למה לא? -פרולוג

11/09/2020 70 צפיות אין תגובות

כשאחרים מורים לי לעצום את העיניים ולחשוב על הרגע המאושר ביותר שהספקתי לחוות בכל שנות חיי, אני נותנת לריסים ליפול ומדמיינת אותי ואותך בעולם מקביל. בדמיוני אני מביטה קדימה וידך מונחת על ידי בעודנו נושמים בקצב אחיד. הכל יכל היה להיגמר אחרת, אני חושבת לעצמי ומכינה עוד כוס תה. הסיפור שלנו לא שייך לשנינו, הוא שייך לי. הרטטת את נימי לבי שנתיים רצופות בזמן שמבחינתך לא הייתי מה שחשבתי שאהיה אחרי המאמצים הרבים שהשקעתי. איזו הרגשה זו, צורבת את כל האיברים הפנימיים, לדעת שאתה מביט באדם שערכך עבורו פחות ממחצית ערכו עבורך. נורא לדעת כמה היית מוכן להקריב בשביל מישהו שלוקח אותך כמובן מאליו. היה קל כל כך לקחת אותי כמובן מאליו, תמיד הייתי שם בשבילך. כשאמרת שמפליא אותך איך התקרבנו בזמן כל כך קצר ושמעולם לא הרגשת קשר חברות כזה אינטנסיבי הכה בי ברק, כזה שזעק “הוא לעולם לא ייקח אותך בחשבון”, אך אני עטיתי את מגניי ונתתי לך לשבור את רוחי לחלוטין. עכשיו אני דואבת אותך? ידעתי מה עתיד לקרות ובחרתי לתלות בך את כל התקוות שלי.
התוצאות ההרסניות של מה שחוללת בי ממש לפניכם, מההתחלה ועד הסוף. התרווחו, ארגנו לכם דבר מה לשתות וחבילת ממחטות. מתחילים.

למה לא? -פרולוג
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך