love_love_love
אז זה הפרק האחרון, מקווה שאהבתן את העלילה, הדמויות, איך שכתבתי😙 תגיבו אם אתן רוצות סיפור חדש ותודה רבה שקראתן❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

להיוולד מחדש-פרק 14-פרק אחרון 💌💏👔💄

love_love_love 07/09/2018 85 צפיות אין תגובות
אז זה הפרק האחרון, מקווה שאהבתן את העלילה, הדמויות, איך שכתבתי😙 תגיבו אם אתן רוצות סיפור חדש ותודה רבה שקראתן❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

☇דין⚡
“היי” אמרתי למאור כשנכסתי לבית, הם כבר התחילו להתמקם שם “היי אחי” הוא הביא לי כיף ואני חיפשתי בעיניים שלי את לוסיה “היא מתארגת” מאור אמר והבחין במבט שלי.. דבר שהצחיק אותי “בוא שנייה” מאור אמר והוביל אותי לשבת בסלון הבית “תקשיב, אני יודע שאתם יוצאים היום ואני באמת מודה לך על מה שעשית, אבל תקשיב לי עכשיו ברצינות, אל תפגע בה כי אז יהיה בנינו עניין” מאור אמר בקשיחות ובהגנה על לוסיה “אל תדאג אני לא ..ולמען האמת אם יש משהו שמפחיד אותי יותר ממך זה היא” השבתי לו והוא צחק “כן היא נקמנית” הוא צחק.
עברו כמה דקות מאז השיחה שלנו ואז היא ירדה במדרגות ופשוט בהיתי בה, בחנתי אותה מכף רגל ועד ראש, היא הייתה מדהימה כל כך… היא לבשה את הבגדים שהבאתי לה בקליפורניה במזוודה, אלו ששם היא לא הסכימה ללבוש. היא לבשה חולצת גולף ארוכה צמודה בצבע לבן וחצאית ג’ינס שחורה קצרה עם חגורת ניטים… על הנעליים כמובן היא לא ויתרה-היא נעלה את האולסטאר שלה “וואו” התפעלתי כשהתקרבתי אליה והיא צחקה “נלך?” שאלתי אותה והושטתי לה יד, היא הסתכלה על היד שלי ואז על העיינים שלי ותפסה את ידי בחיוך “תהנו ושמור עליה” מאור זרק לעברנו.
חגרנו את החגורות והתחלנו לנסוע “לאן נוסעים?” היא שאלה אותי במעט חשדנות “מה יש? לא סומכת עליי?” שאלתי אותה בציניות והיא חייכה “מה אתה חושב?” היא השיבה גם בציניות שהצחיקה אותי “עכשיו ברצינות, אל תקח אותי למסעדה פלצנית כי זה יהיה אסון לשנינו” היא הוסיפה “אל תדאגי..אין לי כל כוונה כזו” אמרתי כשהיינו כבר קרובים.
“הגענו” אמרתי כשהחנתי והיא ירדה מהרכב “מה דעתך?” שאלתי כשהתקדמנו “הולכים לשחות?” היא צחקה שהיינו כבר ליד שפת הים “לא” צחקתי בחזרה “אז מה עושים בים?” היא שאלה בחוסר הבנה “את כבר תראי” אמרתי לה והמשכנו ללכת “שלא תבין, אני מתה על הים, אני פשוט דואגת לבגדים היקרים שלך, שלא יקרה להם כלום חלילה” היא לעגה לי וצחקתי “את ממש נהנהת מהבדיחות הגרועות האלו” השבתי לה והיא צחקה.
“תביאי יד” אמרתי לה על מנת לעזור לה להיכנס ליאכטה הקטנה שלי, אבל היא עמדה שם מוקסמת, המומה..עד שלבסוף נכנסו לבפנים “וואו” היא אמרה למראה הנוף היפה ולמראה הארוחה הקטנה שארגנתי לנו “אם אני אגיד לך שאני הכנתי את האוכל?” ניסיתי להרשים אותה “אז אני אגיד לך שהקבלה על ההזמנה עדיין על השולחן” היא צחקה והביטה לכיוון השולחן… מה שהצחיק אותי “טוב, בעצם עדיף שלא תאכלי אוכל שלי” צחקתי.

🌞לוסיה🌞
הערב נמשך מדהים, ישבנו לאכול ארוחה איטלקית ולא הפסקנו לצחוק מכל דבר, דיברנו כמעט על כל נושא בעולם הזה.. הופעתי מאיך שהוא סידר כל כך יפה, איך שלרגע הנושאי שיחה שלנו הפכו לכל כך דומים.
דין הלך לרגע ונשארתי לבד, הסתכלתי סביבי, מנסה להבין מתי כל זה קרה? מה מגיע לי כל הטוב הזה? התקדמתי לכיוון דופן הספינה והסתכלתי על השמיים, על הים, על החושך-הכי קלישאתי שיש… התנגנו שירים רגועים ברקע והרגשתי בתוך סרט טוב מידיי, סרט שהסוף שלו תמיד טוב “מה יש?” הוא שאל והתקרב אליי “כלום.. סתם” ניסיתי לצאת מהסיטואציה הטיפה חושפנית הזו “לוסיה אני מכיר אותך” הוא עצר אותי “כלום זה פשוט מוזר לי… כל הטוב הזה שקורה לי, כל הדברים שקרו ונבנו לאט לאט” סיפרתי לו והמשכתי להסתכל על המים “אני אוהב אותך” הוא אמר בבת אחת וקפאתי, לא ידעתי מה לעשות, הסתובבתי למבט שלו כל כך באיטיות מהמבוכה “את מדהימה, את הבן אדם הכי טוב ויפה שהכרתי, הכי אמיתי והכי מדהים שיש…אני אוהב בך פשוט כל דבר, את החיוך שלך, את המוח הקרימנלי שלך, את הצעקות שלך, את הדרך שאת מדברת, את האומץ שלך, את האימפולסיביות שלך, את הדרך שאת מגנה על מה שחשוב לך ועל העקרנות שלך” הוא אמר עם ניצוץ בעיניים תוך כדי שהוא מקרב אותי אליו “אני אפילו אוהב את ההומור העוקצני שלך והציניות הזו” הוא צחק והעלה בי חיוך “ואני לא מתכוון לוותר על זה בחיים” הוא אמר כמו הוראה, הבטיח בכזו נחישות והקריב אותי אליו אפילו יותר “אני לא מצפה שתגידי לי אותו דבר” הוא המשיך ועצם את עיניו לרגע עד ששוב פקח אותן, בהה לי בשפתיים ובלי התראה מוקדמת ובשנייה אחת הרגשתי את השפתיים שלו על שפתיי, כל כך חמימות ונעימות, התנשקנו בכזו רכות.. לא רציתי להתנגד בכלל, הלשון שלו נפגשה עם זו שלי והנשימה שלי נעתקה, הרגשתי צמרמורת בכל הגוף רק בגלל הנגיעה שלו במותן שלי. התנתקנו ולא אמרתי כלום, לא הצלחתי להגיד את שלושת המילים האלו שאני מרגישה כלפיו. “בואי” הוא לקח אותי כשאני עדייו לא מצליחה להוציא מילים מהפה, ירדנו במדרגות והיה חדר כל כך יפה, עם פטיפון, עם נרות בהמון צבעים וחושך יפה, עם מיטה באמצע…הייתי כל כך מופתעת, הרגשתי שאני קופאת כל פעם יותר, לא הצלחתי לבטא את עצמי מרוב רצף הדברים, הייתי נראית כמו קוביית קרח עם מבט קריר “את לא אוהבת את זה” הוא מלמל לעצמו מעט מאוכזב “אני לא התכוונתי לרמוז כלום באמת” הוא ניסה לשכנע אותי כשאני ממשיכה בשתיקה שלי, בוהה בכל היופי שסביבי “עזבי, בואי נחזור למעלה, זה היה פשוט רעיון מפגר מצדי” הוא תפס את ידיי על מנת שנצא ואני עצרתי אותי “דין רגע” תפסתי בידו “זה מדהים, ומה שאמרת היה מדהים” הבטתי עמוק בעיניו “לא יודע.. אולי נסחפתי קצת עם כל זה, אולי זה לא הזמן ולא המקום, אולי קשה לך לסלוח לי ובצדק..” הוא דיבר מלא, ניסה למצוא הסבר למצב המוזר הזו, ואני חייכתי, הצחיק אותי שהוא באמת חשב ככה, לא אפשרתי לו להמשיך לדבר ומשכתי אותו אליי לנשיקה אחת כזו שתשתיק אותו, התקדמתי לפטיפון ושמתי שיר שאני אוהבת Your song של אלטון ג’ון וחזרתי אליו “אני לא בחורה של דיבורים, אתה יודע” אמרתי לו והוא חייך, הוא הבין מה אני רוצה, הוא הבין שאני רוצה להגיד לו שאני פשוט אוהבת אותו ולא מצליחה להוציא את זה…ביד אחת הוא תפס במותן שלי ואת היד השנייה השחיל בצווארי ונישק אותי תוך כדי שאנחנו הולכים אחורה ונופלים באיטיות למיטה, ממשיכים להתנשק בתשוקה כל כך גדולה, פתחתי את כפתורי החולצה שלו ושלפתי ממנו את חולצתו מה שהעלה לו חיוך רחב, אחזתי בגב הכל כך גדול שלו עם הידיים שלי, ליטפתי אותו לאורך עמוד השדרה בזמן שהוא נישק אתת צווארי ושלף באיטיות את החגורה שבחצאית שלי…חזרנו לנשיקה היפה שלנו והוא הוריד מעליי את החולצה בכזו עדינות תוך שאצבעותיו נוגעות בגופי, נעצרנו ככה, ערומים למחצה, ממשיכים להביט אחד בשנייה, מחייכים, הוא נישק את שפתי וירד עם נשיקותיו לאט לאט על הסנטר שלי, על החזה שלי, על הבטן שלי ולאחר מכן הוא הפשיט את החצאית שלי ממני ופשט את מכנסיו, הוא חפן את ידו בגבי והושיב אותי אל מולו, ממשיך להסתכל עליי בהערצה מטורפת, לא הצלחתי להוציא שום מילה מהפה, אבל ידעתי שאני חייבת להגיד לו מה שאני מרגישה כלפיו, הוא פתח את קרסי החזייה שלי עם שתי ידיו הגדולות ובעזרת נשיקות קטנות ואצבעותיו הוא הוריד את כתפיות החזייה שלי ושלף אותה ממני, היינו ערומים לגמרי, צמודים אחד לגוף השני, מתנשקים בתשוקה גדולה..
התנתקו מהנשיקה לרגע קטן והבטתי בו “אני גם” אמרתי לו והעליתי אליו את מבטי, נראה שהוא מבין למה אני מתכוונת אבל מצפה להמשך המשפט, מה שהעלה לי חיוך מביך… “אני גם אוהבת אותך, מהשנייה הראשונה שראיתי אותך” סיימתי את משפטי והוא היה מרוצה, הרגשתי את זה בהמשך הלילה-שהפכנו להיות אדם אחד, נשמה אחת, כששכבתי על החזה שלו ונרדמתי עליו….הרגשתי מאושרת כל כך, פעם ראשונה בחיים שלי שהייתי פשוט שלמה.


להיוולד מחדש-פרק 14-פרק אחרון 💌💏👔💄
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך