תגובות בבקשה...

אדיש זאת המילה.

23/11/2016 853 צפיות תגובה אחת
תגובות בבקשה...

חשבתי שזה הכל בעולם,
רגשות.
להרגיש עצוב להרגיש שמח
אפילו כועס או מפחד.
אבל בעיקר רגש האהבה,
אני איבדתי את זה, את הכל
את כל הרגשות כולן, עד טיפת הרגש האחרונה.
אדיש זאת המילה…
בהתחלה לא הרשתי לעצמי להיכנע.
אבל אלו סתם רגשות, הרגשות שלי אבל עדיין סתם.
לא חשובות גם אף פעם לא היו וגם לא יהיו.
זה נגמר.
אני כבר לא אצחק מאותן בדיחות שהצחיקו אותי וגם לא מדברים אחרים.
אני כבר לא אבכה בגלל אותם סיבות או מסיבות אחרות.
אני כבר לא אכעס על אותם דברים או בגלל דברים מעצבנים אחרים.
אני כבר לא אפחד מהדברים שהפחידו אותי או מדברים מפחידים אחרים.
אני כבר לא אוהב, אני לא אוהב את אותם אנשים או אנשים חדשים, אני לא ארגיש שאותם אנשים או אנשים חדשים אוהבים אותי חזרה.
אני כבר לא ארגיש יותר וזה כבר לא משנה.
אני לא ארגיש יותר ככה החליטו החיים.
אני לא ארגיש עד שיום אחד היא תבוא ותציל אותי, תציל אותי מהאנשים שעושים לי רע, תציל אותי מהמצב הזה, תציל אותי מעצמי.


תגובות (1)

אתה לא תרגיש, עד שתראה דברים מנקודת מבט אחרת, ואז שתראה הכל מנקודת מבט אחרת, אתה תתחיל להרגיש. פתאום אתה תתעצבן, גם על הדברים הכי קטנים. פתאום אתה תפחד, גם אם זה רק מהחושך עם השקט הצורם. פתאום אתה תבכה, גם אם זה רק בגלל סצנה נוראית מאיזה סדרת טלוויזיה. פתאום אתה תצחק מהשטויות של החבר הדפוק שלך. פתאום, היא תופיע, ותמלא לך את הריקנות, היא תלמד אותך אהבה מה היא וכאב מה הוא. גם אני הייתי במקום הזה, אבל באיזה שהוא זמן, באיזה שהוא רגע או סיטואציה, אתה תרגיש איך הריאות שלך מתמלאות באוויר חדש, ותבין, שזה רק היה ריקנות. אל תרים ידיים. אנשים ימשיכו להיכנס וימשיכו לצאת מחייך. את הימים הכי יפים שלנו, עוד לא חווינו (:

27/11/2016 00:49
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך