נופלים על הרגליים-פרק 11

author1 23/05/2019 376 צפיות תגובה אחת

״בהתחלה הוא הציע לי להכנס איתו לחדר ולא הסכמתי,ואז הוא פשוט משך אותי פנימה בכוח ונעל אחריו את הדלת..״
מיכאל ישב בסלון בבית שלו,וצפה שוב ושוב בסרטון שהוא צילם את אלכס שהיא מספרת מה קרה באותו לילה.
״וכשהבנתי מה קורה התחלתי לצרוח,והוא חסם לי את היד עם הפה שלו״ בשלב הזה אלכס כבר התחילה להוריד דמעות,דבר שהעלה למיכאל חיוך,מי היה מאמין שאלכס יכולה להיות שחקנית כל כך טובה תמורת ,2,000 שקל.
״החיים שלי נהרסו״ היא המשיכה לדבר בסרטון,
ומיכאל נסה לחפש דברים שאולי יכולים לגרום לאנשים להבין שזה מזויף,ושהיא משקרת.
אבל הם פשוט עשו את זה בצורה
מושלמת,
והדמעות ,והעיניים הנפחות רק הפכו את זה למושלם עוד יותר.
״למה ?רק בגלל שאני עובדת חשפנית זה אומר שמותר לו לעשות את זה ?״ אלכס המשיכה לדבר ומיכאל כבר דמיין את הכותרת שהולכת להופיעה בכל מקום עם תמונה של ברק ליד.
״אני לא מאמין שאתה עושה את זה״ מיכאל שמע את אבא שלו אומר מאחוריו,
״היי אבא״ מיכאל אמרו לעברו אבל לא הסתובב עליו
״זה לא יעבוד״ ג׳ון אמר לו
ומיכאל שמע איך הוא מסובב את הכיסא שלו כדי להתקרב לספה
״אתה לא סמוך על הבן שלך?״
״ברור שכן״ ג׳ון אמר שלו כשהוא התקרב לספה
״לבחור הזה יש כנראה סוללה של עורכי דין מובחרים,הם בשנייה יוצאו אותו מהתיק הזה בלי בעיה״ ג׳ון אמר לו וסוף סוף המבטים שלהם נפגשו.
״אבא ,רק אלכס וברק היחידים שהיו בחדר הזה,אפילו מצלמות הבטחה אין בחדר הזה,זה מילה שלו מול מילה שלה,״ מיכאל ניסה לסביר לו והצביע על עבר מסך המחשב שלו.
״הוא ינצח אותה במשפט הזה בלי בעיה״
״אני לא צריך אפילו שיגיעו למשפט,אני רק צריך שיהיה עסקת טיעון או גישור,״
״אני לא מבין למה אתה עושה את כל זה ?״
״כי אני צריך להפחיד אותם,אני צריך שיהיה לי משהו נגדם,מידע זה כוח אבא ״ מיכאל אמא לג׳ון וניסה להסביר לו מה הוא מנסה להשיג.
״והבחור הזה יוביל אותך ללהקות?״ ג׳ון אמר לו באי הבנה
״הבחור הזה לא , אבל אחותו כן״ .מיכאל אמר וסגר את המחשב.
״מיכאל..זה בגלל אמא?״ ג׳ון ניסה לנחש.
״גם״ מיכאל לחש וכיסה את פניו בידיו.
״היא התקשרה הבוקר,היא באה לבקר בקרוב״ ג׳ון השיב לו ומיכאל נעמד על שתי רגליו
״מה קרה היא נזכרה בנו?״ הוא אמר לו בגיחוח
״היא אף פעם לא שכחה אותך ,היא תמיד אהבה אותך״ ג׳ון אמר לו בחיוך ומיכאל רק נאנח.


״למה אתה לא נח?״ עלמה שאלה את אוליבר שכראתה אותו עומד על סולם מתקן מנורה במסדרון.
״אני מרגיש שאני צריך קצת לזוז,לחזק את השרירים״ אוליבר אמר לה בחיוך מלמעלה של הסולם וניפח את השרירים שלו בגאווה.
״הבנות במסדרון פה נמסות ממך״ עלמה אמרה לו והם הסתכלו על הבנות שעברו ליד עלמה ועשו עיניים לאוליבר.
״לפחות הן נותנות לי יחס״ אוליבר אמר לה בעקיצה וירד מהסולם.
״ברוך הבא לקרקע,ואתה מקבל המון יחס״ עלמה אמרה לו בזמן שהוא ניגב זעה מהפנים.
״אני הרגע הראיתי לך את שרירי הקסם שלי והתעלמת מזה לחלוטין״ הוא אמר לו בגיחוח והצביע על היד שלו.
״אני פשוט התעלפתי ולא הספקתי להגיב״ היא אמרה לו בציניות
והיה שקט לרגע ואוליבר התקרב לנשק אותה אבל עלמה התרחקה ממנו והתיישב על אחד השלבים בסולם.
״אנחנו נדבר על זה?״ הוא שאל אותה וקימט את מצחו בדאגה.
״על הנשיקה,מה קרה אף פעם לא דחו אותך?״ היא שאלה אותו בגיחוח
וניסה להעביר נושא אבל אוליבר לא זרם איתה
״אוקי אוקי,אני פשוט לא רוצה שיתחילו לדבר בבית ספר ,אז בלי נשיקות בציבור״ עלמה אמרה לו כאליו זה הדבר הכי נורמלי לבקש.
״זה מרגיש שיש משהו מעבר?,למה את לא מסכימה לצאת איתי לדייט?״ אוליבר אמר לה ועלמה התחילה להסמיק מבושה.
״קדימה עלמה דברי איתי,מה הסיפור?״ אוליבר לחץ עלה.
״אתה מוצא חן בעיניי..מאוד״ עלמה התחילה להגיד ואוליבר הניח יד אחת על ליבו כתנועת תודה.
״אבל,אני מרגישה שאני צריכה זמן״ היא המשיכה ואוליבר רק הסתבך עוד יותר במחשבות שלו.
״אני פשוט פוחדת להרוס את זה״ עלמה המשיכה
״למה שתהרסי את זה?״אוליבר אמר וגם רצה להוסיף שהיא מושלמת אבל המילים לא יצאו לו מהפה.
״לא יודעת אולי תגלה בי צדדים שאתה לא אוהב״ עלמה אמרה בדאגה.
״כשאני ארגיש אתה יכול להכיל אותי לגמרי,אני אסכים לדייט״ עלמה סכמה את דברים שלה,
״אווקי עלמה,אני אחכה לך כמה שתרצי״ אוליבר השיב לה בחיוך בלי שאלות
״אתה אומר את זה לכל בחורה שאתה מכיר?״ היא שאלה אותו בציניות
וגילגלה עיניים ששמע את המשפט הרומנטי שלו.
״רק לבנות שמייבשות אותי במיוחד ושיש להן עיניים ירוקות מטריפות״ אוליבר אמר לה ושלח מבט עמוק לתוך עינייה.
״כן אני יודעת אני מושלמת״ עלמה אמרה בציניות והעיפה את שערה מכתפייה אחורה.
״אל תעופי את כרגע סתם סצוץ״ אוליבר אמר לה בחיוך ועלמה נתנה לו מכה קטנה בכתף
הטלפון של אוליבר צילצל ומרקוס על הקו,
כנראה שהוא רוצה לשאול מה קורה ואם הכל בסדר.
״אני צריך לענות לזה..״ אוליבר אמר לה בעצב והעיף מבט על הטלפון.
״זה בסדר אני זזה,״עלמה אמרה ונעמדה על שני רגלייה.
היא הסתובבה ללכת ואוליבר תפס את היד שלה ועצר אותה.
הוא הסתכל לצדדים לראות שאין אחד
וכשראה שהם לבד במסדרון הוא נישק אותה נשיקה רטובה.
״מצטער לא להתאפק״ אוליבר אמר לה שהם התנתקו אחד מהשני ועלמה רק הלכה משם עם חיוך שובב.
״הלו״ אוליבר אמר כשהוא עונה לטלפון ממרקוס.

—-
״יש לי חבילה ,עבור נטלי״ מיכאל אמר בחיוך כשהוא עמד בכניסה לבניין .
הוא ידע שהדרך היחידה להכנס לפה ,זה יהיה כשליח,
אז הוא קנה כובע וחולצה והדפיס עליהם לוגו של חברת משלוחים.
״רק רגע״ השומר אמר לו ואמר משהו בקשר.
מיכאל מידי פעם הציץ לשעונו כאליו הוא ממהר למשלוחים נוספים.
״אווקי תכנס,היא בקומה השלישית חדר 2״ השומר אמר לו ופתח לפניו את דלת הכניסה.
מיכאל קפץ במהירות במדרגות לעבר הקומה השלישית, כשראה שהמעלית עמוסה מדי.
בדרך נתקל במלא אנשים ,אבל נראה שאף אחד לא שם לב עליו.
כולם היו עסוקים מדי בטלפון,או בשיחות בינהם.
״אפשר להכנס?״ מיכאל דפק על הדלת החדר כשהוא הגיע,וחיכה לתשובה.
״כן״ נטלי צעקה מבפנים ומיכאל פתח את הדלת.
זה היה חדר המתנה רגיל של מנחה טלוויזיה,היה שם מיטה קטנה ,הרבה כוסות קפה,מראה ענקית.
״היי נטלי ,מוזר לראות אותך במציאות ,שתדעי שאני רואה חדשות תמיד רק בגללך״ מיכאל שיקר בהתלהבות,כאליו אכפת לו מי היא בכלל.
״כן..יופי מה יש לך בשבילי?,אני פשוט קצת עסוקה״ נטלי סיננה לעברו ובקושי הסתכלה עליו.
״בטח בטח״ מיכאל השיב לה הניח את החבילה הקטנה על השולחן ויצא מהחדר לאחר שאמר ״יום טוב״
נטלי פתחה את המעטפה וראתה דיסק ופתק קטן שאומר-״כדי שתתצפי בזה״
נטלי לא הבינה מזה אומר,היא יצא אחרי מיכאל מהחדר כדי לחפש אותו ולשאול מזה החבילה הזאת,אבל מיכאל כבר נעלם משם ממזמן.

נופלים על הרגליים-פרק 11
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

תמשיכי ❤️❤️

24/05/2019 10:16
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך