלתי להאדים מהמבוכה, רציתי לקחת את הרגליים שלי משם ולברוח.
קמתי ממקומי, מיד כל המבטים הופנו אליי.
״ירדני, לאן את הולכת?״ שאלה אימא.
״אני… אני רק צריכה קצת אוויר.״ עניתי ומיהרתי לברוח לפני שמישהו יספיק להגיב.
יצאתי לחצר, התיישבתי על אחת הנדנדות. לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי לאליאור.
האמת, אין לי מושג אפילו למה עשיתי את זה, אולי בגלל שהתחשק לי לשמוע את הקול שלו גם אם זה לעשר שניות?
אוח, מה את עושה, מפגרת? הרי ברור לגמרי שהוא לא יענה לך. צעק עליי הקול שבראשי.
כן, אולי כדאי שאנתק בכל זאת. אבל דווקא שבאתי לנתק אליאור ענה.
״הלו?״ נשמע קולו של אליאור על הקו. כל כך התגעגעתי אליו, לשמוע את הקול שלו.
״הלו?״ הוא הגביר את קולו.
יופי ירדן, שמעת את הקול שלו עכשיו תלחצי על הכפתור האדום ותנתקי. האיץ בי הקול שבראשי.
בלעתי את רוקי, אני יודעת שהדבר הכי חכם לעשות עכשיו הוא לנתק את השיחה אבל… לא רציתי.
״זאת אני.״ עניתי.
״מי זאת, אני לא מכיר אף אחת בשם אני?״ הוא צחקק.
״זאת ירדן,״ אמרתי תוך כדי שאני מנסה להשתלט על הדמעות שעמדו לי בגרון.
״ירדן?״ הוא היה המום.
״אני מתגעגעת אליך,״ הודיתי.
״זה נגמר, ירדן.״ הוא ענה בקרירות.
״אני אוהבת אותך, אליאור. אתה האהבה של החיים שלי.״ התחלתי לפרוץ בבכי.
״את תתגברי עלינו בסוף, אני מבטיח.״ הוא השיב באדישות.
אוח, לפעמים האדישות הזאת שלו יכולה לחרפן אותי.
״אני רוצה שתסביר לי מה קרה פתאום, למה ויתרת עלינו כל כך מהר?״ שאלתי בבכי.
״זה לא היה הולך בנינו ממילא.״ הוא ענה.
״אני שונאת אותך, אליאור. אני שונאת אותך שגרמת לי להתאהב בך כל כך חזק, אני מבטיחה לך שזו תהיה הפעם האחרונה שאיי פעם תשמע ממני.״ הוצאתי הכל. את כל העצב, התסכול, הכעס ואהבה שהייתה לי לאליאור.
חיכיתי עוד קצת על הקו, רציתי לשמוע את התשובה שלו. אבל במקום זה, הדבר היחידי ששמעתי היה את הפלאפון נטרק לי בפנים.
נפלתי על הדשא ופרצתי בבכי.
מה לעזאזל חשבתי לעצמי, שהוא ישמע את הקול שלי וירוץ אליי? 
מסתבר שכן, זה מה שחשבתי ודימיינתי שיקרה, איזו פתתית אני.
לפתע שמעתי את רעש דלת הבית נפתחת, מיהרתי לנקות את הדמעות מפניי. ממש אין לי כוח לשאלות של אף אחד מהם.
״היי,״ אוהד התיישב לידי על הדשא.
״היי,״ החזרתי והשפלתי את מבטי לקרקע.
״קצת משעמם בפנים, אז באתי לבדוק מה קורה איתך.״ הוא אמר.
״הכל בסדר איתי.״ חייכתי חיוך מאולץ.
״מה את אומרת, אולי נעשה סיור קטן בשכונה?״ הוא הציע.
״בשמחה.״ השבתי בחיוך.

״מקום יפה,״ אמרתי בהתפעלות כאשר אוהד הראה לי את הפארק.
״המקום האהוב עליי,״ הוא חייך. ״את תוכלי לבוא לטייל כאן עם הילדים שלנו,״ הוא אמר.
״כן, יש כאן הכל.״ השבתי בחיוך.
אוהד הוא בן של חבר טוב של ההורים שלי. למעשה, מגיל מאוד קטן כבר ידעתי שבעתיד אנחנו נתחתן.
אוהד הוא מקסים, אני יודעת שאיתו אחיה כמו מלכה, יהיה לי את מה שאני רוצה. הוא אוהב אותי באמת, הוא מתייחס אליי בכבוד.
״מה?״ אוהד העיר אותי ממחשבות, אופס, נראה לי שבהיתי בו קצת יותר מידי.
״סתם, חשבתי על כמה כיף יהיה לנו ביחד.״ עניתי.
״הכי כיף בעולם.״ הוא אמר בחיוך.
אחרי השיחה עם אליאור הבנתי משהו, הבנתי שאחרי הכל אליאור צדק.
האושר שלי נמצא במקום אחר, עם מישהו אחר, לפעמים בחיים צריך לדעת להתפשר.
אוהד ואני הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים.
שנייה אחר כך יכולתי להרגיש את זוג שפתיו מונחות על שפתיי.
״אני אוהב אותך, ירדן.״ הוא אמר בזמן שרפרף עם שפתיו על שפתיי. 
שניות ספורות לאחר מכן, זה קרה. התנשקנו.

•אליאור•
״אני אוהבת אותך, אליאור.״ המשפט האחרון שירדן אמרה לי בטלפון לא מפסיק להדהד בראשי, אני חייב לשכנע אותה להמשיך הלאה, לגרום לה לשנוא אותי.
לא הייתי מסוגל עוד להמשיך לשמוע אותה, הרגשתי שתוך כמה דקות ספורות זה יקרה, אני אתפרק ואומר לה שאני אוהב אותה אז ניתקתי את הפלאפון.

*
״ימים יגידו, אם געגוע יתגנב…״ זמזמתי בזמן שרחצתי את הכלים.
לפתע הרגשתי נגיעה חמימה על כתפי. כמה צמרמורות עברו בי באותו רגע.
״התגעגעתי,״ ירדן לחשה אל תוך אוזניי.
״אני יותר,״ השבתי בחיוך והמשכתי לרחוץ כלים.
״כמה?״ שאלה בהתגרות.
״מממ… לא רציני, עד השמיים ובחזרה.״ עניתי.
״אז אני יותר.״ אמרה בהתגרות.
״לא נראה לי,״ הסתובבתי אליה ונתתי לה נשיקות קטנות על הפנים, היא צחקקה.
״מתי אתה מסיים לעבוד?״ היא שאלה.
״מתי שאבא שלך יגיד.״ עניתי.
״טוב, נראה לי כדאי שאני אלך, לפני שאבא שלי יבוא פתאום.״ היא אמרה.
ביי, נסיכה שלי.״ נישקתי אותה נשיקה עדינה על השפתיים.
המשכתי לרחוץ את הכלים בכיף. ״אז מה, מתעסקים עם הבת של הבוס? לא יפה.״ דניאל  צקצק בלשונו והפנה לעברי אצבע מאשימה.
בלעתי את רוקי. ״מה… כמה זמן אתה עומד כאן?״ שאלתי.
״בערך ממתי ששרת.״ הוא ענה.
״אתה שר נורא יפה, אתה יודע?״ אמר בגיחוך. באותו רגע רציתי לקבור את עצמי, מה שחסר שזה יגיע לשמעון ואחר כך הכל נגמר.
״תקשיב, דניאל בקשר למה…״ 
״אני לא הולך לספר לשמעון כלום, אין לך מה לדאוג.״ הוא הרגיע אותי.
״וואו, דניאל תודה. אתה אחלה בנאדם,״ הודיתי לו.
״יש לי תנאי.״ הוא אמר.
״שהוא?״ השלמתי אותו.
״יש לך שבוע להיפרד מירדן.״ הוא ענה.
״סליחה, אני חושב שלא שמעתי טוב.״ הייתי בשוק.
״תראה, אני לא יודע אם ירדן סיפרה לך, אבל יש לה ארוס ובמקרה הוא בן דוד שלי ככה שאת השאר אתה יכול להבין לבד.״ הוא אמר.
באותו רגע הרגשתי כאילו חרב עליי עולמי. הרי מה הסיכויים שדווקא בן דוד של הארוס של ירדן יראה אותנו ביחד?
״אתה הרי יודע שלא משנה מה ירדן תתחתן איתו, השאלה היא אם אתה מעדיף לאבד את ירדן ואת מקום העבודה שלך או רק את ירדן?״ הוא שאל.

״היי, לאן אתה הולך?״ שאל לידור.
״אני עייף.״ עניתי.
״מה עייף? עוד מוקדם.״ אמר לידור.
״יש לי כאב ראש.״ ניסיתי להתחמק.
״למה אתם לא רוקדים?״ שאלה אלין.
את אלין הכרנו במלון יחד עם החברות שלה, יצאנו ביחד למועדון.
״אני בדיוק הולך, יש לי כאב ראש.״ עניתי.
״חבל,״ אמרה אלין באכזבה.
״טוב, אז ניפגש במלון.״ אמרתי בחיוך ונפרדתי מכולם.

נכנסתי למלון, עליתי במעלית. חיכיתי שתעצור בקומה המבוקשת. כשדלתות המעלית נפתחו יצאתי מהמעלית ופסעתי בצעדים מרושלים לכיוון החדר שלי.
הוצאתי את המפתח הכסוף מכיס הג׳ינס שלי ופתחתי את הדלת.
נכנסתי לחדר, חלצתי את נעליי ונזרקתי על המיטה.
״לשכוח מהכל אעלק,״ מלמלתי.
אני לא מאמין שאני כזה אפס, היא אוהבת אותי ואני כמו מטומטם ויתרתי עליה, עלינו בשביל שטויות.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס. הדבר שהכי רציתי לעשות זה לחייג לירדן ולומר לה כמה שאני אוהב אותה וכמה אני מצטער.
אבל, ברגע האחרון התחרטתי. היא צריכה להמשיך הלאה, ממילא עכשיו היא שונאת אותי.

הבחנתי בדף ועט שהיו מונחים על השידה ליד המיטה, לקחתי אותם והתחלתי לכתוב. הרי אין כמו כתיבה בשביל לבטא את הרגשות בצורה הכי טובה שאפשר.
״ירדן שלי, מלאך יפה שלי,
אני זוכר את הפגישה הראשונה שלנו, אומנם היא התחילה ברגל שמאל. על הדקה הראשונה שנפגשנו התחלנו לריב.״ כתבתי וצחקוק קטן נפלט בפי כשנזכרתי באותו יום.
״אני זוכר איך יום למחרת שנינו השלמנו ומאז הפכנו לחברים טובים. אני זוכר את הפעם הראשונה שעשינו כלים ביחד, שהכנו ארוחת ערב ביחד, ששטפנו ביחד.״ חיוך התפרס על פניי כשנזכרתי בכל רגע ורגע.
״אני זוכר את הנשיקה הראשונה שלנו, זה היה לא רחוק מהמסעדה, לפני כן רבנו ואז שמתי לב שאת עצובה אז ניסיתי למצוא סיבות ותירוצים לעזוב את המסעדה ולחפש אותך, מצאתי אותך יושבת על הספסל בפארק עצובה, סיפרתי לך בדיחות ואת צחקקת את הצחוק הממכר שלך. לאט לאט נפתחנו אחד לשנייה ואז הגיעה הנשיקה הראשונה, אחריה השנייה והשלישית.״ כתבתי. לקחתי הפסקה מהכתיבה, נשמתי כמה נשימות עמוקות.
״בזכותך למדתי מה זאת אהבה אמיתית, לימדת אותי שיש דבר כזה שנקרא אהבה, אהבה אמיתית. מה לא הייתי נותן בשביל שתהי כאן לידי,שתהי שוב שלי, שאני אוכל להרגיש אותך שוב, לחבק אותך. גם אם זה רק לדקה.
ירדני יפה שלי, אני כל כך מצטער על כל הסבל והעצב שאני גורם לך, אני יודע שבסופו של דבר תביני שמה שעשיתי עשיתי בשביל שנינו.
אני רוצה שתהי מאושרת, שתמצאי את הדרך המתאימה לך ביותר. 
אני יודע שבסופו של דבר שנינו נהיה ביחד, ששנינו נמצא את הדרך אחד לשנייה שוב גם אם זה לא יקרה כבר בעולם הזה.
את תמיד תהי ותמיד תישארי האהבה של החיים שלי, האחת שלי, האישה שלי.
אני מבטיח לך שיום אחד עוד נתאחד שוב, אבל בינתיים אני רוצה שתהי הכי מאושרת בעולם, אני תמיד אשמור עלייך מרחוק, אני תמיד אהיה שם בשבילך.
אני אסיים את המכתב בלומר שוב כמה אני אוהב אותך, וכמה אני מתגעגע אלייך. אבל אלו דברים שאת לעולם לא תדעי. כי את המכתב הזה את אף פעם לא תקבלי.
אני אוהב אותך, אחת שלי.
שלך תמיד, 
אליאור.״
סיימתי לכתוב את המכתב, מחיתי כמה דמעות שירדו מעיניי. קיפלתי את הדף, לפתע נשמעה דפיקה בדלת. עזבתי את הדף ורצתי לדלת.
״היי,״ אלין עמדה בפתח.
״היי, מה איפה כולם?״ שאלתי.
״במועדון. הייתי עייפה אז החלטתי לחזור אבל עם המזל שלי המפתח נשאר אצל עדן, נזכרתי בך שאתה פה, אז….״ 
״בואי, כנסי.״ הזמנתי אותה להיכנס.
שנינו התיישבנו על המיטה שלי.
 ״איך אתה מרגיש?״ שאלה בהתעניינות.
״מה?״ שאלתי בבלבול.
״איך הראש?״ היא שאלה.
״יותר טוב.״ עניתי ביובש.
״היה לי כיף איתך במועדון.״ היא אמרה בחיוך. 
״גם לי.״ עניתי בחיוך.
״חבל שהלכת מוקדם, יכולנו להינות עוד ביחד.״ היא אמרה והניחה את ידה על פניי.
״אני כבר לא בטוח שיש דבר כזה הנאות,״ מלמלתי והשפלתי מבט.
״היי, מה זאת הפאסימיות הזאת?״ היא שאלה.
״מה זה שווה להינות בלי הבנאדם שעושה אותך מאושר?״ שאלתי.
״אתה מדבר על החברה שלך הזאת, יעל?״ היא שאלה.
״ירדן.״ תיקנתי. ״ומאיפה את יודעת עליה?״ שאלתי בחשדנות.
״לידור סיפר לי.״ היא ענתה.
״אז מה, בגלל היצורה הזאת אתה מבואס?״ היא שאלה.
״היא הדבר הכי יפה בעולם.״ עניתי.
״לא, לא משהו.״ היא אמרה כשראתה תמונה שלי ושל ירדן.
״אליאור, אתה מהמם והיא ממש טיפשה אם היא לא רואה איזה אוצר יש לה בידיים.״ היא ניסתה לעודד אותי.
״זה אני הטיפש, לא היא.״ גוננתי עליה.
״תן לי שלושה ימים ואחרי שלושה ימים אתה שוכח שהייתה מישהי כזאת שקראו לה ירדן.״ היא אמרה.
למעשה, זה בדיוק מה שאני צריך בשביל לשכוח את ירדן.
״אז מה את מציעה?״ שאלתי וחייכתי חיוך שובב.
״נתחיל מהבסיס,״ היא נשקה לשפתיי נשיקה חטופה. ״ולאט לאט נגיע לפסגה.״ היא רפרפה עם שפתייה על שפתיי. ״אז מה אתה אומר?״ היא שאלה בחיוך.
״נשמע טוב.״ אמרתי בהתרשמות וחייכתי חיוך קטן.
״אז שנתחיל?״ היא שאלה ורפרפה עם שפתיה על שפתיי.
״אני כבר מת להתחיל.״ עניתי ונשקתי לשפתיה נשיקה עדינה.
״אז התחלנו.״ היא אמרה ונשקה לשפתיי ומשם העניינים התחממו.

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 38
דרוג הסיפור 4.8 | 10 מדרגים

תגובות (7)

מושלםםם פליז תמשיכיי עוד היום את הפרק הבאה אני במתח יותר מידי
והשמח ממש אם תקראי את הסיפור שליי

21/12/2014 16:14

כמה אני אוהבת את הסיפור הזה ואת הכתיבה שלך!
אני נכנסת רק בשביל הסיפור שלך לאתר הזה, מושלם!!
לא לא אליאור למההה

21/12/2014 16:16

מושלמיייייי אליאוררר יצא זבללל עם ירדןןן
מה הוא הולך לאליןןן גם כן זאתיי
תמשיכי

21/12/2014 20:50

מסכימה עם מוריאללללל דאממטטט אליאור ממש זבבלללללל מה הוא פאקינג נוגע באללייןןןןןןןןןןןןןןן שאוהד לא יגע ביירדןןןןן אופפפפפפ
אני כלכך מאוהבת בכתיבה שלך
ובסיפור שלך
אבל בעיקר בךךךךךך
תמשייכיייייייייייייייייי אחותי הגדולהה

21/12/2014 21:07

ווואייי מושלם תמשיכי היום עוד פרק בקשה♥♥♥

21/12/2014 23:14

תמשיכי!!:) מושלם!:) הלוואי שהם יחזרו

22/12/2014 03:52

אבל
אבל
אבל
לאאאאא
אבל
לאאאאא
זה לא יכול להיות ככה !!!
הוא אוהב אותהההההה
והיא
היא גם אוהבת אותווווו
לאלאלאלאלאלאלאאאאאא
ו….
לאאאאאאא
הם לא יכולים להמשיך הלאהההה
הם נועדו אחד לשנייה!!!!!!
אוווווףףףףףףף
היום את ממשיכההההה
עכשיייווווו
אווףף
ואת כל כך מושלמתתת
והכתיבה שלך משתפרת מרגע לרגע
אני לא ידעתי שזה יכול להשתפר כי זה היה מושלםםםםםם
אוהבתתת. ❤️

22/12/2014 10:09
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך