מכונת הזמן -פרק 2

Me amaras, Lucia! 08/11/2018 53 צפיות אין תגובות

סבלנותה של תובל עמדה להתפקע. היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה מרוב ייאוש.

” אם היא עדיין לא הגיעה , אז איך אני כבר לא חשובה בשבילה? למה היא מתעכבת? חננאל ואביטל היו אמורים להיות פה אחרי ההקרנה החגיגית של הסרט הדוקומנטרי. את רוצה להגיד לי שהם לא יגיעו בסוף?” שאלה תובל בלחץ.

” מה הלחץ , הם יגיעו! אין שום סיכוי שבעולם שהיא תאכזב אותך , חננאל יגרור אותה בכוח עד למסיבה שלך אם היא לא הייתה באה מרצונה.

את יודעת טוב מאוד שאביטל מעולם לא איכזבה אותך , לא ככה?” קראה שובל בקול רגוע.

” תובל , תצטרכי להמתין טיפה בסבלנות, לא כדאי ששי יראה אותך עצבנית אחרי הלילה הזה , תנשמי עמוק ותירגעי.

את לא רוצה להיות עצבנית , אז עד החתונה לפחות תהיי רגועה עם עצמך. אחרת הוא ירגיש שעובר עלייך משהו.

מאמי , הם עוד יבואו , אני מבטיחה לך.” אמרה שובל בחיוך מרגיע.

תובל הרגישה שהיא מתמלאת כל כולה בשנאה כלפיי אביטל בגלל שהיא לא הגיעה למסיבת הרווקות שלה כפי שהיא הבטיחה.

חננאל היה שקוע בתרדמה עמוקה ולא היה יכול להתעורר , אביטל התעכבה בשנות השישים כי היא רצתה לדעת מה קרה באותו הלילה הנורא שגבריאל דמתי נעלם.

אביטל חששה שכבר היא הגיעה מאוחר מדי.

אבל אז היא ראתה מרחוק את אותו האולם הנוסטלגי שם גבריאל דמתי הרבה להופיע וללכת למסיבות דיסקו עם חברתו מעיין שקד.

היא החליטה להיכנס לתוכו ולחפש היכן היה גבריאל דמתי.

אז היא ראתה את סבה יחיאל מתקרב לעברה . היא הרימה אליו את עיניה בהתרגשות.

איך הוא היה חתיך כשהוא היה צעיר.

” אנחנו מכירים? מי את?” שאל יחיאל הצעיר בסקרנות.

” אני אביטל ברון מארגנטינה , באתי ללמד את גבריאל ספרדית , אתה יחיאל, נכון?” שאלה אביטל בהתרגשות.

” נכון , אני יחיאל . ואת , אביטל ברון מארגנטינה ? נעים מאוד להכיר אותך . בואי נעשה דבר כזה את תלמדי את גבריאל שיר מוכר בספרדית.

עשינו עסק?” אמר יחיאל וחייך אליה.

אוי סבא איך אתה היית חתיך פעם! אביטל רצתה להגיד לו ולחבק אותו. אך היא חשבה שהוא לא יבין מה היא רוצה ממנו בכלל.

” טוב , עשינו עסק.” קראה אביטל בהתרגשות והיא הייתה בשמיים כי היא עמדה ללמד את גבריאל דמתי ספרדית.

היא הביטה בו עוד כמה רגעים ארוכים ושתקה.

” בואי , אני אעשה לך היכרות עם כולם, זאת מרגריטה , אימא של מעיין ופאר שקד. וזה המיוצג שלי , גבריאל דמתי. אה , שכחתי גם אותך דינה.

מה , למה את מסתכלת עליי ככה?” שאל יחיאל וצחק למשך הרבה זמן.

” מה מצחיק?” שאלה דינה והביטה בו במבוכה.

” שום דבר , וואו , סבתא.. סליחה , דינה את כל כך יפה. תראי אותך , אני בקושי מזהה אותך.” אמרה אביטל בחיוך מתלהב.

” אנחנו מכירות? למה את נראית כל כך דומה למישהי שהכרתי?” שאלה דינה בפליאה והייתה בהלם כשהיא ראתה אותה.

” לא , אנחנו לא מכירות. אני אביטל ברון מארגנטינה. באתי ללמד את גבריאל דמתי ספרדית.

אני יודעת שנפגשנו בפעם הראשונה.

ואת קצת לא מכירה אותי , אני לא בכלל לא מכירה אותך.

את המזכירה של יחיאל , נכון?” שאלה אביטל בחיוך מתלהב.

דינה לא ענתה לה ורק שתקה. היא לא ידעה מה להגיד.

יחיאל פילס את דרכו לעבר אביטל , שהביטה בו מופתעת.

” שיהיה לך הרבה בהצלחה!” אמר יחיאל וחייך לאביטל .

הוא נשק לידה מול עיניה של דינה , שכמעט נהייתה אדומה מרוב קנאה.

חננאל יצא מחנות המזוודות במהירות כדי שהוא יספיק להגיע למסיבת הרווקות של תובל.

בדרך הוא ראה את אביטל בטלוויזיה באולם ” הפעמון” הנוסטלגי והוא התפלא כשהוא ראה שאביטל גם נמצאת בין הקהל.

חננאל רתח מזעם כשהוא ראה אותה שם.

מכונת הזמן -פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך