מוזיקה_לנשמה
סתם היתה תקופה מעפנה של הרבה דמעות וניסיתי להרים לעצמי ... אולי זה יעזור למישהו...

מכתב לעצמי

מוזיקה_לנשמה 03/10/2018 747 צפיות אין תגובות
סתם היתה תקופה מעפנה של הרבה דמעות וניסיתי להרים לעצמי ... אולי זה יעזור למישהו...

לאחרונה אני מרגישה קצת יותר נזקקת.
זקוקה לחום, למילה טובה ולפרגון.
ולצערי הרב אני לא מקבלת מענה מספק.
זה מבאס אותי שבגיל 23 וחצי הסביבה שבניתי לעצמי לא מספיק מעצימה אותי.
כי יש תקופות שצריך את זה
וכמה אתה יכול להחמיא לעצמך, אתה כבר לא מאמין לשום מילה של עצמך ומתערער.
וגם זה שהוא עדיין לא הגיע. זה מוריד לי את הביטחון.
אולי אני עושה משהו לא בסדר? מסובכת מידי? עמוקה מידי? לא מתפשרת מידי? מחפשת משהו שלא קיים? אולי בכלל אני מחזיקה מעצמי יותר ממה שאני, ואני צריכה להנמיך ציפיות.
ואולי אני עושה דברים שגורמים לי לראות את עצמי באור שלילי?
זה כאילו יש שתי אני והן לא מספיק מסונכרנות.
אחת היא חיה טורפת וסקרנית. ואחת היא מים שקטים ועמוקים. נורא קשה לתמרן בינהן.
וקשה עוד יותר לחשוב אם אי פעם מישהו יצליח להכיל את כל הגוונים באופי שלי. את כל המורכבות שבצבעוניות שלי. ואפילו לאהוב אותם. רגישה אבל חדה, צינית ועוקצנית. מצחיקה אבל גם הכי עצובה לפעמים. עמוקה ורודפת אחר משמעות אבל גם שטחית שאוהבת בגדים ואופנה. אימפולסיבית אבל גם חושבת ומנתחת כל דבר. אוהבת חברה אבל מכורה ללבד שלך, ולמרחב הפרטי שאף אחד לא יתקרב אפילו.
אני לא יודעת אם אני עפה על זה, אבל אני יודעת שזו הייחודיות שלי. שזה מה שעושה אותי אני.
ואם אני אאבד את עצמי בתוך עולם שכבר מזמן הלך לאיבוד- שום דבר לא שווה את זה.
היופי שבי היא בקצוות שלי.
תצאי מעצמך, כמו שעשית בגיל 16 ותנסי לראות את עצמך מהצד.
איך היום אחרי שהיית גמורה מהצום הכנת נס קודם כל לכולם ואחכ לעצמך.
איך כשסיימת, בלי הרבה רעש הלכת ושטפת את הכלים שהיו בכיור. אמרת תודה ונעלמת. שאף אחד לא ידע שזו את. תעריכי כבר את היופי שבדברים הקטנים שלך. אז מה אם לא תמיד מעריכים. תתני לעצמך את טפיחה על השכם. תיהי החברה הכי טובה של עצמך.
כי יש בך כל כך הרבה. תמיד תשימי לב לכולם לפני עצמך. אני יודעת שאת שונאת שאת כזאת. את מרגישה שזה מחליש אותך. אבל שתדעי, זה עושה אותך הכי גדולה והכי אצילית מכולם. ויבוא האחד שידע להעריך את כל מה שאת עושה בשקט. שיראה את המצוקות שלך גם מבלי שתגידי. אם מישהו קצת מצוברח את תמיד תצאי מגדרך כדי להצחיק אותו. כי את כזאת. טובת לב שלא יכולה לראות עצב בעיניים של מישהו אחר. אבל לפעמים העיניים שלך הן הכי עצובות בעולם. ואף אחד אפילו לא שם לב.
אני גאה בך, שתדעי. את מתעלה על עצמך, ומרחיקה את עצמך מדברים שליליים. אל תשנאי את עצמך כל כך על נפילות. לטעות זה אנושי. ומכאן את יכולה רק לעלות מעלה ולפרוח.
יש לי הרגשה שאחרי התקופה המעפנה הזאת תכנס רוח חדשה ומרעננת לחיים שלך. תהיה לך שנה מדהימה, אני אומרת לך, יש לי אינטואיציות לגבי זה. כל הדברים שייחלת להם יתגשמו. את תרגישי יותר שלמה מאי פעם. ותגיעי לנחלה ולשלווה פנימית עמוקה. אני מאחלת לך שתמיד תרגישי הכי קרובה לבורא עולם ושתמצאי את הדרך שלך אליו.
ותסתכלי קצת לתוך הנפש פנימה, את תמצאי שם כמה דברים יפים ומיוחדים.
עכשיו תלכי לישון, בבוקר הכל יראה אחרת.

מכתב לעצמי
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך