להתחיל מחדש במקום חדש <3 – פרק 3

טולי 26/05/2014 2171 צפיות 9 תגובות

נקודת מבט תגל:
“תגל קומי נסיכה” מישהו אמר וניסה להעיר אותי.
“עוד חמש דקות” אמרתי והסתובבתי.
“אני לא מכין לך לאכול אם תאחרי לארוחה” שמעתי קול, אבל הפעם בבירור, עומרי.
“עוד מעט טוב? תסגור את הדלת אחרייך” אמרתי וכיסיתי את הראש כשהוא הדליק את האור.
“טוב לא התעוררת ואת מעכבת את כל הקבוצה שלך לאכול” עומרי אמר.
“אמרת אוכל? נכון? אמרת לאכול” קמתי והסתכלתי עליו והצבעתי עם אצבע מאשימה.
“כן אמרתי לך אוכל” הוא אמר עם החיוך היפה שלו.
“אז מה אנחנו עושים פה? בוא לאכול” אמרתי ויצאתי מהמיטה.
“תגל את בפיגמה של מיקי מאוס” עומרי אמר בצחוק. לבשתי פיגמה קצרה של מיקי מאוס עם נעלי בית חורפיות של פו הדב.
“כן.. אולי אני ארד אחרי שאתלבש סבבה?” אמרתי ונכנסתי למקלחת להתלבש.
“אלוהים מה הלב שלי עובר כשאתה לידי” אמרתי בשקט והתחלתי להתלבש.
לבשתי חולצת רשת שחורה כשמתחת גופיה לבנה, טייץ שחור עם סמל אדידס בלבן, נעליי בובה אדידס שחור לבן.
יצאתי מהחדר וראיתי את עומרי מסתכל בתמונה שלי ושל נוי.
“תודה” אמרתי ולקחתי מידו את התמונה.
“יכולת ללכת לא ביקשתי שתישאר” אמרתי באטימות מוחלטת. הנה חזרה לה האטימות, והקרח לליבי.
“חשבתי שאנחנו בסדר” עומרי אמר ונעמד מולי. חשבתי שאנחנו הרבה יותר מבסדר.. טעיתי.
“אנחנו לא בסדר ולא כלום, החוצה” אמרתי.. סליחה גירשתי אותו מהחדר שלי.
החיוך והניצוץ שהיה לו בעיינים לפני שנייה נעלמו.
הוא יצא מהחדר ואני אחריו.
“חבר’ה תכירו זאת תגל אמסלם החדשה בקבוצה תתנהגו אליה יפה, שבי תגל” עומרי הציג אותי ואמר לי לדבת לידו עם כולם.
“תודה אבל לא” אמרתי והלכתי לשבת בשולחן מבודד, בקצה השני.
התגעגעתי לנוי, לבית האומנה הקודם שלי. אפילו לבריון שהיה נטפל לנוי שהיה מציק לי התגעגעתי. כי נוי הייתה איתי.
“היא לא את, אבל היא כמעט…” הפלאפון שנוי קנתה לי ליומולדת צלצל. כולם הסתכלו עליי.
“נויוש” צעקתי לפלאפון, הרגשתי כאילו חלק ממני חוזר לחיים.
“תגל תחזרי.. בבקשה..” נוי מלמלה בבכי. הרגשתי את הלב שלי נשבר. היא בוכה.
“למה את בוכה?” שאלתי בכעס.
“הוא מאיים שוב תחזרי” נוי אמרה בשקט. העפתי את הצלחת מהשולחן וקמתי בעצבים. העצבים השתלטו עליי, לא הרגשתי את עצמי, לא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מדבר אחד לברוח מפה.
“הוא עשה לך משהו?” שאלתי, ראיתי כבר שחור בעיינים.
“ניסה להרביץ לי אבל ברחתי בשנייה האחרונה. הוא השתגע כששמע שאת לא פה” היא אמרה בלחש.
“נוי בואי לכאן, אף אחד לא יעזור לך!” שמעתי את רון צועק.
“שימי על הרמקול.. עכשיו” צעקתי ופקדתי על נוי.
“תקשיב ותקשיב לי טוב תעשה אחורה פנה מהחדר שלי או שאני באה ואתה מת קבור 3 מטר מתחת לאדמה” צעקתי לפלאפון. שמעתי משהו נופל ונוי צועקת.
“נוי.. נוי!” צעקתי לפלאפון, השיחה נותקה.
כולם הסתכלו עליי.
“תגל את בסדר?” עומרי נעמד מולי.
“הוא יהרוג אותה, קח אותי לבית האומנה עכשיו” אמרתי ברחמים והבטתי בעייניו של עומרי. הוא הנהן בראשו בלי לשאול שאלות.
רצתי לכיוון המכונית של עומרי ונסענו לפנימיה.
“רוצה לספר?” הוא שאל כשעצר ברמזור האדום.
“כשהגעתי לשם הייתה שם ילדה, נוי, חברה אמיתית, היא הסתבכה עם ילד שהיה מציק לה, התאהב בי והיה הסכם כל עוד אני שם הוא לא פוגע בה, טוב עכשיו אני לא שם וכולם מפחדים ממנו לא יעזרו לה” אמרתי בקיצור ובלחץ . עומרי עצר את הרכב ורצתי לפנימיה.
“תפתחו לי!” צעקתי ודפקתי על הדלת. החלון של נוי היה פתוח… קומה 3 לא כזה מסוכן… עשינו את זה מלא.
רצתי לעץ שהיה קרוב לחלון וטיפסתי עליו, עומרי לא הבין מה קרה וטיפס אחריי.
“תירגעי תגל עצבים לא יעזרו לך בכלום” הוא אמר כשנכנס לחדר.
“מה אתה מבין?! החיים שלך זהב, הכל היה לך בחיים, אמא אבא משפחה! לנו אין כלום! חוץ מהשנייה! היא צריכה אותי. זאת אני יש לך בעיה הנה החלון” צעקתי והצבעתי על החלון. עומרי הסתכל עליי באכזבה, לא התכוונתי.
“עומרי..” אמרתי בשקט ותפסתי בידו שלא ילך.
“זה בסדר בואי נעזור לה ואחרי זה נחזור לפנימיה ונעביר אותך למדריך אחר” עומרי אמר, הפעם הוא היה אטום. אפילו לעזור לנוי אני לא מסוגלת לא כשהוא ככה איתי.
“עומרי” אמרתי והתקדמתי אליו.
“אני בת 17 עוד חודשיים” אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה.
הוא חייך חצי חיוך וגם אני, עקפתי אותו וירדתי למטה לסלון.
“תעמדי מאחורי שלא יקרה לך כלום טוב?” עומרי אמר וליטף את פניי, הנהנתי בראשי.
“קדימה” עומרי אמר והלך לכיוון המרתף. הדלקתי את האור.
“הפתעהההה” כולם צעקו. נוי רצה מולי בהתרגשות.
“אהבת?” היא שאלה… חכו תנו לי לנשום.
“אני הורגת אותך” אמרתי בהלם ובחיוך.
“גם אני אוהבת אותך” נוי אמרה וחיבקה אותי.
“מה זה?!” שאלתי בחיוך.
“ברחת בבוקר אז עשינו לך הפתעה” נוי אמרה והושיטה לי מתנה.
“שונאת אותך…” מלמלתי ולקחתי את המתנה.
“העיקר בילגנת את החדר אוכל ושברת צלחת” עומרי הזכיר לי.
“חחח מבטיחה לך שאתה תנקה יפה” אמרתי בחיוך תמים והוא צחק.

-1:30-
“אני לא מאמין שאנחנו יוצאים מפה רק עכשיו? כמה זמן היית שם שלוש שנים?!” עומרי שאל בהלם.
“פ’חח שלושה חודשים” אמרתי בגיחוך, הוא עצר את הרכב והסתכל עליי.
“אני ילדה חברותית” אמרתי בהתגוננות.
“אז הגיע הזמן להיות חברותית עם הקבוצה החדשה שלך לא?” עומרי שאל.
“כן יכול להיות… לילה טוב” אמרתי ובאתי לצאת מהמכונית.
“לילה טוב” עומרי אמר עצר אותי ונתן לי נשיקה על השפתיים.
“לילה טוב” אמרתי בחיוך ביישני ויצאתי מהמכונית. עליתי לחדר, החלפתי פיגמה והלכתי לישון.
“לילה טוב נסיכה תיזהרי מעומרי… יש לו חברה. לא חבל שפרח כמוך תיפגע?” מישהו שלח לי הודעה מחסוי.
לעומרי יש חברה? אז למה הוא נישק אותי?

להתחיל מחדש במקום חדש <3 – פרק 3
דרוג הסיפור 5 | 7 מדרגים

תגובות (9)

גאדדדדדדדדד פרק מושלםם תמשיכיי מהררר ♥

26/05/2014 21:29

אני לא חושבת שיש לו חברה!
בטח זאת איזו ילדה שמאוהבת בו…
מושלםםםםםםםםםם
תמשיכי!!!!!!!!!!♥♥♥

26/05/2014 21:31

    לדעתי זה האושר ההוא

    26/05/2014 23:20

תמשיכייייי אהובתייי

26/05/2014 21:55

טולל זה מדהים, באמת.
את כותבת מהמםם חיים שלי!!
אוהבת מלא!!

26/05/2014 22:06

אעאעא בן זונה ישלו חברהה!! למה הוא משחק בה?!
זה מושלםם אהובהה3>
תמשיכיי בהקדם האפשרי,אוהבת המוןן3>

26/05/2014 22:11

טולי סיפור נדיר!!!! כל פעם מפתיעה מחדש!! תמשיכיייי

26/05/2014 22:38

תמשיכייייייי את אחת הכותבות המושלמות פה :)))))))))))

27/05/2014 00:41

וואי מושלםםם תמשיכייי!!

27/05/2014 07:22
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך