אני לא יודעת... אולי אני אובדנית מידי אבל זה מה שאני מרגישה וזה... מה שאני, זה הכול. הייתי צריכה לשתף מישהו במה שאני מרגישה וזה נראה לי הדרך שלי לשתף

הוא לא יחזור יותר!

20/08/2017 643 צפיות אין תגובות
אני לא יודעת... אולי אני אובדנית מידי אבל זה מה שאני מרגישה וזה... מה שאני, זה הכול. הייתי צריכה לשתף מישהו במה שאני מרגישה וזה נראה לי הדרך שלי לשתף

הכאב אף פעם לא עובר. הכאב שבפנים לא יעבור הוא יכול להדחיק אבל אף פעם לא יעלם באמת, החור שבלב נישאר כשהלך וממשיך לדמם עד סף תהום והכאב לא נתפס. אנשים אומרים שזה יעבור ואת תמשיכי עלה, שזה כאב עכשיו אבל זה יפסק. אבל הם טועים, זה לא אפסק ואני לא המשיך בחיי עלה, כי אני לא רוצה להמשיך עלה אני רוצה לחיות בעבר המתוק איתו כשכל העולם עוצר מלכת ורק אנחנו ביחד. אני לא רוצה חיים בלעדיו! הוא החיים שלי, הוא כל עולמי ואין לי למה לחיות בלעדיו, הוא האושר שלי האהבה הראשונה והאחרונה שלי. אנשים אומרים שאם משתתפים בצערי אבל אם לא יודעים עד כמה קשה האבדה בשבילי עד כמה סבל נגרם בגלל סטייה אחת קטנה, בגלל אדם אחד שכבר לא נמצא איתי יותר.
הכאב הכי נוראי בזה, זה שהאיש שרצח אותו שלא חשב בכלל על המשפחה שהוא עומד להרוס, על החיים החשובים של הבנאדם שהוא הרג ובכלל איך הוא לא מתבייש בעצמו על מעשיו, איך הוא יכול להביט לעצמו במראה, איך הוא יכול לשון בלילה ולא להתעורר מיוזע על החלומות הרודפים אותו בגלל מעשיו.
והתשובה לכך כל כך ברורה- הוא לא בנאדם!
אני רוצה שהוא הזה ישלם על מעשיו, על כך שהרג את אהובי והרס בשניה את חיי, מגיעה לו לסבול!

ביום הזה לפני שנתיים, בעשרים לאוגוסט בשעה 15:37, חזרתי הביתה בהרגשה שמשהו רע קרה, מכירים את ההרגשה הזאת שמשהו לא בסדר ואתה יודעה שזה לא משהו טוב? אז כך הרגשתי. ראיתי את אבי ואימי עם עיניים אדומות יושבים מחובקים על מדרגות הבית וידעתי, ידעתי מה קרה אבל לא האמנתי שזה יכול לקרות. צחקתי צחוק נטול שמחה כשאבא קם אלי ואמר 'הוא אינו. הוא אינו אני כל כך מצטער' דחפתי אותו ממני בבכי מר, נפלתי על ברכי לרצפה והתייפחתי בבכי. ליבי זעק בתוכי, בכיתי שיחזור, שילטף את פצעי, שינשק את מצחי, שיחבק אותי כשקשה, שינגב את הדמעות כשהבכה. אך הוא אינו הוא לא יחזור יותר הוא לא ילטף אותי יותר, לא ינשק אותי יותר, לא יחבק אותי, ולא יגיד לי לא לבכות כשהבכה וינגב את דמעותיי יותר. ברגע שהלך הבנתי שהוא לא יחזור יותר לעולם והזיכרונות שלי איתו, הזכר של העבר המתוק והחם יהפכו לעצב שחור וקר ואדע כשבכה שגזלו לי אותם מחיי באי רחמים וחוסר לב
הוא לא יחזור יותר!
ועכשיו אין כל דרך לחזור אחורה ולמנועה מזה לקרות. הוא מת ואיתו גם הלב המדמם שלי, אולי הוא עכשיו במקום שטוב לו ורוצה שאני אשחרר אבל אם אני אשחרר? אני לא באמת ישחרר אותו כי אני רוצה אותו בחזרה ולא אף אחד אחר מלבדו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך