Sh.Sh
שלום לכולם! זהו המשך לסיפור "לילי" תהנו!

לילי פרק 2

Sh.Sh 16/09/2018 125 צפיות תגובה אחת
שלום לכולם! זהו המשך לסיפור "לילי" תהנו!

“תגיד…”
“כן?”
“אתה זוכר את הפרח הכחול סגול שנתת לי פעם?”
“אם זכור לי נכון… לילי את די זרקת אותו על הרצפה והתנדפת לך משם”
“נכון, ואני ממש מצטערת על זה דרך הגב. הלוואי שהייתי יכולה לשנות את העבר או לפחות לשמור את הפרח”
“אבל אי אפשר לילי, את העבר אי אפשר לשנות ואל תדאגי סלחתי לך ממזמן” קרצתי אליה בשובבות
חיוך ממזרי עלה על פניה והבליט את גומותיה בשובבות “או שכן…”
“לילי… מה את זוממת, שוב?”
“שום דבר” חייכה בתמימות
“לילי אני מכיר את המבט הזה מה עשית?”
“טוב בסדר אם אתה כל כך מתעקש” גלגלה את עיינה הירוקות לעברי.
לילי משכה את תיק הגב הגדול והשחור שהיה מונח על חול הים לעברה, הוציאה​ מתוך התיק קופסה חומה קטנה עשויה מעץ עם עיטורי ספירלה על כולה, הניחה את הקופסה על ברכיה ואמרה “אתה מכיר את הקופסה הזאת?”
“כן, ברור זו הקופסה שבחיים לא נתת לי לגעת בה, כי היא מחילה סודות שלך וברור שאני מכבד את הפרטיות שלך, אבל תמיד תהיתי מה יש שם ו…”
היא קטעה את דברי ואמרה “אם זכור לי נכון שאלתי אותך אם אתה מכיר את הקופסה תענה בכן או לא” חייכה לעברי חצי חיוך
“טוב סליחה” גלגלתי את עייני לעברה “אז תגידי לי, מה יש בתוך הקופסה?”
לילי פתחה את הקופסה הקטנה עם חיוך קטן על פניה ומתוכה קפצה בלרינה קטנה שהסתובבה במעגלים סביב עצמה וסביב טבעת כסופה ועגולה שעל קצוותיה הסתובבה, מנגינה מרגיעה ונעימה נשמעה גם היא כאשר הקופסה נפתחה.
לילי הוציא מתוך הקופסה יומן קטן בעל כריכה סגולה ודקה ועט קטן המחובר אל היומן בעזרת חוט ירוק, היא התחילה לדפדף בדפי היומן ונעצרה בעמוד שאר צבוע כחול עם נגיעות סגול, היא הרימה משם משהו חום מקומט ומוזר בחיוך גדול
“מה זה לעזאזל?”
“אוח… איך רואים שאתה​ גבר!” אמרה בגלגול עיניים אשר ליווה את משפטה
“כן, אני גבר, שמים לב?”
לילי נתנה לי מכה על היד בעזרת מרפקה
“טום!, זה הפרח הכחול סגול שנתת לי פעם. אחרי שזרקתי את הפרח על ארגז החול חזרתי בחזרה ולקחתי אותו משם אחרי שהלכת”
“אז כן אהבת אותי פעם?”
“לא…” נאנחה “פשוט ראיתי איך בכית ולא היה לי נעים, כי אני זו שגרמה לך לבכות אז הטובה היחידה שיכולתי לעשות לך, זה לשמור את הפרח”
חייכתי, היא משקרת, רואים את זה בהתנהגות שלה, בכל פעם שהיא משקרת היא מסתכלת על ידיה ובוחנת בקפידה את ציפורניה
פרצתי בצחוק מתגלגל, פנייה של לילי נראו מבולבלות, מה שגרם לי לצחוק יותר
“הכל בסדר טום?” גיחכה את המשפט
לא יכולתי לענות על שאלתה מרוב צחוק
“כואבת לי הבטן” צחקתי את המשפט
לילי לא צחקה רק הסתכלה עלי במבט מבולבל
“די כבר טום!” כמעט וצעקה
הפסקתי לצחוק מסתכל אל תוך עינייה עם חיוך מרוח על כל הפנים
“סליחה את צודקת פשוט אני יודע שאת משקרת…”
פנייה של לילי האדימו מה שגרם לי לצחוק יותר
לילי קברה את פנייה בתוך ידיה ואמרה “אתה מדבר שטויות אני לא משקרת אל תשלה את עצמך”
“את כל כך משקרת” דמעות ירדו לי מזווית העין מרוב צחוק
“אתה האדם הכי נורא שאי פעם יצאתי איתו”
פרצתי בצחוק חזק יותר “אני האדם היחיד שאי פעם יצאת איתו”
“את האמת טום יצאתי עם עוד בחור לפנייך”
צחוקי רק התגבר יותר ויותר “די אני לא יכול יותר תפסיקי!. אני מכיר אותך עוד מהגן ולא, לא היה לך אף אחד חוץ ממני”
לילי גלגלה עיניים לכיווני נשמה נשימה עמוקה עצמה את ענייה ונתנה לרוח החמימה לשחק עם שערה
צחוקי לא פסק לא הצלחתי להפסיק אותו, בכל פעם שניגבתי את הדמעות ונרגעתי קצת, הצחוק חזר בחזרה קולני יותר וחזק יותר
“טום…” לחשה לילי וכחכה בגרונה
לא הפסקתי את הצחוק, לא שלא רציתי פשוט לא יכולתי
“טום!” לילי הרימה את קולה, אבל אני לא הצלחתי להפסיק את צחוקי
“טום!!!” צעקה את שמי
“מה?” צחקקתי את המילה
“טום… אני…” נשמה נשימה עמוקה ועצמה את ענייה בשנית
הפסקתי לצחוק כי הבנתי שהיא די רצינית, אבל החיוך לא ירד לי מהפנים
“מה?” שאלתי שוב מודאג במקצת
“טום, אני” נאנחה “אמממ אני…”
“לילי הכל בסדר?” החיוך לא ירד מפני, כי בדרך כלל היא מגמגמת ככה כדי שאקשיב לה אחרי שטות כל שהיא שאני עושה
“טום אני בהריון” נשפה החוצה את המשפט במהירות
זה הרגיש כאילו הלסת שלי נשמטה ממקומה ומחקה חיוכי

“מה?” שאלתי מבולבל ומפוחד בו זמנית
“כן, מה ששמעת אני בהריון.
בזמן האחרון ממש כאבה לי הבטן, לכן ביום שלישי שעבר הלכתי אל הרופא ועשיתי בדיקה ואכן התשובה הייתה חיובית…” לילי הפנתה את מבטה אלי במבט רציני כדי לראות את תגובתי
“טום…, אתה הולך להיות אבא”
לא ידעתי איך להגיב, אני בסך הכל בן 19, מה פתאום שאני אהפוך להיות אבא עכשיו?
“לילי את רצינית?”
לילי הנהנה בראשה
העברתי יד בשערי ותפסתי אותו בחוזקה על מנת לקלוט מה קרה כאן עכשיו,
נשמתי נשימה עמוקה ונשפתי אותה בחוזקה, מרגיש את ריאותיי מתרוקנות בבת אחת.
נשכתי את ידי הימנית, כדי לבדוק אם כל זה אמיתי ואכן זה כאב.
“אני לא יודע מה להגיד לך” שפשפתי את עיניי בחוזקה, כדי להעלים את ערפל הבלבול ששׂרר עלי
“אתה יכול להגיד למשל ‘לילי אני פה בשבילך’ או ‘לא אעזוב אותך אל תדאגי'”
הסתכלתי עליה מבולבל לא יודע מה קרה כאן כרגע, הרגשתי כמו שיכור מדוכא ששקוע בתוך עצמו
לילי פרצה בצחוק מתגלגל ואמרה “סתם​ צחקתי איתך אני לא בהריון, אבל שמחתי לראות את התגובה שלך ופעם הבאה שזה יהיה אמיתי אדע למה לצפות”
ערפל הבלבול התחיל להתפזר מעיניי “רגע…, לילי…, אז את לא בהריון?”
“לא! עכשיו תורי לצחוק” אמרה ופרצה בצחוק חזק יותר
“וואו לילי… את אכזרית” כעסתי עליה, למה היא חשבה לעצמה שמשהו כזה יהיה מצחיק?, קמתי, העמסתי את​ התיק שלי על גבי והתחלתי ללכת, הנסיעה לפה לקחה באוטובוס 4 שעות אז ברגל בטח יקח קצת יותר זמן
לילי נעמדה והתחילה לרוץ אחרי “טום חכה!” קראה מאחורי, לא עצרתי
לילי השׂיגה אותי ונעמדה מולי חוסמת את דרכי
“אני מצטערת טום, אבל זה הדבר היחיד שגרם לך להפסיק לצחוק, כדי שאוכל לספר לך מה קרה לי…”
“את יודעת כמה הנושא הזה רגיש אצלי! אמא שלי נכנסה להריון בטעות וזה הייתי אני.
בעיקרון אני תאונה, אז אני לא רוצה שהילד שלי גם יהיה ככה! מה חשבת לעצמך?!” כמעט וצעקתי 
“אתה צודק אני ממש מצטערת טום, לא חשבתי על זה עד הסוף, סולח?” חייכה אלי עם גומותיה. החיוך שלה תמיד ממיס אותי, אני לא יכול לעמוד בפניו, כעסי נמוג
“כן… נו טוב” נאנחתי “יש לי ברירה?” חייכתי אליה בחזרה  ונשקתי לה נשיקה קטנה על השפתיים
“תנחש מה טום?”
“מה?”
“אני נבחרתי לנאום את הנאום של התלמידה המצטיינת בטקס סוף השנה!”
“את רצינית?!”
“כן!” קפצה בשמחה ובהתרגשות וכך גם אני ביחד איתה, כל כך שמחתי בשבילה היא מסיימת סוף סוף את כיתה יב’ בהצטיינות!, אולי היא נשמעת ילדה “חרשנית” או “חננה”, אבל זה בכלל לא ככה. היא באה ממשפחה ענייה, הוריה עבדו קשה מאוד כדי להשיג לה את המקום שלה בבית הספר, והיא כל כך העריכה את זה שהיא לא תצטרך לימודי בית, שהיא השקיע בלימודים יותר מכל אחד אחר בבית הספר ועכשיו שהיא מסיימת בהצטיינות, היא תוכל להגיד להוריה שהם לא עבדו כל כך קשה בשבילה לחינם
“אני כל כך גאה בך!” זרקתי את התיק על היצפה והרמתי את לילי בחיבוק חזק עם חיוכנו המרוח על פנינו מאוזן לאוזן
“ההורים שלך כל כך יתגא בך! אפילו יותר ממני” צחקקתי את סוף המשפט
“אני יודעת!” כמעט וצרחה מהתרגשות, הנחתי אותה בחזרה על הרצפה
“אתה יודע שאני אוהבת אותך?” לחשה
“ברור ואת יודעת שאני אוהב אותך?”
“כן” צחקקה לילי “בחיים לא הייתי רוצה לבקש בשבילי חבר אחר”
חייכתי, שמחתי לשמוע את זה
“טום הרקסון אני מאוהבת בך”
נישקתי אותה נשיקה ארוכה וחמימה
“גם אני מאוהב בך!”
        

לילי פרק 2
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

להמשיך!!!!1
פליזזזז!!❤😭😭😭😭

20/09/2018 14:07
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך