דפני ❤️
רציתי להעלות עוד קודם אבל האתר נחסם לי או משהו, אני ממש מצטערת... אני רוצה לחזק את כל התושבים המופגזים או שקרוביהם בישובים הללו ולהגיד שעם ישראל כולו עומד לצידכם! תישארו חזקות (:

לצרוח את השתיקה – 35

דפני ❤️ 09/07/2014 752 צפיות 3 תגובות
רציתי להעלות עוד קודם אבל האתר נחסם לי או משהו, אני ממש מצטערת... אני רוצה לחזק את כל התושבים המופגזים או שקרוביהם בישובים הללו ולהגיד שעם ישראל כולו עומד לצידכם! תישארו חזקות (:

לצרוח את השתיקה – 35
*נקודת מבט ג׳וי*

עמדתי מול המבנה האפור והמאיים, סביבו חוטי תיל רבים ומבצרים גבוהים המכילים מאבטחים מאובזרים בנשק. קיר לבנים ישן ומעובש הקיף את הכלא, עמדתי מולו ובחנתי אותו. כיווצתי את ידי בחוזקה והרגשתי את פעימות ליבי מתחזקות כשצעדתי פנימה.
הסריקה הביטחונית עברה ומהר וכשניכנסתי אל תוך המבנה המסוגר, שימלת החרציות הכחולה שלי חדלה להתנפנף ברוח הקרירה. אופל וחום מילא את החדר.

״איך אפשר לעזור לך?!״ הסתכלה עלי פקידת הקבלה בצורה מפוקפקת. די זילזלתי בכך שהיא בוחנת אותי בהרמת גבה כשהיא עצמה כולה מכוסה קעקועים ופירסינג שוטף את פניה.
״אני מחפשת את סקאיי״ אמרתי בבטחון כשהתעשתתי על עצמי. הפסקתי לבחון את הסביבה ותקעתי בה מבט.
״איזה סקאיי??״ פוצצה את בלון המסטיק הוורדרד שלה ואז המשיכה ללעוס אותו בצלילים נוראיים.
״ה..אסיר.״ אמרתי בהשפלת מבט.
״לסקאיי האסיר יש שם משפחה?!״ אמרה בגיחוך. איך אני יכולה להסביר לה שאיבדתי את הזיכרון שלי ממנו לחלוטין מאיזה פוסט-טראומה כי המוח מנסה להגן לי על הלב?!
״אממ.אני..אנ..אני..״ לא ידעתי מה לענות לה. היא קירבה את פניה אליי ויכולתי להריח את ריח הבושם החזק שלה. היא גלגלה את עיניה למעלה ולמטה ובחנה את גופי.
״אני יודעת לאיזה סקאיי התכוונת..״ אמרה כשפנינו היו סנטימטרים ספורים אחת משל השנייה, אני בטוחה שהיא הריחה את ריח הפחד שנזל ממני! חייכתי לאות תודה, לא מעיזה להתרחק. ׳פוווףף׳ פוצצה את המסטיק שלה שוב בקירבה לפניי, דבר שגרם לי להיבהל ולזוז לאחור.
היא גיחכה והתחילה ללכת אל עבר מסדרון ארוך ומוגן.
״בואי״ אמרה מרחוק, צייתתי.

״הנה..״ השתילה ונעצרה מול אחד התאים. הסורגים היו כבר חלודים ונשמע צליל חריקה כבד כשפתחה לי את הדלת וסגרה אותה אחריי.
״אם יש בעיה, יש לחצן ציפוף על הקיר.. אני אחזור לפה בקרוב, יש לך רבע שעה.״ אמרה ועמדה בתחילת המסדרון הצר.

עמדתי בתוך התא, הוא היה הרבה יותר קטן מכל חדר של המוסד, כולל השירותים! הוא היה מכוסה כולו העובד אפרפר ובריח מחניק. בצד החדר הייתה מיטת קומותיים בעלת מחסרון בודד, נער רחב כתפיים שכב עליה ללא תזוזה. רק נשימותיו נשמעו.
״אהמ״ פלטתי שיעול מאולץ.
הוא שפשף את עיניו בחוזקה ואימץ את גבותיו.
״מה?״ אמר מבלי להביט בי.
״א..אתה סקאיי?״ שאלתי בהיסוס, שומרת על קשר עין עם לחצן הצילצול לשעת צרה.
״מי מבקש?״ אמר וגרד את חזהו מבעד לאוברול הכתום בוהק שלו.
לקחתי צעד קדימה לעברו.
״ג׳וי״ אמרתי כמעט בלחש ובתמצות מוחלט.
עיניו הירוקות נפתחו לרווחה כשהוא התיישר והתיישב על מיטתו, עיניו היו נעוצות בי כשהוא פתח את פיו לדבר…

*נקודת מבט ריי*
״שון תפתח לי!!״ דפקתי על דלתו בחוזקה, אין עונה.
״אין ברירה..״ אמרתי לעצמי.
עצמתי את עיני הדבש שלי והתפללתי בכל ליבי שאין אף דיירת לא רצויה עימו במיטה תוך כדי שפתחתי את הדלת האדומה והקשיחה.
נשמתי לרווחה כשראיתי שהוא לבדו.
״שון!״ הערתי אותו.
״עוד חמש דקות..״ מילמל.
משכתי את שיערו הברונטי בחוזקה יד שהתייצב לישיבה מולי. הוא ישפשף את ראשו בכאב.

״מה אחותי?!״ אמר עם חצי עין סגורה.
״סתום ת׳פה! מישהו ישמע אותך!!״ סתמתי את פיו.
״את צריכה להיות גאה שאת אחותי..״ אמר בהשפלת ראש.
״נוו.. אתה יודע שזה לא זה..״ ניסיתי להסביר.
״כן..״ הגענו לשקט מביך עד שניזכרתי מה רציתי.
״אני צריכה שתדמם ל..״ התחלתי להגיד אבל הבעת פניו הצחיקה אותי עד שלא יכולתי לסיים את המשפט.
״תודה אחותי, גם אני אשמח שתמותי..״ אמר בהנדת ראש כלא מאמין למילותיי.
״אני לא רוצה שתמות!״ הגנתי על עצמי.
״אה כן?!״ הטיל בי ספק, קולו רעד מהלם.
״כן..״ חייכתי חיוך מרגיע.
״טוב לשמוע..״ אמר יותר ברוגע.
״אני רק צריכה שתדמם!״ חייכתי בשובבות.
״מזההה?!״ הפעם התעצבן, הוא נעמד מולי, שחכתי כבר כמה הוא גבוה..
״לתוך מבחנה.. ג׳וי רוצה לעשות בדיקת אבהות״ הסברתי את עצמי למרות שטמון הדיבור שלו שעשע אותי כל כך!
״אמרתי לך אני לא האבא!״ הקיש בחוזקה על דלפק העץ שבחדרו.
״אז תוכיח..״ חייכתי.
״בתנאי אחד..״ אמר ונשך את שפתו.
״נו?!״ האצתי בו.
״אם אני האבא, את מספרת לכולם מי הדודה שלו..״ קרץ לעברי.
״אתה יודע שאני לא יכולה לעשות את זה..״ הסתכלתי אליו באיום.
״אז כנראה שתצטרכי לדאוג שתוצאותי הבדיקה יראו מי אב התינוק, ושזה לא יהיה אני…״ שם את ידו על כתפי ואמר זאת כשפניו מילימטרים משלי.
״איך בדיוק אני אעשה את זה?!״ שאלתי מבולבלת ולא מאמינה לדבריו.

״תמצאי דרך, ותדאגי לכך שהבדיקה תעיד שהתינוק הוא לא שלי..״

לצרוח את השתיקה – 35
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (3)

אנא שון!!! איזה כלבב!!
המשך מהר!

09/07/2014 20:34

שון הזונה בזכררר
רארר
תמשיכיייי(;

09/07/2014 20:53
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך