נעלם וחוזר- פרק 1

17/12/2018 506 צפיות אין תגובות

משהו תמיד קורה. משהו תמיד משתנה. משהו תמיד יתפוס אותך
מאחור ואף פעם לא יעזוב, או יותר נכון לא ירצה לעזוב. הוא לא ירצה לשחרר אותך, ואת העבר שלו אתך. זה הוא. והוא מחזיק אותי חזק, כאילו לא יראה אותי יותר לעולם. אני לא יודעת מה להרגיש. עצב? שמחה? פחד? או שבעצם, הכל מעורבב יחד אצלי בראש ויוצר את המילה אהבה. לא. מה אני אומרת? ממש לא. אני לא אוהבת אותו ולו במקצת. להפך. אני שונאת אותו. שילך כבר. אני לא רוצה לראות אותו יותר לעולם. הדבר הזה שהיה איתו… התקופה הזו שחוזרת על עצמה אצלי בראש ולא יוצאת ממנו. מה אני אמורה להרגיש? שנאה? אני ממשיכה וממשיכה לשכנע את עצמי שבאמת שחררתי אותו, אבל זה לא עובד! אוף! אני לא רוצה לאהוב את החיבוק שלו, את המגע שלו… אני לא רוצה להיות שוב מוקסמת מהמחמאות המזויפות שיוצאות מפיו. אז למה? למה אני בכל זאת אוהבת אותו? למה? אני לא רוצה אותו. אני רוצה לפתוח דף חדש כשהוא לא חלק ממנו.
"אופיר…" הוא אמר "אני מצטער. על הכל. אני אוהב אותך, את יודעת את זה, נכון?"
אוהב אותי? אוהב אותי?! מה שעשית, זה לא מה שאנשים מאוהבים עושים.
"כבר אמרתי לך. אני סולחת לך…" אז למה בכל זאת אני מתנהגת כאילו הכל בסדר? למה אני סולחת לו?! אני נופלת לקסמיו כל פעם מחדש. וזה מרכך אותי. ואני נעשית ותרנית וסלחנית… זה מעצב לי אישיות אחרת, והכל באשמתו!
"זה לא נשמע ככה…" הוא אמר. כמו מה אתה רוצה שזה ישמע?!
"אני סולחת לך כדי לסגור את הפצעים, ולשחרר את העבר." אמרתי.
"אופיר" הוא אמר "תסתכלי לי בעיניים…" וכך עשיתי. "תספרי לי את האמת, ורק את האמת… את עדיין אוהבת אותי?" לא! לא לא ולא. אחרי מה שעשית?! אם שברת צלחת וביקשת סליחה, הצלחת תחזור לקדמותה? לעולם לא. "כן" למה? למה? תמיד, אבל תמיד, הלב מדבר, ולא המוח. אני כל כך כועסת, ופגועה… אני רוצה לצרוח עליו מבפנים, אבל אני כל כך אוהבת אותו בכל זאת, אז אני לא יכולה…
בכיתי. אני שונאת אותו. את מה שהוא עשה לי. את איך שהוא גורם לי להרגיש. את איך שכל פעם שאני רוצה לצרוח עליו ולומר לו מה אני חושבת ומרגישה, והרגש הבלתי נסבל הזה עוצר אותי. כ ל פ ע ם מ ח ד ש.
הוא חיבק אותי שוב."אני שונא לראות אותך ככה… אני מצטער… אם יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך, רק תגידי"
האמת שכן. אתה יכול לעוף לי מהעיניים. אני לא רוצה לראות אותך לעולם.
"כן. יש משהו שיושב לי על הלב המון זמן. מועקה מוזרה…"
די. קחי את עצמך בידיים. את עושה את זה. תעשי את זה. פשוט תגידי לו.
"אני רוצה שניפרד"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך