LOVE:)
היי יפות שלי, מצטערת על ההזנחה. הייתה לי היום מתכונת בספרות האמת היה דיי סבבה ברוך השם. כפיצוי כתבתי לכן פרק ממש ארוך. יכול להיות שיש קצת טעויות, אני בדרך כלל עוברת על הפרק לפני אבל היום לא ממש עברתי עליו. אשמח ותגידו איפה הטעויות ואתקן. את מי אביה הולך לפגוש? וגם אתן הופתעתן מהשיחה של לידור ודולב? מקווה שאהבתן נשיקות

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 44

LOVE:) 29/12/2014 2011 צפיות 9 תגובות
היי יפות שלי, מצטערת על ההזנחה. הייתה לי היום מתכונת בספרות האמת היה דיי סבבה ברוך השם. כפיצוי כתבתי לכן פרק ממש ארוך. יכול להיות שיש קצת טעויות, אני בדרך כלל עוברת על הפרק לפני אבל היום לא ממש עברתי עליו. אשמח ותגידו איפה הטעויות ואתקן. את מי אביה הולך לפגוש? וגם אתן הופתעתן מהשיחה של לידור ודולב? מקווה שאהבתן נשיקות

•לידור•
ישבתי בחדרי מרותק למסך המחשב, שיחקתי בפיפ״א. 
״דורי?״ לפתע נופר נכנסה לחדרי כשחוברת ועיפרון בידה.
״היי, קטנה.״ הגנבתי לעברה מבט קטן ומיד הסטתי את מבטי חזרה למסך המחשב.
״אני צריכה עזרה בשיעורי הבית.״ אמרה בקולה הילדותי והמתוק.
״תבקשי מאימא, אני עסוק.״ מחיתי.
מבטי היה מוסט לכיוון מסך המחשב.
״אימא אמרה שהיא עסוקה, היא אמרה שאתה תעזור לי.״ היא ענתה.
נאנחתי. כיביתי בלית ברירה את המחשב והסטתי את מבטי לנופר.
״במה השיעורים?״ שאלתי אותה.
״בעברית.״ ענתה בחיוך והצביעה על החוברת שהחזיקה בידה.
״אוקיי.״ נאנחתי ופלטתי חיוך קטן מפי.

״תגידי לי מה האות הראשונה במילה אבטיח.״ ביקשתי ממנה בזמן שהכנו את שיעורי הבית.
״אלף.״ ענתה בחיוך.
״ובמילה גג?״ 
״גימל.״ היא צחקקה.
״ומה האות האחרונה במילה תפוח?״ שאלתי.
״האות ח.״ היא ענתה. ״זה הכי קשה שלך?״ שאלה באכזבה. 
״רוצה קשה, אני אתן לך קשה.״ עניתי.
״מה האות הראשונה במילה תות?״ שאלתי.
״ת?״ ענתה ברטוריות. 
״יש לי אחות גאון, גאון!״ התנפלתי עליה בנשיקות.
״דורי די, אתה חונק אותי.״ נופר צחקקה

הגעתי לשם, לבית הקברות. לבקר את את נופר אחרי כמעט חצי שנה שלא ביקרתי אותה.
עד לפני חצי שנה הייתי מבקר אותה דיי הרבה, פעם בחודש לפחות.
הגעתי למקום המצבה שלה, ניקיתי קצת הקבר, הנחתי את הפרחים ליד קברה.
הסתכלתי על קברה, אני עדיין לא מאמין שכבר חמש וחצי שנים עברו.
כבר חמש וחצי שנים שהיא לא פה.
חמש וחצי שנים שלא שמעתי את קולה המתוק, את צחוקה המתגלגל.
זה כל כך לא פייר וכל כך לא מגיע לה, לקטנה שלי.
אין יום שאני לא חושב עליה,
כשקורה לי משהו מצחיק, עצוב או אחר.
בכל לילה, לפני שאני עוצם את עיניי לפני השינה, או בבוקר כשאני פוקח את העיניים. היא תמיד נמצאת איתי.
זה לא מה שהיה צריך לקרות.
היא הייתה צריכה להיות מאושרת, לגדול ולהתפתח לאט לאט, אם יש באמת מישהו שמגיע לו את כל הטוב שבעולם הוא לה.
מחלה ארורה, מה לא הייתי נותן בשביל שנופר תהיה פה איתי. את החיים שלי הייתי נותן בשבילה.
ככה זה, אומרים שאלוקים לוקח רק את הטובים. 
״היי קטנה,״ התחלתי לדבר אליה. ״אני מתגעגע.״ הנחתי את ידי על קברה הקר. 
מדהים איך בכל פעם מחדש שאני נוגע בקברה עוברת בי צמרמורת כזאת בגוף. אני יכול להרגיש אותה.

***
זה היה לילה גשום, לא הצלחתי להירדם. התהפכתי במיטה מצד לצד, הרעמים והברקים הטרידו את מנוחתי.
״דורי,״ שמעתי קול עדיין ומתוק. לא ראיתי בבירור מי זה היה, היה חשוך.
הדבר היחידי שראיתי הוא צל שהלך והתקרב אליי.
״דורי, אני מפחדת.״ אמרה נופר.
קמתי ממיטתי וחיבקתי אותה. ״אין לך ממה קטנה. זה רק גשם חזק שבקרוב ייפסק.״ ניסיתי להרגיע אותה.
״אני… אני יכולה לישון איתך הלילה?״ שאלה.
חיוך התפרס על פניי. ״ברור.״ הנהנתי בראשי ופניתי לה מקום לידי.
״לילה טוב, קטנטונת.״ מלמלתי וכיסיתי את שנינו בשמיכת הפוך הגדולה.
***

״אני מתגעגע.״ לחשתי. ניסיתי להילחם עם הדמעות שמאיימות לפרוץ מעיניי.
אני כל כך אוהב אותה וכל כך מתגעגע אליה.
עברו חמש וחצי שנים וזה פשוט לא נקלט אצלי.
אני יודע שאם נופר הייתה כאן לידי והייתה רואה אותי בוכה היא הייתה צועקת עליי שאפסיק לבכות ומיד. אני יודע שנופר לא רצתה שאבכה עליה אבל זה חזק ממני.
בכל פעם שאני מגיע הנה הכל יוצא ממני, כל מה שאגרתי בתוכי במשך החצי שנה הזאת מתפרץ ממני בין רגע.

***
נכנסתי לחדרה של נופר בבית החולים, נופר ישבה שם. על אחת המיטות, עם הפיג׳מה הסגלגלה שלה עם התמונה של הסוס. 
נופר מאז ומתמיד אהבה סוסים.
ניסיתי לעכל את מה שהרופא בישר לנו, עוד פחות משבוע זה נגמר.
״היי דורי,״ נופר חייכה אלי את החיוך שלה, החיוך המאושר פנייה זהרו.
״היי קטנטונת,״ שידכתי חיוך.
התיישבתי ליד מיטתה.
״אני אוהב אותך,״ אמרתי בחיוך.
״אני יודעת.״ אמרה בחיוך.
ניסיתי לחייך, להתנהג כרגיל. אבל זה לא משהו שקל לעשות, לא כשלפני כמה דקות הרופא בישר לנו את הדבר שגרם לטלטלה רצינית בחיינו.
״אז מה, אני גוססת?״ שאלה בגיחוך.
מדהים איך אפילו ברגעים האחרונים שלה היא תמיד שומרת על החיוך שלה.
״תפסיקי!״ אמרתי בביטול.
״אין מה לעשות, דורי.״. היא חייכה חיוך עצוב. ״זו המציאו ועלינו לקבל אותה.״ 
לפעמים נדמה שמבין שנינו נופר היא האחות הגדולה. איך שהיא מקבלת את הדברים בכזאת בגרות והבנה, אי אפשר להאמין שהיא רק בת שתיים עשרה.
״אנחנו נמצא לך תרופה!״ אמרתי בחצי צעקה.
נאבקתי בדמעות שאיימו לפרוץ מעיניי בכל רגע, אך המאבק בסופו של נכשל.
״די דורי, כל מה שקורה, קורה מלמעלה.״ אמרה בעידוד.
״לא…״ מלמלתי בקול שבור. ״אני לא רוצה שתלכי, לא עכשיו.״ פרצתי בבכי.
״דורי, תסתכל עליי.״ היא הניחה את שתי ידיה על לחיי. ״אני לא רוצה שתבכה עליי, לא עכשיו ולא בלוויה שלי.״ היא ביקשה. ״בכי זה לאנשים חלשים, אתה חזק. אתה תתגבר.״ אמרה בעידוד.
***

״אני אוהב אותך,״ נשקתי לקברה הקר.
מחיתי את שאריות הדמעות שנותרו על לחיי. 
״את תמיד תישארי חלק ממני.״ הרמתי את מבטי לשמיים וחייכתי חיוך עצוב.

•אביב•
״דבר ראשון, בשביל לדעת מהו סוג המשפט אני צריכה לחפש כמה פעלים יש במשפט.״ 
כל השיעור לא הייתי מרוכזת. חשבתי על ליאב.
לפי מה שנועה סיפרה, כבר שבוע הוא לא הגיע לבית הספר.
אולי בכל זאת עשיתי טעות שהלכתי למשטרה?
אולי בכלל הייתי צריכה לפתור את העניינים עם ליאב, רק שנינו לבד?
למרות כל מה שקרה ליאב חשוב לי. 
לומר את האמת, אני דיי חוששת ממה שהולך לקרות עכשיו. כשהסיפור הולך לצאת החוצה, מהעימות עם ליאב פנים מול פנים.
אני מרגישה שאני…
״אביב?״ נועה העירה אותי ממחשבות.
״אממ… מה?״ הבטתי בה בעיניים שואלות.
״למקרה שלא שמת לב השיעור הסתיים כבר מלפני עשר דקות.״ היא ענתה.
רק אחרי שבחנתי כל חלק וחלק בכיתה בעיניי, שמתי לב שאין עוד אף אחד בכיתה מלבד נועה ומלבדי.
העפתי מבט בשעון היד שלי. השעה הייתה דיי מוקדמת.
״איפה… איפה כולם?״ שאלתי בחשדנות.
״בבית?״ ענתה בחצי שאלה.
״אבל, השעה רק שתיים עשרה, יש לנו עוד שלוש שעות.״ הסברתי.
״זהו, שהמורה לאזרחות חולה והמורה לספורט מאמנת את כיתות י״ב לבגרות. ככה שיש לנו הרבה זמן פנוי!״ אמרה נועה בהתלהבות.
״יופי.״ חייכתי חיוך מאולץ וזייפתי התלהבות.

״טוב… אז מה נעשה?״ שאלתי את נועה בזמן שיצאנו מבית הספר.
״הו! כבר חשבתי שלא תשאלי אף פעם.״ אמרה בגיחוך.
״אז ככה, שמעתי שיש סיילים טובים עכשיו בטו גו, אני חייבת נעליים.״ אמרה.
״מצטערת נונו, אני לא הבנאדם ללכת איתו לקניות.״ התנצלתי.
״או׳ח, אביב!״ היא רטנה. ״למה את כזאת כבדה?״ שאלה באכזבה ועשתה פרצוף חמוץ.
״טוב, לא רוצה לא צריך.״ אמרה במשיכת כתף.
האמת, דיי הופתעתי שנועה מוותרת לי דיי בקלות. תמיד היא מכריחה אותי ללכת איתה לקניות.
״את לא כועסת עליי?״ שאלתי בפליאה.
״לא.״ ענתה בחיוך.
״בטוח?״ שאלתי שוב.
״בטוח.״ ענתה ברוגע.
נועה ואני המשכנו ללכת עד שהגענו לבית של נועה.
נפרדתי מנועה והמשכתי ללכת, לא רציתי ללכת הביתה. כבר חודש שהייתי סגורה בבית בין ארבעה קירות, רציתי לגוון לשנות אווירה.
החלטתי ללכת לחנות הצעצועים בה לינוי עובדת.
מהפעם הראשונה שלינוי ואני נפגשנו היה בנינו סוג של ״קליק״.
בחודש האחרון הקשר בנינו התהדק יותר. הפכנו להיות כמו אחיות.
לינוי גרה אצלנו עכשיו, אנחנו חולקות חדר יחד. 
למעשה, זה כמו הגשמת חלום עבורי. אחות.
נכנסתי לחנות הצעצועים, חיפשתי את לינוי בעיניים.
״אביבי!״ לינוי קפצה עליי בחיבוק כשראתה אותי.
״מה את עושה כאן?״ שאלה בחשדנות.
״התבטלו שעתיים אזרחות ושעה ספורט.״ עניתי.
״איך היה היום?״ שאלה בהתעניינות.
״מוזר.״ עניתי. ״כולם נעצו בי מבטים במשך כל היום.״ סיפרתי.
״זה משהו שיעבור בקרוב.״ אמרה ברוגע.
״אני מתחילה להתחרט, לינוי, אני מרגישה שעשיתי טעות שהלכתי למשטרה.״

•אביתר•
״אתה בא למגרש?״ שאל דור כשיצאנו מבית הספר.
בשעה טובה ומוצלחת יום הלימודים הסתיים, דיי מוקדם מהרגיל.
״אני לא יכול.״ מחיתי.
״אני בטוח שלינוי לא תכעס עליך אם תאחר קצת.״ אמר דור בגיחוך. צחקתי צחוק מזויף.
״לא מצחיק.״ אמרתי ברצינות.
״נו, מספיק להיות שפוט, שעה אחת.״ דור ניסה לשכנע אותי.
״זה לא קשור, אתה לא מבין?״ התעצבנתי.
״בסדר, תרגיע.״ ענה בעצבים.
״אתה מעצבן אותי.״ עניתי. ״אתה לא…״ צליל התרעת אס אם אס בקע מהפלאפון שלי וקטע את דבריי. ׳אני מחכה לך במקום שסיכמנו.׳
כיביתי את המסך וטחבתי את הפלאפון אל תוך כיס המכנס שלי.
״סלאמת,״ נופפתי בידי והתחלתי לרוץ.

•לידור•
הגעתי להאנגר, חיכיתי לדולב.
נו איפה הוא, הבן אלף הזה?
״סופסוף רואים אותך,״ לפתע הרגשתי נגיעה קלה על כתפי.
״תחסוך דיבורים, תגיע לעיקר.״ זירזתי אותו.
״אחי, תרגיע את הטונים.״ הוא צחק.
״אני לא אח שלך בכלל!״ סילקתי את ידו מכתפי בגסות.
״אפ אפ, תרגיע ומהר!״ אמר בקשיחות.
״אתה מוכן להגיע לעיקר כבר?״ שאלתי בחוסר סבלנות.
״אתה יש לך חוצפה אתה.״ הוא הפנה לעברי אצבע מאשימה וחייך חיוך משועשע.
״מה אתה רוצה, דולב?״ נאנחתי.
הוא שם לי ביד חבילת מזומנים. ״קח, מגיע לך על כל העבודה שלך שעשית עד עכשיו.״ 
״אני לא רוצה את זה!״ מחיתי והחזרתי לו את הכסף.
״קח, תפנק את אימא שלך באיזה משהו יפה,״ הוא אמר והניח את הכסף בידי.
״לא צריך ממך טובות, ביקשתי ממך לעזוב אותי בשקט!״ הגברתי את קולי, והצמדתי אותו לקיר.
״אתה מעליב את הבוס.״ אמר דולב.
״הבוס יכול לקפוץ לי.״ צעקתי. ״תעזבו אותי, לא צריך את הכסף שלכם. אל תפנו אליי יותר.״
״החברה החדשה שלך, זה מה שמוציא אותך מאיפוס?״ שאל בחשדנות.
בלעתי את רוקי. ״על מה אתה מדבר?״ שאלתי בתמימות.
״נו, על זאתי. אביב.״ הוא ענה.
״אביב?״ שאלתי פליאה. 
״חברה שלך, יא נעל.״ הוא גיחך. ״דווקא חברה יפה יש לך, עיניים ירוקות, שיער חלק. לא חבל שיקרה לה משהו?״ הוא חייך חיוך מתגרה ושיחק עם סכין חדה בידו.
״אתה לא תעז לגעת בה!״ צעקתי. אחזתי בצווארון חולצתו והצמדתי אותו לקיר.
״בכל זאת, אתה מתאר לעצמך מה יקרה כשהיא תגלה שאתה היית זה שמכר את הסמים לחבר שלה וגרם לכל השתלשלות המקרים?״ 
״חתיכת חרא.״ סיננתי מבין שיניי בעצבים. הרפיתי מעט באחיזתי.
״ככה זה דורי, צריך גם לתת אי אפשר רק לקבל כל הזמן.״ אמר בהתגרות.
״כמו שעזרתי לך להשיג את אביב, בשנייה אני יכול לגרום לך לאבד אותה.״ 


תגובות (9)

מה!? (פרצוף של שוק)

29/12/2014 20:30

ממההההההההההההההה
ממההההה רשווום שםםם !!!?
אני קראתי נכווןן !!!?
לפני שנייה
איזה לפני שנייה
אני עדיין בוכה בגלל הקטע של לידור ונופר
זה לא נכוןןן
זה לא נכון מה שהוא אמררר
זה לא לידוורר
ליאב התנהג אלייה כל כך מגעיל
הוא כמעט אנס אותההה
אני לא מביייננהההה
ולידור נסיכייי שלייי זה לא נכוןןן
בבקשה שזה לא נכווןןןן
תמשיייכייייייייייייי
אווהבתתתת וממש התגעגעעתיייי
זה מושלםםםם
ותספרי לי איך הלך לך במתכונתתת
מושלמת שליי ❤️❤️

29/12/2014 20:41

וואו, רשמית זה הפרק האהוב עליי. ממש ריגשת אותי בהתחלה עם הקטע של לידור ונופר, הרגשתי בסרט, הרגשתי כאילו זה חלק מספר. כתיבה מושלמת אהובה! זה הפרק הכי יפה שקראתי. ביחד עם השיר זה בכלל שיגע לי את המחשבות, צמרמורות עברו בי. עוד שניה והייתי פורצת בבכי.
וואו! זה כל כך מושלם! תמשיכי! והחזרתי לך מייל תבדקי (:

29/12/2014 21:41

תמשיכי

29/12/2014 21:51

ווואייי מהמםםם תמשיכיייי♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

29/12/2014 23:25

פאק אבלאבלאבלאבלאבלאבל אני אוהבת את דוריייי :( אני לא מאמינה שהוא עשה את זה תמשיכיייי

30/12/2014 09:06

מה אבל אבל לאאאא נווו למה! :(
דיי נו לא רוצה זה לא פייר תמשיכייי רק שהיא לא תגלה
בבקשה בבקשה בבקשה! (פרצוף מתחנן)

30/12/2014 15:04

לללאלאאאאאא אבלללל אין סיכוייי שדולב ילך לעזאזל
אופ הקטע של לידור ונופר כזה עצוובב אני על סף בכי הם כאלה חמודים חבל לי על נופר
ספיי נכון את אוהבת אותי??? תעשי פלאים ותהרגי את דוללבבב והאנושות תחייההה רק בלי דולבבב
את כלכך מוכשרתת זה אחד הפרקים הכי אהובים עליי (יש לי רשיממההה כי גם הפרק האהוב עליי זה הזה שלידור ואביבב התנשקווו)
אני כלכך מאוהבת בסיפור הזההה
בעיקר בךךך
תמשיכי אחותיי <3
אוהבת המונייםם <3

30/12/2014 17:10

    הייי אני איתה!!

    30/12/2014 18:36
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך