נופלים על הרגליים עונה 2 פרק 5

author1 15/07/2020 300 צפיות תגובה אחת

עלמה הביטה באוליבר ,בזמן שהיא עמדה בכניסה למחסן ואוליבר הרים את בולי העץ הכבדים וסידר אותם בשורות על מדף.
היא חשבה לגשת לדבר איתו אחרי מה שקרה אתמול,
אבל הוא היה נראה לה עסוק קצת,וגם המילים שתיכננה לומר ברחו לה מראש .
לאחר כמה דקות היא החליטה לוותר ולחכות עם זה ליותר מאוחר.
״אני אעזור לך לפתוח את השיחה,היי עלמה..״ אוליבר אמר לה כשהוא זיהה את הריח שלה בכניסה למחסן כשהיא באה ללכת ,
בזמן שהוא מוריד את הגופיה שלו ומנגב את הזיעה מפניו.
״קצת מציק כל הקטע של הזאב הזה אתה יודע..״ עלמה אמרה לו בצחוק, ואוליבר לא צחק הוא רק הסתכל עלה בזמן שהוא מתנשף בחוזקה ובית החזה שלו עולה ויורד.
״דברתי עם אחי היום..ודנה..״עלמה חשבה לעדכן אותו פתאום בשביל לפתוח פתח לשיחה.
״נהדר..״ הוא אמר ורמז לה שהוא יודע כי הוא שמע את השיחה.
״אני לא יכולה ככה יותר אוליבר..אתה קר מאתמול..״ עלמה אמרה ביאוש פאתומי והתקרבה עליו.
״אני לא יכולה לסבול את זה״ היא המשיכה.
״בואי..״ אוליבר אמר לה והתיישב על אחד הארגזים והושיב אותה עליו.
״אני מצטערת כל כך ..אני מצטערת שסיכנתי את כולם..״ היא לחשה לו בשקט ונגעה בלחי שלו בשביל לתפוס את המבט שלו.
״אני לא כעסתי כי סיכנת אותנו,תני לי קצת קרדיט שאנחנו מספיק חזקים בשביל להתמודד עם כל מי שבא ..״ אוליבר אמר לה וחייך חיוך צדדי קטן.
״פחדתי עלייך,סיכנת את עצמך..״ אוליבר אמר לה הדאגה ,והזיז את שערה למאחורי האוזן שלה .
״התרחקת מכולם,הפחדת אותם,את גם פרשת מבית ספר לטובת מה?..״הוא שאל אתה בבילבול והחליק את ידו לכתף שלה.
״כי רציתי להיות איתך..״ עלמה אמרה לו בעצבות וחיזקה תאחיזה שלה בלחי שלו.
״עלמה ,מה יש?״ הוא שאל אותה פתאום כשהרגיש שהיא עומדת לבכות.
״אני פוחדת לאבד אותך.. אני פוחדת שכל זה יום אחד יגמר ,אז אני מנצלת כל דקה איתך ״ עלמה אמרה לו ושפילה מבט ,זה הביך אותה להודות במחשבות שלה לידו.
״למה שכל זה יגמר?״ אוליבר שאל אותה מבולבל.
״אני לא..תחושה״ היא אמרה לו בחוסר אונים.
״היי ..״ אוליבר לחש לה ויישיר את ראשה
״יש לך אותי לנצח,אני מבטיח..,אני לא מתכוון לברוח לשום מקום״ הוא לקח את היד שלה מהלחי שלו ונישק אותה בחוזקה.
״הבנת?״ אוליבר שאל אותה בחיוך ומחק דמעה אחת שברחה מהעינייה.
״אני רוצה שתלכי לנשף הפתיחה של השנה החדשה בבית ספר״אוליבר אמר לה פתאום .
״מה יש לי לעשות שם?״ היא שאלה אותו בזילזול.
״להיות עם החברים,לרקוד,לשתות להגיע שיכורה הביתה ,כמו כל נערה מתבגרת..״ אוליבר אמר לה ועלמה צחקה,
״ברצינות,אני לא רוצה שתתחרטי מתישהו על זה שהפסדת את כל הדברים האלו.״ אוליבר אמר לה והדביק לה נשיקה קטנה מיד אחרי.
״את יכולה ללבוש את השמלה האדומה שלך..״ אוליבר אמר לה והצמיד אותה עליו עוד יותר ונתן לה נשיקה קטנה בלחי.
״ואני אעזור לך להוריד אותה כשתחזרי..״ הוא לחש לה באוזן ונתן לה נשיקה קטנה באוזן בזמן שידו מטיילת בגוף שלה.
הוא נעצר לרגע כשהיד שלו הגיעה לבטן שלה,הוא הסתכל על הבטן ועצם את עינייו.
״אני אפילו לא יודעת אם יש משהו..״ עלמה אמרה לו והניחה את ידה על ידו שנמצאת על הבטן.
אוליבר פתח את עינייו והעיניים שלו היו אדומות ורטובות .
״בייב״ עלמה אמרה לו כשראתה אותו מתרגש.
״אין דבר שאני יותר אשמח מאשר שיהיה שם משהו שהוא שלי ושלך..״ אוליבר אמר לה והביט עמוק בעינייה בקול חנוק,ועלמה נישקה אותו בחוזקה.
״אני יכול להציע לך משהו?״ אוליבר שאל אותה פתאום שעלה לו רעיון לראש והתנתק מהנשיקה שלה.
״מרקוס..הוא יכול לבדוק אם את בהריון,הוא יכול להריח אם מתפתח לך משהו שם״ הוא אמר לה בטון של תקווה.
״למה אתה לא יכול להריח פשוט?״ עלמה שאלה אותו בסקרנות.
״כי אני לא אריח כלום,רק דם שלי ושלך מעורבבים,מרקוס לעומת זאת יכול לזהות אם זה באמת תינוק,הוא יצליח להריח ריח חדש.״ אוליבר הסביר לה ועלמה נעמדה על רגלייה בהיסוס.
״לא יודעת..ואם..״ עלמה התחילה להגיד ולהסתובב בחדר.
״לא משנה מה יקרה ,לא משנה מה תחליטי,אנחנו ביחד בזה , אוקייי?״ אוליבר אמר לה ונעמד במהירות גם הוא על רגליו.

״גבירותי ורבותי״ עומר צעק כשראה את אדיסון צועדת לקראתם מרחוק,בזמן שיערה מתנופף ברוח באופן מושלם.
״קהל נחמד״ מיכאל צעק מיד אחריו וחייך מיד גם הוא.
״קבלו במחיאות כפיים סוערות את…״ עומר המשיך לצעוק ומיכאל עשה לו סימן של תופים עם ידיו .
״אדיסון״. עומר אמר לה בחיוך כשהיא עמדה כבר ממש מולם.
״שלום גם לך ״ אדיסון אמרה לו בחיוך .
״מיכאל,סוף סוף נפגשים..״ מיכאל אמר לה ושלח את ידו ללחיצת יד
״ויתר אחי,אתה לא יודע שזאבים לא לוחצים יד? לא למדו אותך את זה בבית ספר לציידים..״ עומר אמר לו בציניות ושתה לגימה מהבירה שלו.
״אדיסון..״ היא אמרה לו בחיוך והתיישבה מולם בגינה של הבית של מיכאל.
״כנראה פיספסתי תשיער הזה״ מיכאל אמר ולקח גם הוא לגימה מהבירה.
״קדימה פרינסס, חזרת עם חדשות?״ עומר אמר לה ושיפשף את כפות ידיו בהתלהבות.
״אין שום דבר חדש כרגע״ אדיסון אמרה לו באכזבה.
״אז למה באת?״ מיכאל שאל אותה מבולבל.
״אני צריכה אוויר קצת..״ אדיסון אמרה להם וגילגלה עיניים.
״מיכאל..אתה לא צריך ללכת לארגן כמה דברים למחר?״ עומר סימן לו ומיכאל נעמד על רגליו.
״מה קורה מחר?״ אדיסון שאלה אותם וחטפה לעומר את הבירה שלו.
״ירח מלא..הוא הולך לפרגן לי בכמה אזיקים בשביל לשרוד תלילה הזה..״ עומר אמר לה וסימן למיכאל ללכת ומיכאל צעד משם.
״אתה באמת מתכוון להעביר את הירח המלא איתו?,הוא יכול לצוד אותך בשניות.״ אדיסון אמרה לו והביטה במיכאל שהתקדם לכיון הרכב שלו.
״אדי..״ עומר אמר לה בחיוך ונעמד על רגליו.
״אל תקרא לי ככה״ היא אמרה לו בזילזול ועומר רק חייך והתקרב עלה.
״מה את לא מספרת לי?״ עומר אמר לה בחיוך מרושע והניח את שני ידיו בצדידי הכתפיים שלה על הספה שישבה בה.
״כלום..״ היא אמרה לו בחשד.
״אני עוקב אחריך,חשבת שאני אתן לך לשחק לבד עם אוליבר?״ עומר המשיך להגיד לה ואדיסון קפאה במקומה.
״אני צפיתי בכם אתמול בכביש הראשי..״ הוא אמר לה והניח את היד שלו על המותן שלה וקירב אותה עליו,עכשיו הם היו במרחק נגיעה .
״ראיתי אותך נשארת מאחור? ממה פחדת? למה לא התקרבת?״ עומר שאל אותה והניח רגל אחת שלו מקופלת לצד הרגל שלה בשביל לתפוס תנוחה טובה.
אדיסון שקלטה שעומר לא יודע כלום ממה שקרה שם,כי כנראה עמד רחוק בשביל שאוליבר לא יריח אותו , לא שמע גם כלום מהשיחה,רק ראה למרחוק מעט ממה שקרה עם העיניי זאב שלו.
״שום דבר מעניין..״ אדיסון אמרה לו ותפסה עם האצבע שלה את החולצה שלו ומשכה אותו עלה,עכשיו השפתיים שלהם כבר נגעו אחד בשניה.
״אודי״ עומר לחש לה בזמן שאדיסון עצמה את עינייה והזיזה מעט את השפתיים שלה על גבי השפתיים שלו.
״אל תשחקי איתי״ עומר אמר לה בפתאומיות ותפס את הצוואר שלה עם ידו בחוזקה.
״למה התרחקת?״ הוא שאל אותה בכעס והתרחק ממנה.
״אח של עלמה..ברק..אנחנו מכירים..״ היא גימגמה לו בזמן שהרגישה את האוויר שלה נגמר.
״ילדה טובה..עכשיו,תספרי לי הכל כמו שצריך..״ עומר אמר לה בטון מרושע כשיחרר את ידו ונתן לה לנשום כמו שצריך.

״אני לא בטוח שזה יעבוד״ מרקוס ירד איתם במדרגות צרות וחשוכות ומובילות למרתף.
״מתי התחילו לך הבחילות?״ מרקוס שאל את עלמה ,
בזמן שאוליבר והיא נכנסו אחריו לתוך חדר גדול עם כלובים בצדדים ,במרכז היה מיטה של רופא כמו בחדר ניתוחים ,וכמה ארונות מעץ עתיק.
״לפני כמה שבועות..״ עלמה השיבה לו ושילבה את ידייה בחשש כשהיא מביטה במיטת ניתוחים,
אוליבר כשהרגיש שהיא חוששת נעמד מיד מאחוריה וחיבק אותה.
״ומתי נראה לכם שנקלטתם?״ מרקוס שאל אותם ואוליבר ועלמה החליפו מבטים מבולבלים.
״הבנתי.. ״ מרקוס אמר להם ונאנח כשהבין שהם כנראה עושים את זה הרבה.
״טוב זה נראה שאת ממש בתחילת ההריון,אני לא יודע אם אצליח להריח משהו, אבל אם כן כנראה הוא קיבל את הריח המסריח של אבא ״ מרקוס אמר לעלמה ואוליבר בציניות בתקווה לשבור את המתח שלהם ולהקליל תאווירה.
״שכבי פה ותרימי תחולצה״ מרקוס אמר לה, ועלמה נשכבה על המיטה באיטיות והרימה תחולצה שלה עד החזה.
״מוכנה?..זה קצת יכאב..״ מרקוס אמר לה ושלף את ציפורני הזאב המחודדות שלו.
״כן..״ עלמה אמרה בלחש ולקחה נשימה עמוקה, אוליבר שעמד ליד תפס את כף ידה בשביל שתרגיש שהוא לידה.
״בהנחה שאת באמת בהריון,אני אכנס ממקום שלא יפגע בו,ככה שאין לך ממה לחשוש..״ מרקוס אמר לה ומישש את המותן שלה ולאחר דקה ,הוא התחיל לנעוץ את הציפונים שלו במותן שלה , עלמה פלטה צעקת כאב מפיה,
״רק עוד קצת..״אוליבר אמר לה בדאגה וחיזק את האחיזה שלו בידה.
״זהו״ מרקוס אמר כאשר נעץ את הציפורנים שלו עד הסוף בגופה ,ועלמה נשימה בכבידות והזיעה.
״נו?״ עלמה שאלה אותו בסקרנות בין נשימה לנשימה.
״סבלנות,עדיף שלא נדבר ,אני צריך ריכוז״ מרקוס אמר להם ועצם את עינייו,בזמן שאוליבר ניגב לעלמה את הזיעה מהפנים עם מגבת.
״מרקוס דבר איתנו?״ אוליבר אמר לו בדאגה כשהוא ראה שהוא מורכז אבל לא אומר כלום.
״מסריח כמו אבא שלו״ מרקוס אמר להם בחיוך ואוליבר ועלמה פלטו חיוך של אושר.
״מוכנה לפעם אחרונה?״ מרקוס אמר לה ושלף את ציפורניו במהירות בשביל שכמה שפחות יכאב לה ,ויצמיד לה מגבת מיד בשביל לעצור את הדם.
״עכשיו רצוי שתנוחי, ושאני אתפור לך את הפתח בשביל שלא יהיה לך זיהום אוקיי?״ מרקוס אמר לעלמה בדאגה
״בטח״ היא אמרה לי בחצי ריכוז.
״אתה קולט?״ עלמה שאלה את אוליבר עם דמעות של אושר בעינייה.
״אני מרגיש בחלום״ הוא השיב לה בזמן שהוא נקה לה את הזיעה עם דמעות בעיניים גם.
״את בטוחה שאת רוצה את זה..את צעירה..לא חייב..״ אוליבר אמר לה בשביל לוודא שהיא מרגישה טוב לגבי זה.
״אוי שקט כבר״ עלמה אמרה לו בחיוך וקירבה אותו לנשיקה.
״מזל טוב..״ מרקוס אמר לאוליבר והניח את היד עם הדם על הכתף שלו.
אוליבר עצר לרגע מלתקרב לעלמה לנשיקה,
״אני מריח..״ אוליבר אמר פתאום ותיישר,
״מה אתה מריח?״ מרקןס שאל אותו,
״את הדם ,דם חדש, איך זה יכול להיות חשבתי שכל זמן שהתינוק בפנים האנשים שיצרו אותו לא יצליחו לזהות את הריח החדש,זה יריח להם הריח שלהם ,למדנו את זה ביחד זוכר?״ אוליבר אמר לו והריח את הדם מידו.
״גנים חזקים ״מרקוס אמר לו עם חיוך מאולץ,הוא בהלם שאוליבר הריח,מיד קפצו לו חששות לראש אבל הוא ידע שזה לא הזמן לשתף אותו בזה.
״את חייבת להריח..״ אוליבר אמר לעלמה בהתרגשות והצמיד לאפה טיפת דם.
״אני לא מריחה כלום..״ עלמה אמרה לו בחיוך מאוכזב, היא גם רצתה להתלהב מהריח החדש,אבל בשבילה זה היה רק עוד ריח של דם.
״טוב קדימה,את צריכה לנוח״ מרקוס אמר לאוליבר והביא לו מגבת חדשה בשביל לנקות את ידו.

נופלים על הרגליים עונה 2 פרק 5
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

פליז תמשיכיייי
זה אומר שהתינוק לא שלו אלה של הצייד נכון

15/07/2020 14:00
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך