מעיין וים פרק 1♥🔪🔫 (2) -חלק אחרון

ים היה מודאג מכך שמעיין לא עונה. הוא ניסה להשיג אותה גם בפלאפון וגם בבית. היא לא ענתה לשניהם.
הוא לא תיאר לעצמו שמשהו קרה לה, הוא אפילו לא חשב על זה, הוא היה בטוח שהיא יושבת בבית וממתינה לו בסבלנות.
הוא התיישב על הספסל וחיכה שהיא תתקשר, צלצול של פלאפון נשמע ברקע.
ים ענה.
” אני מדבר עם ים מיכאלי?”
” כן, מדבר. מי זה? אנחנו מכירים?”
לא, אבל אגיד לך מי אני. שמי שמואל טלמון. אחיה של מעיין.”
” יש למעיין אח? אתה מדבר ברצינות?”
” תשמע, פעם אחרונה אומר את זה. תתרחק ממעיין. בגללך היא אושפזה בבית החולים. היא מתנדנדת בין חיים למוות.”
” מעיין? ” אמר בקול שבור,” בין חיים למוות?”
” תשמע, אחותי לא הייתה ככה, בזמן האחרון היא התנהגה ממש מוזר, היא הגיעה מאוחר הביתה. פשוט תתרחק ממנה!”
השיחה התנתקה, ים התחיל לבכות .
הוא ? פושע?
הוא לא רוצה להיות כמוהו, הוא לא רצה להסתבך בצרות  בגללו.
הוא שנא שכולם אומרים שהוא דומה לאביו, הוא בכלל לא תכנן להיכנס למעגל הפשע, זה אבא שלו שכנע אותו להצטרף .
אם יש מישהי שלמענה הוא השתנה, זאת מעיין בהחלט במלוא מובן המילה .

ים לא חזר הביתה. הוא העדיף להישאר לישון על הספסל כל הלילה, ולהיות מדוכדך ומתוסכל מהאופן שבו העניינים התנהלו.
מצדו, אין לו אבא. הוא מחק אותו מהחיים שלו.
הוא ינתק איתו את הקשר אחת ולתמיד.
הוא החליט להגיע לבית החולים כדי לבקר את מעיין, איזו מתנה הוא יבחר לה? מה יקרה כשהיא תתעורר ותבקש שהוא יבוא?
שוב צלצול קטע את חוט מחשבותיו, דוריה התקשרה. אחותה של מעיין.
” אתה מחזיק את הטלפון?” אמרה דוריה בהתרגשות, ” יש לי בשורה בשבילך.”
” בשורה?” אמר ים באנחת הקלה, ” זה בקשר למעיין?”
קולה של דוריה רעד במקצת, אך למרות זאת היא המשיכה.
” כן, זה בקשר למעיין.” ענתה בביטחון , ” היא התעוררה וביקשה שתבוא. איפה אתה? אגיד לבעלי שיבוא לקחת אותך.”
” אני מעדיף שאראה אותה כשתתאושש, הייתי שמח לבוא , אבל..”
” יש בעיה שאתה לא מסוגל בבית החולים? מה העניין?”
” העניין זה אחיך הגדול. הוא ביקש ממני לא להתקרב אליה.”
דוריה הייתה בהלם, שמואל אסר על ים להתקרב אל מעיין.

היא ידעה היטב שאחיה אהב את מעיין אהבת נפש. במקרים מסוימים, אם הוא ישאל אותה.אם לדבר בכנות, הוא מגונן עליה בהגזמה פרועה.

מעיין וים פרק 1♥🔪🔫 (2) -חלק אחרון
דרוג הסיפור 4.3 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך