יעל סיפור חיים

יעל, יעל כל הבחורים קראו לה…
בחורה יפה צועדת דומעת בשדרת סגלונים, לא שמה לב לכלום ובוכה.
"הוא לא שם לב אלי ועזב אותי…"
"אל תקחי ללב, בחורים ואוטובוסים זה הולך ובא אחר.
יעל המשיכה לצעוד ונרגעה קצת. אולי זה לא כל כך נורא, אני צעירה וכל החיים לפני. בעצם עוד לא גמרתי את שירותי בצבא.
אלמד ואתקדם.
יעל למדה בבית ספר לאחיות בבית החולים "הדסה" ירושלים ושם הכירה רופה מומחה למחלות לב. התידדו השניים והחליטו לקשור את חייהם, עבדו, למדו והקימו משפחה.
ברבות הימים חשה יעל שקורה משהו עם בעלה. הלה בא חיוור, מיוזע ופניו נפולות. יעל חשה אשמה שאינה שמה לב לבעלה שכן היתה עסוקה מעל הראש .החליטה על אף מחאתו לשלוח אותו לבדיקות.
קבעו עמיתיו למחלקה, אכן הוא חולה מאד וצנתור לא יספיק, כדאי למבדק אצל מומחה נוסף וייתכן שיצטרך ניתוח בארה"ב.
המומחה השני פסק מה שפסק. המשפחה התארגנה ונסעה לניו-יורק לבית-החולים היהודי "הר-סיני". שם היו להם חברים שיכלו לסייע בעקר עם הילדים וההסעות.
השהות היתה ארוכה מעל המצופה אך יעל ובעלה לא הרימו ידיים.
"יש לנו עוד מה לעשות בעולם הזה" אמרו.
הבעל החלים והתאושש ואז החל לשים לב לנשים אחרות, שכן היה גבר נאה ומרשים וכעת גם בריא. הזוג נפרד והגבר הרופא נישא בשנית. ליעל היה שברון לב עקב הפרידה. אבל ההחלטה היתה על אף הכל לחזור ארצה לנוף המוכר ל"הדסה" עין כרם ולפתוח דף חדש.
יעל למדה שאפשר וצריך להיות עצמאי שכן לא יודעים אף פעם מה ילד יום.