ClassyChanel
מה אתן חושבות? מקווה שאהבתן! 3>
ותודה למי שהמליצה לי להעביר את הסיפור לקטגוריה הזו (:

ללמד את הרע – פרק 1

ClassyChanel 10/10/2013 813 צפיות 3 תגובות
מה אתן חושבות? מקווה שאהבתן! 3>
ותודה למי שהמליצה לי להעביר את הסיפור לקטגוריה הזו (:

“אומייגאד!” מייגן צעקה על עבר האייפון שלה, ונשענה על הלוקרים לידי. “רייצ’ל הכלבה הצטלמה עם בלייז” היא הוסיפה ודחפה את האייפון לפנים שלי כדיי שאני אסתכל על התמונה.
היא עשתה פרצוף עצוב ונאנחה. מייגן מאז ומתמיד רצתה להשיג את תשומת ליבו של בלייז, בחור מבית הספר.
“אני לא מבינה מה את מוצאת בו.. הוא חלק מחבורת הרעים” אמרתי וגלגלתי עיניים.
“זה כל הקטע קלייר, להיות מרדן ורע זה סקסי” היא קרצה לעברי.
דילן עבר במסדרון, קלט אותי ואת מייגן והתקרב אלינו בחיוך. “היי מייגן” הוא חייך אליה, והיא חייכה חזרה.
“והיי לך” הוא אמר בקול המושך שלו ונישק אותי . הנחתי את ידיי על פניו ונישקתי אותו חזרה.
“התגעגעתי” הוא הוסיף בין הנשיקות. “אני יותר” חייכתי אליו והבטתי בעיניו הכחולות.
“אומייגאד! היא צילמה איתו עוד תמונה!” קולה של מייגן גרם לנו להפסיק להתנשק, צחקתי.
“טוב אני אתן לך לטפל בזה.. אני צריך ללכת למאמן” הוא צחק, נתן לי עוד נשיקה והסתובב.
“היא פשוט לא מפסיקה!” היא רטנה בכעס. “בואי, נלך לקפיטריה שלא נבזבז את ההפסקה” אמרתי ומשכתי אותה בזמן שאני לא מפסיקה לצחוק.
ישבנו במקום הקבוע שלנו יחד עם סטיב וקימברלי.
“בלייז כל כך חתיך” מייגן נאנחה בייאוש. “בלייז מושלם” קים הסכימה איתה. ראיתי את סטיב מגלגל עיניים וגיחכתי.
“שלא תחשבי על זה אפילו” מייגן הרימה את ראשה במהירות והסתכלה על קים במבט מפחיד.
“אל תדאגי, אני לא רו – ” קים קטעה את עצמה ופתחה את העיניים שלה.
הסתובבנו לכיוון שלה, וראינו את חבורת ה’באד בויס’ נכנסת לקפיטריה, וכולם נועצים בהם עיניים מפחד.
גלגלתי עיניים. תמיד שנאתי אותם.
במיוחד את לוק – ה’מנהיג’ שלהם. הוא בעל שיער ברונטי העומד למעלה בצורה מושלמת, ועיניים חומות בהירות.
הוא עשיר, לו ולאבא שלו יש מועדוניי חשפניות משלהם, הוא יורד על כולם ואני בטוחה ש98% מהבנות בבית הספר איבדו את הבתולים שלהן לו.
לא אכפת לו מכלום – רק סקס, כסף ובנות.
“פאק” קים הוסיפה. “מה?” שאלנו כולם יחד. “שניים מהם באים לפה” היא אמרה והסתכלה עליהם, כשהם מתקרבים לשולחן שלנו בהליכה ‘איטית’.
“היי סטיבי, מה קורה אחי?” טרבור אמר בחיוך וניער את שיערו המתולתל והברונטי של סטיב.
“הכול בסדר” סטיב נאנח, והעיף את ידו. וזו אחת מהסיבות למה אני שונאת אותם.
“איזה יופי! אם הכול בסדר אז אנחנו מרוצים” מקס אמר ונתן כיף בגבו של סטיב בחוזקה.
“תעזבו אותו” התערבתי וקמתי מהמקום שלי. “תירגעי בייב” מקס אמר בצחקוק, והם הסתובבו בחזרה אל שאר החבורה שלהם.
קלטתי מהצד את מייגן מחייכת בפלירטוט אל עבר בלייז.
“איך את מסוגלת להידלק עליו אחריי מה שהם עשו לסטיב כרגע?” אמרתי מופתעת, והתיישבתי בחזרה במקום.
“היי היי!” היא אמרה במהירות. “בלייז לא עשה לו כלום! בלייז נחמד” היא התגוננה.
“אתה בסדר?” קים שאלה את סטיב, והניחה יד אחת על הכתף שלו. “כן.. שיהיה..” הוא מלמל והמשיך לאכול.
נאנחתי, כאב לי לראות אותו ככה.
הבטתי אל עבר החבורה שלהם, שפשוט ישבה שם וצפתה בנו בחיוך מתגרה. לוק ישב על השולחן ובחן אותנו.
“מישהו צריך להגיד להם משהו, נמאס לי מהם” מלמלתי בכעס.
“קלייר.. מה את חושבת לעשות…?” סטיב שאל, וישר קמתי מהמקום. התקדמתי אל עבר החבורה שלהם ונעמדתי מול לוק.
“אל תציקו לסטיבי יותר” אמרתי. הם הסתכלו אחד על השני ופרצו בצחוק.
לוק היחידי שלא הסתיר את החיוך מפניו.
“מה מצחיק מפגרים?” אמרתי ושילבתי ידיים בכעס.
“אתה הולך לענות או לחייך כמו מטרידן?” שאלתי מביטה בלוק. אני אולי שונאת אותו, אבל הוא חתיך בצורה מוגזמת.
“יש לך ביצים לבוא אליי ככה” הוא אמר ובחן אותי מכף רגל ועד ראש.
“ביצים? כאילו מי אתה בכלל” אמרתי בגיחוך מלגלגל.
“תראי ברבי, למה שלא תהייה יפה ותחזרי למקום שלך לפני שאת תהייה המטרה הבאה שלנו” הוא אמר ושילב ידיים במבט רציני. הסתכלתי עליו מופתעת, אבל בכעס.
“זהו זה!” מלמלתי והתקרבתי לשולחן הכי הקרוב שהיה לידי.
“אני יכולה את זה?” שאלתי את אחת הבנות בשולחן. “כן..?” היא ענתה בחיוך מבולבל.
לקחתי את הצלחת עם הצ’יפסים המטוגנים ברוטב, ובשנייה אחת דחפתי את הצלחת לפרצוף שלו.
קולות מופתעים נשמעו בקפיטריה, ונהייה שקט. כולם צפו בנו.
לוק ניגב באיטיות את הרוטב והצ’יפס מפרצופו, והביט בי במבט קר.
הוא קם מהשולחן, ונעמד מולי.
לפני שהוא היה יכול להגיב בכלל, נשמעה צעקה בקפיטריה – “מלחמת אוכל!”.
תוך כמה שניות אוכל התחיל להתעופף באוויר מכל מקום. הסתובבתי חזרה לכיוון של לוק, והוא זרק עליי עוגה. ניגבתי את הקצפת מפניי ומהשיער הבלונדיני שלי והבטתי בו באימה.
בשנייה אחת לקחתי מאחד השולחנות כוס קולה ושפכתי עליו. הוא תפס את ידי והוציא אותי מתוך מהקפיטריה והרעש. נעמדנו במסדרון, והוא שחרר את האחיזה שלו בי.
“עשית טעות” הוא אמר והעביר את לשונו על שפתיו, טועם את הקולה.
“מה? הייתי צריכה לשפוך עלייך זירו במקום?” שאלתי והוא גיחך. “נחמד” הוא אמר וסחט את החולצה השחורה שלו.
“טעות להתחיל איתי ריב בייב, במיוחד – ” קול הכריזה קטע אותו.
“לוק ג’ונסון וקלייר מרין למשרד המנהל! מיד!” המנהל אמר עם כעס בקולו. נהדר.

התיישבנו על הכיסאות במשרד המנהל, והסתכלנו על המנהל שלנו אדמונד – שהסתכל עלינו בחזרה ונאנח.
“לפני כמה דקות התנהלה מלחמת אוכל בקפיטריה, שעליה אתם בטח יודעים” הוא אמר והסתכל על האוכל המרוח על שנינו.
“לאן אתה מגיע עם זה?” לוק שאל בקוצר רוח, ואני הסתכלתי עליו מופתעת.
“כמה ילדים אמרו לי מיד – שאלו אתם אלה שהתחילו את זה, אני צודק..?” המנהל שאל. אני ולוק הסתכלו אחד על השנייה בשתיקה.
“אין לי מושג על מה אתה מדבר” לוק אמר ובא לקום, אבל קולו של המנהל עצר אותו.
“שב” הוא אמר וסימן לו לשבת עם האצבע, ולוק התיישב באנחה.
“וואף” גיחכתי לעברו, והוא הביט בי במבט קר.
“קלייר, את לא נוהגת להגיע לכאן, לעומתך לוק” המנהל המשיך. “האם אלו אתם שהתחילו את מלחמת האוכל?” הוא שאל, ואני נאנחתי.
אני חייבת להגיד לו את האמת. אני לא רוצה לאבד את העתיד שלי באוניברסיטאית ‘ייל’, המקום שבו אני מקווה ללמוד לאחר כיתה י”ב. למרות שאני רק בכיתה י”א ויש לי עוד שנה – עדיין, זה חשוב לשמור על הציונים ועל התעודה הטובה.
“כן אלו אנחנו” נכנעתי, וראיתי את המבט המופתע של לוק מהצד. “יותר נכון, זו הייתה היא” לוק הוסיף והצביע עליי.
“לא נכון! אם לא הייתם מציקים לסטיבי אז אני – ”
“מספיק!” המנהל הרים את קולו, ושתקתי מיד.
“זה למה משנה מי ומה, זו אשמתכם. לכן, אתם הולכים לנקות את כל הקפיטריה, גם אם זה ייקח לכם כל היום” הוא הוסיף, ואני פתחתי את עיניי בהפתעה. “לא! בבקשה לא! יש לי ללמוד למבחן בפיזיקה היום!” התחננתי. “המנהל, אתה יודע כמה זה חשוב ללמוד!” לוק הוסיף וחיקה את הקול שלי. העברתי אליו מבט קודר.
המנהל נאנח, ובחן את שנינו. “יודעת מה? בגלל שאת בחורה מצטיינת בכל מקצוע, אני אוותר לך.. לעומתך לוק, שאתה נכשל בשלושה מקצועות” הוא אמר וחיוך גדול עלה על פניי, זה היה קל. “היא? חכמה? היא בלונדינית! טבעית!” לוק אמר בהפתעה ובחן את שיערי הבלונדיני, הארוך והגלי. גלגלתי אליו עיניים.
“אני לא וותרן קלייר. לכן, העונש שלכם – את הולכת ללמד את לוק עד שכל הציונים שלו ישתפרו לממוצע 80” הוא אמר ועיניי גדלו. הוא אמר מה?!
“המנהל! לא!” התחננתי שוב. “את מעדיפה לנקות את כל הקפיטריה?” הוא שאל והרים גבה. נאנחתי.
“זה לא משנה אדמונד, אני בחיים לא אצליח לקבל ממוצע 80, לא משנה עד כמה ‘חכמה’ היא” לוק אמר בזלזול. המנהל נאנח, “צודק” הוא הוסיף והנהן לעברו. גיחכתי.
“ממוצע 75 ” הוא אמר לבסוף והסתכל על שנינו. נאנחתי ונשמתי עמוק – “בסדר” עניתי לבסוף.
זו הולכת להיות שנה ארוכה.

ללמד את הרע – פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (3)

מושלם, ממש אהבתי..תמשיכייי

10/10/2013 11:46

מושלם כמו שאמרו,ממש אהבתי.
המשך בדחיפות

10/10/2013 13:14

מושלללם

10/10/2013 13:19
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך