מלאך שומר-פרק 6

בטני הלכה והתרגשה. שפתיו הונחו על שלי. זרם של תשוקה עמד בגופי,שפתיו החמימות על שלי הנחתי את ידי על עורפו מצמידות אותנו קרוב יותר. הנעתי את שפתי בקצב עם שלו אחרי כל הפעמים שעשיתי זאת הפעם זה היה מרצוני. וההרגשה הזאת היא הטובה ביותר. הנעתי את ידי על עורפו מעלה מטה לא שלטתי בעצמי רציתי את כולו עכשיו ,ריקוד השפתיים שלנו לא נדם. לפתע התנתקנו.
"ליאן, אני מצטער" ריי הסתובב והמשיך "אבל…"
________________________________________________
"אבל… " היה לי קשה לעצור.
"אני לא יכול.." ריי גמגם חלושות "זה לא בסדר "הוסיף בשקט.
הופתעתי במיוחד מהנשיקה אך יותר מהסירוב שלו, לזה לא הייתי מוכנה, עדיין הרגשתי את שפתיו על שלי, ובטני התכווצה מאומריו, הרגשתי כל כך מבוישת
"אתה צודק" מלמלתי אליו וניגבתי את שאריות נגיעות שפתיו בשרבולי,יש לי מזל שהוא לא יכול לראות את הבעת פניי ברגע זה, הייתי כל כך מאוכזבת ופגועה והרגשתי את הלחלוחיות בעייני מתחילות לפעול ' בבקשה לא עכשיו בבקשה לא לבכות' ביקשתי מעצמי בלבי, היתה מבוכה עזה בינינו והיא גברה כהוא הסתובב אלי ומבטינו הצטלבו, בקצה פיו היה מרוח מעט מהאודם שמרחתי בחנות שביקרנו בה לפני ה"תקרית" והתחלתי לצחוק מבטו היה מבולבל ולא מבין, הוא היה נראה כל כך חמוד ככה
"מה?" הוא מלמל בדאגה ונגע במקומות שונים בפניו אך לא נגע באותה זווית פיו,
"אפשר " הרמתי את מבטי איליו והוא הנהן, ליקקתי את אגודלי קצרות וניקיתי את קצה פיו כמו שזכרתי פעם את אימי עושה לי בילדותי עוד לפני ה….הבטתי בזווית פיו באותו מקום שהרגע ניקיתי, בהיתי בשפתיו עוד דקה שלימה והרגשתי את עיניו ששורפות אותי במבטו הרגע נקטע על ידי הטלוויזיה
~"מבזק חדשות- היום , נמצא האנס הסדרתי הקשור למספר פרשיות מת בסמטה בשוק הראשי,משפחות רבות עכשיו נושמות לרווחה ונערות רבות אסירות תודה לרוצח האנוניני ניראה כאילו כל עצמותיו נסדקו ומעט נשברו,ברגע זה נערכים בדיקות די-אן-איי. הרוצח אינו נתפס, מיד יעלה מייקל אפלבוים עם מצלמה בlive" ~'זה הוא'
"הוא מת" מלמלתי בפחד, אותו אחד שרצה לתקוף אותי היום בסמטה, הוא מת, ריי הרג אותו, בגללי 'הוא אנס סידרתי אם ריי לא היה שם…הוא אנס סידרתי אם ריי לא היה שם' שיחזרתי לעצמי מספר פעמים בראשי, ריי הרג אותו -המחשבה צצה שוב בראשי. 'בגללי' -'ריי הוא הרוצח'- ' ריי הציל אותי בפעם השניה' מחשבות סוטרות עלו וצצו בראשי, הרגשתי נסערת, לא יכולתי לזוז אך גם לא רציתי, הרגשתי את תמיכתו של ריי בגבי והבנתי כי אני זזה ללא שליטה
"תינשמי" הוא ציווה עלי
"זה אשמתי. הוא מת באשמתי"לשמוע אותי אומרת את זה בקול הרעידה את גופי
"לא. זה אשמתי"הוא אמר בחוזקה שמעתי את קולו מהדהד בראשי מספר פעמים,
"אתה צודק, זאת אשמתך , אתה הרגת-רצחת" תיקנתי את עצמי לא מבינה בדיוק מה אני אומרת "אותו הכל אשמתך" האשמתי אותו בניגוד לרצוני למרות שלא האמנתי למה שיוצא לי מהפה נשמעתי משכנעת. הבטתי בו,מבטו נישאר קפוא, ניסיתי להתנער מאחיזתו אך רגלי לא אפשרו זאת.
~לא יודעים עדיין מה יעשו בנידון לפרשת האנס שנירצח אך"~ הטלוויזיה כבתה וכל מה ששמעתי זה את קולו
"את בסדר" לא האמנתי לדבריו ופשוט נענעתי בראשי לשלילה לא יודעת בדיוק למה אני מסרבת "רק תנשמי" לא ידעתי למה בדיוק אבל אכן נשמתי-פנימה-אחוצה וחוזר חלילה.

"ריי" שמעתי את נשימותיו לידי, הייתי ב"מיטתינו"
"ליאן?" הוא השיב לי בקול צרוד מעט.
"אני מצטערת לא הייתי צריכה" בלעתי את רוקי.
"אין על מה להתנצל נסלח ונשכח" שמעתי את חיוכו בחשיכה, וחייכתי גם כן אני,
"מה יקרה אם ימצאו…?" השאלה הזאת עלתה במוחי בדקות האחרונות יותר מפעם אחת
"למה לחזות רעות?" השיב לי בשאלה רטורית ושתקתי לא ידעתי מה עוד לומר,
הסתובבתי על צידי והיפנתי את גבי אל ריי,
"היי, יהיה בסדר אני מבטיח" הרגשתי את ידו החמימה על מותני, ואת אגודלו מלטפת, הרגשתי כניכוות מאש לוהטת, ביטני התהפכה במערבולות, כמה שאהבתי את מגעו לא יכולתי לסבול את הידיעה שלא אוכל לקבל עוד ממנו,
תפסתי את ידו והנחתי אותה על המיטה, מאחוריי ,לבי נצבט, הרגשתי רוח קרה נושבת על אותו מקום שידו הונחה שניות מספר קודם והצטמררתי.
"ליאן? את כועסת עלי?!" ספק שאל ספק קבע. הסתובבתי.
"אתה בלתי ניסבל" אמרתי בחצי חיוך "אתה לא יכול לסרב לי ואז לגעת בי ולהעביר בי אש, זה כואב ריי. זה כואב "אישרתי שוב. ואז שתקתי ,למשך כמה דקות חשבתי שריי לא עומד לומר כלום, תהיתי אם הוא נירדם אך יכולתי לשמוע את נשמותיו המהירות שניפצו לי את הטהוריה.
"אני לא ידעתי שככה את מרגישה. אני מצטער"ההתנצלות שלו נשמעה כל כך כנה שרציתי לחבקו ולהגיד לו שזה בסדר ושאין לו מה להתנצל. אך התאפקתי.
"אני פשוט אף פעם לא הרגשתי ככה ליאן. עם אף אחת. הרגשתי ללא מעצורים, כאילו אני לא יכול לשלוט בנעשה,בעצמי" הכנות שלו הפתיעה אותי לא ציפיתי לזה.
"ריי, מה לעזאזל רע בחוסר שליטה"? שאלתי אותו ומיד התחרטתי על כך.
"למשל כשאני עושה את זה " ריי הניח את ידו על זרועי והרגשתי את חום גופו העז כנגד עורי "אני מרגיש צוריך לעשות את זה" ידו עכשיו הונחה על מותני הצטמררתי, לא הצלחתי להוציא מפי דבר
"ואז את זה " פלט בהסיח הדעת והניח את ידו על בטני אשר ביניהם הופרד אך ורק גופית קיץ דקיקה בטני דפקה בחוזקה כאילו מנסה לצאת. נשפתי בחוזקה ללא שליטה.
"את מבינה?" הוא הסיר את ידו שאל באגביות ובלע את רוקו. התרגזתי.
"ריי "פלטתי בקושי. פי היה יבש " ולמשל כשאני עושה את זה "לחשתי בקול הכי מושך שהיה לי. והנחתי את ידי שלי על בטנו ונוכחתי לדעת כי לובש הוא גופיה זהה לשלי "אני מרגישה צורך לעשות את זה" חיכיתי את דבריו והנחתי באחת את ידי על בטנו תחת הגופיה, אשר שם נחשפו למגע שרירי בטנו אשר תמיד פנטזתי עליהם.הרגשתי את הרעד שמגעי העביר בגופו והשתעשעתי, ריי נישכב על גבו ונשם את נשימותיי אשר נשמתי דקה קודם,בכבדות. גלשתי בידי מעלה אל חזהו. המושלם." ואז את זה" פלטתי. ובאחת הוצאתי את ידי
"אתה מבין?" קולי היה משועשע מנשיפת הרוגז שנפלטה מפיו.
"את אכזרית" שמעתי אותו ממלמל.
גם את…" שפתיו הודקו לשלי לפני שסיימתי את המילה 'אתה'. ולבי פעם כל כך חזק מההפתעה ומההתרגשות שיכולתי להישבע שריי יכול לשמוע אותו.
"ה" פלטתי את האות אשר הוא קטע…
"…