love_love_love
דאגתי לא להגזים בתיאורים-מקווה שתאהבו😘😘😙

להיוולד מחדש-פרק 8 💌

love_love_love 01/09/2018 130 צפיות אין תגובות
דאגתי לא להגזים בתיאורים-מקווה שתאהבו😘😘😙

☇דין☇
נחתנו בקליפורניה בשעה שש בערב, והאירוע עמד להתחיל בעוד שעתיים…לוסיה ישנה בזמן הטיסה כמו תינוקת, היא הייתה כל כך חמודה לעומת אלכס שישן כמו בהמה “הגענו” הערתי את לוסיה בעדינות והסתכלתי על השפתיים היפות שלה, לא יכולתי להוריד את החיוך כשראיתי איך היא מתרווחת בנוחות בכיסא שלה.

“לוסיה הכל בסדר?” אלכס שאל אותה כשהוא ראה אותה מביטה על כל חלל שדה התעופה כאילו רק עכשיו היא נולדה “וואו זה עצום” היא התרשמה תוך שהיא מסתכלת לכל כיוון אפשרי ואלכס הנהן “חכי שתראי את קליפורניה, את תמותי עליה” הוא שיתף אותה וכל הדרך יציאה החוצה הם דיברו בינהם כמו שני חברים מכל החיים…ואני לא אשקר, קינאתי, עצבן אותי החיבה הזו בינהם פתאום “טוב אתם מוכנים שנייה להפסיק לדבר ולבוא” התעצבנתי והם צחקקו להם מאחורה, ידעתי שהם צחקו לנוכח התגובה המוגזמת שלי “מה זה שלך?” לוסיה שאלה אותי כשהתקרבנו לג’יפ שחור וגדול “כן, הוא השכיר רכב” אלכס השיב לה “אה ברור, חלילה, שלא יסע בין פשוטי העם באוטובוס” היא לעגה לי ואלכס התשעשע מזה.
עלינו לרכב ולוסיה התיישבה במושב האחורי ליד החלון, הנסיעה הייתה שקטה באופן מוזר, כל אחד חשב על משהו אחר, היה בעולם משלו.. החלטתי להפעיל רדיו כדי להפר את הדממה וברדיו התנגן שיר שלוסיה כנראה מכירה, הבטתי עליה דרך המראה וראיתי אותה מביטה בהתרשמות על הנוף ושרה את השיר בצורה כל כך יפה, בצורה מלאכית כזו…חייכתי כשאני מביט בה, אפילו בלי לשים לב לעצמי..מי שכן שם לב אליי זה אלכס “מנה יש לך אחי? תוריד את החיוך המפגר הזה” הוא אמר לי וברגע אחד התאפסתי, קלטתי שאני נראה כל כך דביל ככה.

הגענו למלון, קיבלנו סוויטה גדולה עם מחיצה שתפריד את לוסיה ממני ומאלכס, בכל זאת היא בחורה… סוג של.
“מה עכשיו?” היא שאלה אחרי שנכנסו לחדר וארגנו את הציוד שלנו במהירות “עכשיו תכנסי להתקלח ותקחי את הבגדים האלו” אמרתי לה והושטתי לה שקית עם בגדים יוקרתיים לאירוע “כן המפקד” היא המשיכה ללעוג לי, לדרך שבה אני משתלט על מצבים “את לא רוצה להפסיק להיות מצחיקה אני מבין” התעצבנתי עליה, ועוד יותר התעצבנתי כשאלכס צחק מזה.

🌞לוסיה🌞
סיימתי להתקלח, מקלחת ממש טובה ושונה, לא כמו שיש לי בבית, חשבתי המון על כל כך הרבה דברים.
הוצאתי את הבגדים שהוא הביא לי מהשקית, הם היו יפים מאוד, מעודנים, יוקרתיים, הם היו הכל…אבל פשוט לא אני, אבל לא היו לי המון ברירות, ידעתי שאני חייבת ללבוש את זה.
לבשתי אוברול שחור ארוך, שסופו היה פתוח והחלק העליון היה מעט חשוף ובצורת גופייה, מתחת לבשתי גוזיית תחרה שחורה שבלטה מתוך צידי האוברול, וחגורה עבה שחורה, נעלתי עקב פלטפורמה שחורות, שסגורות על כל הרגל עם ריצרץ’, ורק האצבעות חשופות ויצאתי אל החדר.
מצד אחד התביישתי שדין יראה אותי ככה, מצד שני רציתי שהוא יתרשם ממני, אבל כשיצאתי הוא לא היה שם “את בטח לוסיה” עמדה שם אישה זרה, עם מלא תכשירי אופנה “כן ואת?” שאלתי בחשש “אני מיקה, חברה טובה של דין, אני אסדר לך את האיפור והשיער”.
היא החליקה לי לגמרי את השיער באופן מלאכותי ובסופו עשתה לי בייביליס, היא איפרה אותי מעט בפנים כי ככה ביקשתי ממנה, לא רציתי להרגיש בתוך מסיכה, היא הוסיפה לי שרשרת וכמה צמידים והייתי מוכנה “את מהממת באמת” היא החמיאה ופעם ראשונה ראיתי את עצמי באור אחר משהו שלא הייתי מדמיינת בחיים, עמדתי מול המראה ולא האמנתי “טוב דין ואלכס למטה, בבר משקאות הקטן, הם מחכים לך” היא אמרה ויצאנו שתינו מהחדר.
כל הדרך לבר הקטן שבלובי חששתי, לא רק מהעובדה שאני לא יודעת ללכת על עקבים וכל צעד שני מועדת, אלא גם שלא ידעתי איך הוא יגיב, איך אנשים יגיבו..הרגשתי פשוט לא אני, לא שייכת. ראיתי את דין יושב לו שם, לבוש בחליפה אפורה בהירה בצבע עם חולצה לבנה מכופתרת מתחת, עם נעליי מוקסין שחורות ועם הטבעת והשעון הכסופים שלו שעיצבו לו יד גברית במיוחד והתחלתי להתקדם לעברם תוך כדי מעידות קלות…הוא עזב את השתייה שלו בצד כשהוא הבחין בי בזווית העין שלו והפנה את המבט שלו אליי, הוא בחן אותי מכף רגל ועוד ראש והעלה את החיוך הזה שלו…יכולתי לראות את ה”וואו” הקטן שיצא לו מהפה, עמדתי לידם ואנשים פשוט לא הורידו ממני את המבט ואני לא ידעתי איך להגיב לסיטואציה המביכה הזו “למה הם מסתכלים עליי ככה?” שאלתי לא מבינה “כי את יפה” דין אמר בלי לשים לב למה שיוצא לו מהפה ובשנייה ניסה לצאת מזה “זאת אומרת, את נראית טוב את יודעת, כמו שאישה אמורה להיות, אני יודע שאת לא רגילה לזה” הוא אמר כדי להתחמק, אבל לא עבד לו כל כך, מה שהוא חושב עליי כבר נאמר, ולמען האמת מאוד שמחתי.
דין החנה את הרכב שלו בחנייה הגדולה וראיתי את כולם מגיעים, לוחצים לו ידיים, היו נשים כל כך יפות ומעודנות, גבוהות כאלו ומרשימות, הרגשתי כלום לעומתן, כולם דיברו אנגלית והרגשתי שוב פעם רע עם עצמי ושנאתי להרגיש את זה. אלכס ודין התקדמו לכניסה הראשית ואני עצרתי במקום, קפאתי, כל כל מבוהלת ממה שיכול לקרות שם בפנים, עד שדין הבחין בי והתקדם אליי לבדו תוך שאלכס נכנס לבפנים “את מתכוונת לבוא? האירוע זה שם” הוא צחק “לא, אני לא יכולה לבוא, אני לא יודעת ללכת על עקבים” ניסיתי להתחמק מהדבר הזה שהיה פשוט גדול עליי “אל תחפשי תירוץ, בואי” הוא משך אותי ושוב עצרתי “את יכולה להפסיק להיות ילדה, את הבטחת לי שתבואי וזה מה שתעשי” הוא רתן והיה ממש קר”אני לא יכולה אתה לא מבין” התעצבנתי עליו שהוא מתעקש “למה את לא יכולה? מה הבעיות שלך?” הוא כעס יותר כאילו הוא לא מבחין במצוקה שלי “אני לא כמוכם אתה לא קולט” אמרתי מתוסכלת שהוא אפילו לא יכול להבין “מה?” הוא תהה לרגע “אני לא עשירה ואני לא גבוהה ולא מרשימה כמו כולן, אני לא יודעת לאכול ולשתות כמו ליידי ואני בכלל לא יודעת לדבר באנגלית מול אנשים כאלו בלי לגמגם” אמרתי לו פגועה ופשוט נמלטתי ממנו, לא רציתי שהוא יראה אותי בטעות עם דמעות בעיניים ולא חזקה כמו שאני תמיד, אבל הוא הלך אחריי ועצר אותי “חכי רגע לוסיה” הוא אמר ותפס אותי “עזוב אותי” אמרתי, שחררתי לו את היד ממני והתיישבתי על המדרכה “אני לא נכנס לשם בלעדייך” דין אמר והתיישב לידי “ברור שלא, כי אתה חייב שם מישהי להציג כמו פרס” השבתי לו בלי להסתכל לו בעיניים “לא, כי אני הבאתי אותך לפה ואני לא מתכוון לעזוב אותך” הוא ענה לי ופתאום נראה כאילו היה לו רגש, הרמתי אליו את המבט ובאותה שנייה הוא חיבק אותי חיבוק גדול, מלא באהבה ובחום, הוא עטף אותי פשוט “ובכל מקרה, כל הבנות האלו שאת רואה, לא מדברות, הן רק מחייכות ומהנהות” הוא ניסה להרגיע אותי וחייכתי, התחלנו ללכת והיו לי מעידות קלות בגלל העקבים המפגרים האלו “ואיי למה חייב עקב לכל אירוע פנסי כזה” התעצבנתי והוא צחק “בבקשה, תנסי פשוט להיות אישה” הוא אמר כשהתקרבנו.
נכנסו לבפנים והאירוע היה כל כך משעמם, כולם שתו את היין שלהם ואכלו את הסושי שלהם..דיברו על עסקים, צחקו צחוק מזויף ואז דין כבר הלך לבמה, לספר קצת על השיתוף פעולה שהוא עושה ואני התרשמתי ממנו, אפילו העליתי חיוך קטן, הוא היה כל כך מרשים וכל כך חתיך.. היו פעמים שהוא פשוט הסתכל רק עליי ולא הוריד ממני את המבט לרגע, היינו מסתכלים אחד על השנייה במבט כל כך עמוק.
הנאום שלו נגמר וכולם חזרו למסיבה שלהם, קמו לרקוד ולדבר ואני פשוט בהיתי מסביבי, הרגשתי מוזרה… חיכיתי שיגמר כבר “את לבד פה?” פתאום מישהו שאל אותי, הרגיש לי מוזר שמדברים בכלל בשפה שלי “לא כל כך” אמרתי והוא התיישב לידי, הוא היה דווקא נחמד לשם שינוי, לא משהו רגיל “לפי איך שזה נראה את פה כי הכריחו אותך” הוא צחק “כל כך שקוף?” צחקתי “מאוד” הוא השיב.

☇דין☇
סיימתי כמה שיחות קטנות ומשעממות עם אנשי עסקים זקנים, כאלו שתקועים בעבר, ניסו להרצות לי, לתת לי עצות גרועות שלא הצליחו בעסקים שלהם… הדבר היחידי שרציתי זה לבדוק מה קורה עם לוסיה, התקדמתי לשולחן שהיא ישבה בו וראיתי אותה בשיחה עם איזה בחור בן גילה, היא חייכה וצחקה איתו, משהו שהרגיז אותי ברמה קיצונית, בחיים לא חשבתי שדבר כזה עלוב יכול לעצבן אותי, לא ידעתי אם להמשיך בשלי או לא, לצאת להרוס להם את החגיגה או לתת להם להמשיך “מה קרה אחי? לקחו לך אותה” אלכס צחק עליי “אף אחד לא יכול לקחת לי כלום” התעצבנתי
כאילו לקחו לי רכוש שלי, ודחפתי את השמפנייה שלי ליד שלו כדי ללכת אליה “רגע אחי, היום אני כנראה לא אשן במלון מצאתי לי פגישה קטנה” הוא קרץ לי “יותר טוב, כי היום זה הרגע שבו אתה מפסיד לי בהתערבות” אמרתי בחיוך תחמני והתקדמתי אליהם “נגמר האירוע, בואי הולכים” אמרתי ולקחתי לה את הזרוע כאילו מדובר בעץ “חכה, מה יש לך אני באמצע” היא אמרה לי כשהתקדמנו החוצה “אתה מטורף או משהו?” היא השתחררה ממני כשהתקרבנו לאוטו “האירוע נגמר אם לא הבנת” אמרתי לה ונכנסו לרכב “הוא לא” היא השיבה בכעס ולא דיברה איתי כל הדרך חזרה למלון.

“משהו בך סופית לא תקין” היא צרחה עליי בשנייה שנכנסו לסוויטה שלנו, רציתי להרוג אותה שהיא הייתה הופכת לכזאת עקשנית ובלתי נסבלת “לא רצית בכלל להיות שם ופתאום את מתעצבנת, כנראה משהו בך לא תקין” השבתי לה בזעם “אבל ראית שהייתי באמצע שיחה, אז מה אתה מושך אותי משם בכוח?” היא צעקה והתקרבה אליי “לא אמרת שאת לא יודעת אנגלית” ניסיתי לעקוץ אותה ושנייה אחרי זה התחרטתי על מה שאמרתי, לפעמים אני אומר דברים ושוכח מי עומד מולי “אתה חתיכת בן זונה” היא צעקה שנייה לאחר שהיא סטרה לי, במקום לכעוס עלייה הסתכלתי עליה בתאבון, תפסתי לה את הראש בשתי ידיים והדבקתי לה נשיקה כל כך חזקה..היא ניסתה בהתחלה להתנגד ללא הצלחה, עד שלבסוף היא פשוט זרמה עם זה, שנינו זרמנו, הנשיקה לא פסקה, התקדמנו לעבר המיטה שלי תוך כדי שהיא פשטה ממני את הג’קט שלי ואני פתחתי במהירות את כפתורי החולצה הלבנה שלי כדי להוריד אותה כמה שיותר מהר, תפסתי את המותן שלה וקירבתי אותה אליי הכי צמוד שאפשר, פתחתי את רוכסן האוברול שלה שהיה בגב שלה ונישקתי את צווארה נשיקות קטנות ונעימות, תוך כדי שאני מוריד את הכתפיות שלה ונושק לה בכתף, יכולתי להרגיש שהיא נהנהת, היא ליטפה את הגב שלי בידיים הקטנות שלה ונשכבה על המיטה כשאני מעליה, מנשק כל חתיכת עור אפשרית ומריח את הריח עור הנעים שלה..תוך כדי הנשיקות הורדתי ממנה את החלק העליון של האוברול, אבל הייתי חייב לחזור לנשק את השפתיים שלה, זה הדבר שהכי רציתי בעולם באותו רגע וככל הנראה גם היא “אני שונאת אותך” היא לחשה לי באוזן תוך כדי שאני מנשק את הצוואר שלה והעלתה בי חיוך “גם אני ואין לך מושג כמה” השבתי לה “אם אלכס יבוא?” היא שאלה לחוצה “הוא לא, אל תדאגי” עניתי לה בזמן שאני מוריד לה את מכנס האוברול וממשיך לנשק אותה.

להיוולד מחדש-פרק 8 💌
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך