מסכות

שחר.נ. 30/03/2016 530 צפיות אין תגובות

שם, מתחת לשמיכה אני בוכה. דומעת, ומתגעגעת. כואבת ואוהבת. מודה גם קצת מפחדת. זה שהעניים שלי לא אדומות זה לא אומר שהלב שלי לא בוכה. זה לא אומר ששום חלק בי שלם. הבטן מתכווצת מאכזבה, אתה יודע שהכנות לי חשובה, אז למה?
הבטן מפרפרת, והיד אל העניים שוב נמשכת. לנגב דמעות בילתי נראות. והלב הוא שזועק, שמבקש את החצי, מבקש ומתחנן.

מסכות
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך