love_love_love
😗😘😗😘😗😙😙😘😗😘

להיוולד מחדש-פרק 9 💌

love_love_love 02/09/2018 169 צפיות אין תגובות
😗😘😗😘😗😙😙😘😗😘

☇דין☇
קמתי בבוקר כל כך טוב, אני חושב שזה היה הבוקר הכי יפה שלי מזה שנים, הלילה איתה מילא בי כל כך הרבה תחושות, הציף בי רגשות שלא הכרתי. התמתחתי במיטה והסתכלתי לצד השני, ראיתי אותה שוכבת עם הגף החשוף שלה אליי, היא הייתה כל יפה וכזו מלאך… כל פעם שאני מתסכל עליה, מנשק אותה, מחבק איתה, חולק איתה אותו חלל- אני פשוט שוכח מהכל, שוכח מעצמי, שוכח מהחיים שלי..אני לא מצליח לראות שום דבר אחר חוץ ממנה, ועכשיו שאני מביט בה עם השיער על הפנים שלה והכפתיים החשופות שלה… אני פשוט רק רוצה להמשיך להיות ככה. לא הפסקתי לנשק את הכפתיים שלה תוך כדי שאני מלטף לה את הלחי, גם עכשיו…עד שהיא התחילה להתעורר לאט לאט מהשינה שלה והסתכלה עליי “בוקר טוב לך” אמרתי לה בחיוך, היא בהתה בי כמה שניות ולאחר מכן הבחינה בסיטואציה שבה היא נמצאת. היא הניחה ידיים על הפנים והתיישבה במיטה במהירות “אני לא מאמינה שזה קרה” היא אמרה ונראתה מלאת חרטה
“מה יש?” שאלתי כשהיא התחילה ללכת לכיוון החדר שלה מכוסת בשמיכה “זה פשוט הייתה טעות וזה לא היה אמור לקרות, תשכח מזה!!” היא השיבה כועסת, לחוצה ויצאה משם במהירות.
זה היה לי כל כך מוזר פתאום, להיות בצד השני, בצד שמבקשים ממנו לשכוח מלילה מטורף כזה.

🌞לוסיה🌞
לא האמנתי על עצמי פשוט, נכנסתי לחדר שלי, הסתכלתי במראה ולא הבנתי מה הפכתי להיות, ראיתי בחורה ערומה מכוסה בשמיכה… היה בי מעין אושר שהציף אותי, משהו שמעולם לא חשבתי שאני אחווה והתעצבנתי שזה קורה לי עם הבן אדם הזה, בן אדם שרואה בי חפץ, משימה שצריך להשלים ולא יותר מזה…כעסתי כל כך על עצמי ועל הרגשות האלו שעלו בי.
סיימתי מקלחת ארוכה במיוחד ולבשתי את הבגדים שלי, אלו שמאפיינים אותי כדי להרגיש פחות אשמה. לבשתי מכנס ג’ינס כהה עד לפני הברך, עם קיפול אחד שיוצאים ממנו המון תפרים, לבשתי גופייה שחורה שנופלת על הגוף והיא פתוחה באזור צדדי בית השחי עד המותניים מה שחשף את הגוזייה הלבנה שלי, נעלתי את האולסטר השחורות וחבשתי כובע גרב שחור שכתוב עליו FUCK בלבן. סיימתי לסדר את הדברים שלי במקומם, לאוורר את המצעים תוך כדי מחשבות על הרצון שהימים האלו כבר יגמרו, שאני אחזור לבית שלי כבר. עמדתי לצאת החוצה, אל הבר כדי לשתות משהו לרענון, כשפתחתי את הדלת דין עמד שם, מוכן לנקוש בדלת “הקדמת אותי” הוא אמר וחייך את החיוך הדבילי שלו “מה אתה עושה פה?” התייאשתי “מחפש אותך” הוא השיב ונכנס לחדר בלי לבקש רשות “יופי מצאת, עכשיו לך” נזפתי בו וגירשתי אותו מהחדר “אני לא מבין, זה מין קטע שלך לשכב איתי ואז לריב איתי” הוא התעצבן והתיישב על קצה המיטה שלי, כאילו הוא לא שמע שאמרתי לו לצאת “אל תגיד את זה בכלל” לא יכולתי לשמוע את המילים האלו שיצאו לו מהפה, שגרמו לי להרגיש אשמה “את יכולה להגיד לי מה יש לך? מה עובר עלייך? את עושה מעכבר פיל…אנחנו כולה שכבנו” הוא אמר בחוסר סבלנות “כולה” מלמלתי צוחקת, ה”כולה שכבנו” הזה שבר אותי, עבורו זה כלום, עוד לילה… “אתה לא תבין בחיים” עניתי בתסכול תוך כדי שאני מתיישבת לידו “תנסי אותי” הוא אמר והתקרב אליי יותר… התקרב אליי כל כך שהעיניים שלנו שוב התנגשו, השפתיים שלו עמדו שם מולי, הדבר היחידי שרציתי זה לעצור את הדיבורים ולנשק אותו שוב “זה לא היה אמור להיות ככה” התחלתי להגיד לו ולא ידעתי איך להמשיך את דבריי “מה לא אמור להיות ככה?” הוא שאל “זה, כל זה, הנשיקה הראשונה שלי והפעם הראשונה שלי” סיפרתי לו ויכולתי לראות את החיוך המזלזל שלו על הפנים “רואה, אתה לא תבין אתה פשוט לא מסוגל להכיל את זה” התעצבנתי וקמתי מהמיטה “לא רגע” הוא הושיב אותי בחזרה “זה פשוט מוזר, אבל אני לא צוחק עלייך באמת” הוא אמר עם מין ניצוך כזה בעיניים, ששוב גרם לי לחשוב שאולי יש לו לב קטן אי שם “אני לא חיה באגדות או משהו, ואני לא מצפה לנסיך על הסוס הלבן שיבוא לחלץ אותי מהטירה של המכשפה, אני לא מצפה לכלום… אבל בסך הכל, קיוויתי שהנשיקה הראשונה שלי והפעם הראשונה שלי תהיה עם מישהו שאוהב אותי באמת ולא מסתכל עליי כעל משימה, מישהו שיהיה שווה לי-שלא יתנשא מעליי, מישהו אמיתי, שהחיים שלו הם דומים לשלי” הסברתי לו את טענתי והוא השתתק בשנייה, לא ענה… לא ידע איך לענות “אתה רואה אתה פשוט לא תבין” אמרתי לו בגיחוך וכתגובה הוא נישק אותי שוב, בהפתעה, כמו שהוא אוהב לעשות תמיד “תפסיק לעשות את זה כל פעם” רתנתי בו והתקדמתי לדלת החדר “עדיף שתלך באמת” אמרתי ופתחתי את הדלת “אני באמת אלך” הוא התקדם ותפס לי את היד “אבל איתך, בואי” הוא תפס בידי ויצאנו מהמלון “לאן?” שאלתי “את תראי” הוא השיב.
“אפשר לדעת לאן בידיוק הולכים?” שאלתי כשהוא הכריח אותי לעלות לרכב “להכיר לך את קליפורניה” הוא אמר בחיוך וחגר את עצמו “אתה מדבר כאילו אתה כאן כל שנה” גיחכתי והוא העלה חיוך שמצדיק את טענתי “הבנתי” השבתי “תבחרי שיר” הוא ביקש ממני במהלך הנסיעה, הסתכלתי על השמש שחדרה למכונית, חייכיתי, ונזכרתי באחד השירים האהובים עליי “SOMETHING ABOUT THE SUNSHINE” אמרתי לו והוא הקליד בטלפון שלו “מה זה השיר הזה?” הוא שאל ואני חייכתי “כשהייתי יותר קטנה, הייתי תופסת מחסה בכל מיניי אכסניות בלי שישימו לב אליי ושמה ערוצי ילדים כאלו, שדרכם למדתי קרוא וכתוב…אחר כך הייתי רואה ערוץ דיסני ורואה המון סרטים שם, היה סרט אחד שממש אהבתי ‘התאהבתי בכוכב’ ופשוט הייתי צופה בו תמיד, ולמען האמת באחת הסצנות הם יצאו לטייל בקליפורניה והם שמו את השיר הזה” סיפרתי לו והוא חייך “טוב, בואי נשמע” הוא אמר והפעיל את השיר שלאורך כל הדרך שרתי לו, אחרי כמה פעמים הוא קלט את המילים והצטרף אליי.
“את כן יודעת אז אנגלית” הוא אמר לי בסוף השיר “לא בידיוק” אמרתי לו והוא ביקש הסבר “אני יכולה להבין את השפה, אני יכולה לשיר בשפה, אבל ברגע שאני אצטרך להרכיב משפט שלם, לדבר, לנהל שיחה, אני אקפא..אני אגמגם, אני אברח פשוט”.
עצרנו בהמון מקומות, אכלנו גלידה, הלכנו לאורך החוף, שיחקנו כדורעף בחוף, חטפתי לו את הכדור מהיד והוא רדף אחריי בחוף…הרגשתי בסצנה קיטשית מתוך קומדיה רומנטית..העברנו זמן כל כך יפה ביחד “תגידי שקליפורניה לא יפה” הוא אמר לי בזמן ששתינו שייק לאורך הטיילת “היא יפה, לא אמרתי שלא” התגוננתי “את ממש אוהבת שייקים אני רואה” הוא לעג לי שראה כמעט שסיימתי את הכוס “כן אני אוהבת לשתות שיקיים לעומת מישהו פה,שפשוט שופך על אנשים משקאות” צחקתי עליו והזכרתי לו את הדרך שבה הכרנו, שהוא שפך עליי את השתייה שלו והוא לא הפסיק לצחוק “ואם כבר מדברים על זה, אז זה היה כל כך גרוע” צחקתי עליו כשנזכרתי איך הוא עשה את זה “על מה את מדברת?! בשנייה שעשיתי את זה נדלקת עליי” הוא אמר בשחצנות שלו “ממש לא, ואני הולכת לעשות לך שחזור שתבין כמה שזה גרוע” אמרתי והוא לא הבין, ולמען האמת לא אפשרתי לו להבין, ישר שפכתי עליו את מה שנשאר לי מהשייק והוא רדף אחריי לאורך הטיילת תוך שאני מתגלגלת מצחוק, עד שהוא הצליח לתפוס אותי ביד הגדולה שלו ולהצמיד אליו לגוף שלו, שוב פעם עמדנו באמצע שום מקום, מביטים אחד בשנייה כשהוא מחייך את החיוך הזה שלו, “זה באמת טריק גרוע” הוא צחק “מסתבר שזה עובד על כל אחת” השבתי עם מעט עצב בעיניים “לא, מסתבר שלא על כל אחת” הוא המשיך להגיד לי והוריד את עינייו ישירות לשפתיים שלי, וידעתי מה הוא רוצה לעשות “אל תעשה את זה דין” ביקשתי ממנו והוא לא הקשיב, הוא פשוט נישק אותי תוך כדי שהוא מבריש את שערי אחורה, לא התנגדתי בכלל, לא רציתי להתנגד.
“אתה חייב להפסיק להשתיק אותי עם נשיקות” אמרתי לו כשהתנתקתי מהנשיקה, אבל לא עברה שנייה והוא שוב נישק אותי “דיי” אמרתי והתנקתי שוב “למה את משקרת? את מתה על זה” הוא אמר עם החיוך שלו ועם הביטחון המופרז הזה שלו “ממש לא אתה ממציא” אמרתי בהכחשה מוחלטת ולחוצה תוך כדי שאני מתרחקת אחורה “אה כן? אז למה את בורחת ממני?” הוא שאל כשהוא ממשיל להתקרב ולחייך “אני לא בורחת, אני פשוט…” לא הצלחתי להסדיר משפט אחד נורמלי “את מה?” הוא שאל והצמיד אותי אליו “די דין, אתה לא נורמלי, אנשים מסתכלים עלינו בשוק” אמרתי מבוהלת, מביטה במבטים של אנשים.. ואותו זה לא עניין, לפעמים אהבתי את זה בו, את הביטחון שלו, שהוא יכול לנהל הכל בצורה כל כך גברית וקלאסית- אבל רק לפעמים “שיסתכלו” הוא השיב מחייך והמשיך לנשק אותי בלי סוף, בכל חתיכת עור אפשרית בגוף.. פעם ראשונה שאני איתו ואני מרגישה טוב ואני מרגישה מאושרת..למעשה זו הפעם השנייה, הפעם הראשונה הייתה אתמול בלילה.
אנחנו אמנם לא זוג וגם לעולם לא נהיה, כי זה פשוט בלתי אפשרי, זה פשוט הנאה זמנית שכנראה נעבור רק פה.

☇דין☇
חזרתי לחדר שלי ולוסיה נכנסה לשלה, הרגשתי כל כך מאושר… לא ידעתי מה קורה לי בגוף, אני חושב עליה כל שנייה, אני נזכר בנשיקות שלה..אני רק רוצה ללכת לראות אותה, אני בחיים לא חוויתי תחושות כאלו עם אישהת, הייתי כל כך בטוח בדרך שלי ובדעה שלי שבחיים אני לא אתאהב כי זה לא קיים, שבנות מסתכלות לי רק על הכיס, לא האמנתי שדעה של בן אדם יכולה להשתנות בלילה אחד.

להיוולד מחדש-פרק 9 💌
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך