טולי
אזז.... אל תהרגו אותי טוב? אוהבת אותכן מלאאא :*

להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 17

טולי 05/06/2014 2202 צפיות 22 תגובות
אזז.... אל תהרגו אותי טוב? אוהבת אותכן מלאאא :*

נקודת מבט תגל:
“תעזוב אותי” צעקתי בייאוש, כאב לי כבר בכל גופי, שנאתי את עצמי.
הרגשתי את הלב שלי נשבר עד שהצלחתי לחבר מעט את הלב שנשבר לי.
הזזתי מעט את גופי למעלה, והושטתי את ידי לעבר מוט הברזל שהיה בצד ברחוב. נעמדתי לאט לאט מתעלמת מהכאב בגופי. הנפתי את ידי והכתי בו חזק.
רצתי משם למקום אחד, למקום היחיד שאני בטוחה בו, המקום היחיד שאני לא מפחדת.. לאושר.
לא אכפת לי עם בחודשיים האחרונים לא דיברנו, אני זקוקה לו.

***
-3 שעות לפני כן-
“תגל זה לא בסדר כבר חודשיים לא דיברת עם אושר” שיר אמרה וניסתה להחדיר בי היגיון.
“זה בסדר גמור, יש לי חבר” אמרתי מנסה לשכוח מהעובדה ש…
“כן, חבר ששידכו לך ושדומה לאושר. אם הוא לא היה דומה לאושר לא היית נותת לו הזדמנות אפילו” שיר אמרה ושילבה ידיים וחייכה חיוך ניצחון.
חודשיים עברו מאז הנשיקה עם אושר, בחודש הראשון הוא רדף אחריי, אחרי זה זהו כאילו בחיים לא נפגשנו. כשהייתי מדברת עם שיר בסקייפ והוא היה איתה, זה היה כאילו אני זרה לו לחלוטין.
אמא שלי ביקשה שאני אהיה חברה של הבן של חברה שלה, הסכמתי בגלל דבר אחד הוא דומה לאושר. נחשו איך קוראים לו?? אור חזן!

*אור חזן- בן 17 וחצי. כיתה י”א.
מוהיקן, שיער שחור, עיינים ירוקות, ילד עשיר למשפחה טובה. גבוה ושרירי, אבל למרות המראה הערסי שלו הוא ילד טוב עם ציונים טובים.. הבחירה המושלמת.

“ותגלושית” שיר אמרה והעירה אותי ממחשבותיי.
“מה?” שאלתי כשראיתי את החשש על פנייה.
“אני צריכה לספר לך משהו” היא אמרה בחשש, מה שגרם ללב שלי לצנוח מהפחד שקרה לה משהו.
“אושר חבר של נופר כבר שבועיים” שיר אמרה במהירות ועצמה את עינייה בחוזקה.
זה יותר מגרוע, זה ממוטט אותי.
“זה מגיע לי, אני אשמה בזה! הוא רצה לדבר על הכל אבל אני אטומה לא הקשבתי לו בכלל” צעקתי על עצמי, הרגשתי את הדמעות בעיניי.
“תגל את לא אשמה בכלום אני מבטיחה לך, אושר פשוט דפוק” שיר אמרה מנסה להוציא אותי בסדר.
“אני יודעת שאת משקרת!” צעקתי ורצתי מהחדר, מתעלמת מהצעקות של שיר. מזל שדיברנו בסקייפ.
ברחתי מהבית, לא רציתי לראות אף אחד או לשמוע אף אחד.
כמה דקות אחר כך מצאתי את עצמי ברחוב שאני לא מכירה, שמעתי צרחות וכמו סתומה התקדמתי לשם.
ראיתי שם שני גברים מציקים לאישה אחת, התערבתי. ניסיתי לעצור בעדם.
האישה הצליחה לברוח אבל אני לא.
***

“רצתי לכיוון הפנימיה כשפניי בדם, מהמכות שהם נתנו לי.
שנייה לפני שנכנסתי לפנימיה ניקיתי את פניי.
רצתי לחדר של אושר. הוא ישב שם מנשק בתשוקה את נופר.
סגרתי את הדלת בחוזקה והוא התנתק ממנה במהירות. היא קלטה אותי ראשונה ושלחה לעברי מבט מזלזל, לא עניין אותי כל כך.
“אושר אני…” התחלתי לדבר, נסיתי להעלים כל טיפת בכי, כאב ופחד. הבעיטה בגופי כאבה מידי, הבטן שלי החליפה צבעים אבל בזכות הגקט לא ראו דבר.
“אני ממש לא מעוניין לדבר איתך. תגל עופי מכאן” אושר אמר ונעמד מולי בעצבים.
“את פספסת את ההזדמנות, עופי מכאן” הוא צעק עליי כמו משוגע. פחדתי ממנו באותה שנייה.
“תגל את בסדר?” הוא שאל כשקלט את המבט המפוחד שלי, בטח עכשיו אכפת לו ממני?!
“מאמי תעיף אותה” נופר אמרה וליטפה את פניו הלוך ושוב.
“צודקת יש לנו דברים יותר חשובים ממנה. תגל להתראות” אושר אמר והצביע על הדלת, הוא מסלק אותי.
“הלוואי שתגלה יום אחד את האמת וכשתגלה תזכור שלא היית שם בשבילי” לחשתי לאושר באוזן ויצאתי משם.
הבייתה אני לא הולכת, שיר תתחרפן כשהיא תשמע את מה שעבר עליי בשלוש שעות האחרונות.. אז נשאר לי ללכת רק לאור.
דפקתי על הדלת של אור שוב ושוב אבל אין קול ואין עונה.
החלטתי להתקשר אליו… -אור אהובי-
“מאמי איפה אתה?” שאלתי את אור כשהוא ענה.
“בבית למה?” אור ענה.
“כי אני אצלך ולא פתחת” אמרתי בחשש.
“אור הילדה ברחה לנו, היא חזקה מידי. מצטער אחי, תגל ברחה” שמעתי את הקול ההוא. הוא מי שניסה לאנו… אור היה אחראי לזה?
“הבנתי איפה אתה.. תתרחק ממני לתמיד” אמרתי בבכי וניתקתי במהירות. היה לי טוב מידי איתו בשביל שזה יהיה אמיתי.
נכנסתי הבייתה ורצתי לחדר מתעלמת מאסנת שקוראת בשמי.
נעלתי א הדלת והתחלתי לבכות.. גם החזקה ביותר נשברת במצב כזה.
אין לי אף אחד יותר, אושר לא שלי, ההורים שלי לא רוצים בי, אור? רצה במותי או בחטיפה שלי או אלוהים יודע מה.
למה רק לי אסור להיות מאושרת?!!
התיישבתי במחשב כשבכל שנייה אני מוחה את הדמעות שמטשטשות את שדה הראייה שלי.
“שיר, כשתקראי את זה אני לא יודעת באיזה מצב אני אהיה. אז ככה..” ישבתי וכתבתי לשיר מכתב על כל מה שעבר עליי היום מהשנייה שברחתי מהבית כמו מטומטמת.
ועד לשנייה שגיליתי את האמת על אור.
“אז לסיכום, מי היה מאמין שאני אכתוב את זה אה? אבל זאת האמת… שיר את חברה נפלאה ואת החזקת אותי בחיים עד עכשיו, תודה על חצי שנה נפלאה של חברות. הוכחת לי שיש דבר כזה חברות, אוהבת מלא תגל” כתבתי ושלחתי לה. עכשיו אין דרך חזרה.
הוצאתי מאחת המגירות את הסכין הקטן שלי, אני רוצה למות לא יותר מזה. אין לי בשביל מה לחיות פה.

נקודת מבט אושר:
העפתי את תגל מפה, אחרי חודשיים שלא ראיתי אותה, חיים שלי המלאך הזה!!!
היא יפייפיה, מדהימה אבל משהו עבר עלייה בעצם לא בעייה שלי שתלך לחבר שלה!
“אושר. תגל. התאבדה” שיר נכנסה אחרי שעה לחדר שלי בלי אוויר. שלוש מילים שיכולות להרוג אותי זה זה.
“לאושר לא אכפת ממנה ולא ממך” נופר אמרה, וואלה אני איתה לדבר אחד אבל עכשיו גם זה לא מעניין אותי. העפתי את נופר מעליי ונעלתי את הנעליי ספורט שלי.
“אושר אם אתה הולך זה נגמר” נופר אמרה והציבה לי תנאיים.
“אז תסגרי אחרייך את הדלת” אמרתי ויצאתי החוצה עם שיר ובן בריצה.
“מה קרה לתגל?” שאלתי כשהתיישבנו במכונית של עומרי, גם עומרי היה לחוץ. שיר הושיטה לי מכתב והתחלתי לקרוא.
“היא מתאבדת?” שאלתי, מתחנן שזה לא מה שאני חושב.
“כן, צריך להציל אותה” שיר אמרה בבכי.
“קומה שלישית רוץ” עומרי אמר כשעצר באמצע הכביש. יצאתי מהמכונית רצתי לכיוון הבית שלה. חיים שלי בבקשה אל תמותי לי, את הדבר היחיד שיש לי.
דפקתי על הדלת של הבית שלה כמו משוגע אפילו השכנים יצאו החוצה.
אחרי כמה דקות מאיר פתח לי, אבא שלה החדש.
“אושר הייתי עם תגל בפנימיה” אמרתי ונכנסתי לבית בלי רשות ובלי כלום. החיים שלי בסכנה זה מה שיעצור אותי?!
“צא לי מהבית” הוא אמר בתקיפות.
“איפה החדר של תגל?” צעקתי, מאיר לא ענה אבל אסנת כן, היא הצביעה למעלה.
רצתי במדרגות.
“החדר של תגל” מלמלתי וניסיתי לפתוח, היא נעלה.
“בבקשה שאני מוצא אותך בחיים” מלמלתי ובעטתי בדלת מספר פעמים. הדלת נפלה לאחר כמה דקות שאני בועט בה.
“אושר איפה היא?” שמעתי את הצעקה של בן.
נכנסתי לחדר אמבטיה שלה וראיתי אותה שם, שוכבת, גוססת.

להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 17
דרוג הסיפור 5 | 10 מדרגים

תגובות (22)

מה גוססתתת?! טוללללל תגידי קדישש כי אני רוצחתתת אותךךךךךךך

05/06/2014 23:04

לאאאאא!!רק שהיא לא מתה!!!!
אמאלההה
נו. די. היא רוצה להתאבד.
אין לך מושג – אבל כמה דמעות ירדו לי. נשבעת לך. ואני לא ריגשי. :'(
תמשיכיייייי (בשבילי) היוםם

05/06/2014 23:18

אמר תמשיכיי אסור שהיא מתותת

05/06/2014 23:19

מההההה לאאאאא מה את עושההה ועוד עוד עוצרת באמצע תמשיכייי

05/06/2014 23:19

טלל אני הורגת אותך!! חסר לך והיא מתה!
אבל הפרק מדהים3>
תמשיכייי3>

05/06/2014 23:20

לא להרוג אותך?! תגידי לי את רצינית? מה גוססת?
שמישהו יקח רובה וידפוק לי יריה בין העיניים!

05/06/2014 23:20

מה גוססת שום גוססת לאאאא נו באמת לאאאאאאא

05/06/2014 23:42

תמשיכי

05/06/2014 23:42

פאקק מושלם המשך בבקשה

05/06/2014 23:45

אמלההההההה פרק מושלםם תעלי המשךךך

06/06/2014 00:28

אני פשוט שרופה על הסיפור הזההההההההההה את חייבת להמשיך!!!!!!

06/06/2014 01:32

נעשה דיל, אני לא אהרוג אותך, בתנאי ‘את לא הורגת את תגל.
סבבה? סבבה.
אבל, אם אני אראה שעשית לה משהו, ולו הכי קטן, אני לא אהיה אחראית על מעשיי. ואל תגידי שלא הזהרתי ,!
ברור? בברור.
ועכשיו שהגענו להבנה, אני דורשת שתמשיכי במהירות המידייית את השלמות המהלכת הזאת !!!!
ותאמת, אני מכירה ילדה שקוראים לה תגל, והיא חננה ברמות, ומכוערת כזאת. (בלי להיות רעה כמובן.) וביקצור בהתחלה דמיינתי את תגל (מהסיפור) ככה, עד שכמעט שניתי לה את השם !!!
אוליי תחליפי להדר? זה יותר יפה. (בלי להשוויץ, רק אומרת את האמת0.-)
(חחח, איך אני אוהבת סוגריים (זה מוסיף לאווירה).)
לילט’.

06/06/2014 01:38

שלאאא תמותתת
תמשיכיייייי

06/06/2014 08:27

תמשיכי

06/06/2014 10:59

תמשיכייייי שלא תמות

06/06/2014 11:31

מאמי עם היא גוססת את גוססת ברור?!?!?!?!?

06/06/2014 12:01

אההההה לאאאאא טולטוליתתתתתתת תגידייי קדיש כי אני יורה בךךךךךךךךך
לאאאאאאאאאטטאאאאאאאאאאאאאאאא שלא תמותתתת אני רוצחת אותךךךך טולללללללל תמשיכיייי

06/06/2014 12:15

תמשיכי עכשיו אם לא אני יהיה גוססתת

06/06/2014 12:44

רצינית שבכיתיייי !!! כן אני ילדה רגישה אני לא מאמינה שהרגת אותה
וגרמת לי לבכות. מסכנה תגלל אושר תציל אותה בשמי!!!!!
אני לא יכולה לחכות להמשך אני במתחי

06/06/2014 14:00

מהההההההההההה?
איך הרגת אותההההה
תמשיכייייי

06/06/2014 14:05

מהההההההההההההה?!?!?!?

06/06/2014 15:30

    אל תהרגיי אותנה נוו לאאאאאא :-/
    אה ובספיישל היה נדירר

    06/06/2014 15:31
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך