לאכלום

SomeDude 16/12/2018 165 צפיות אין תגובות

לטבוע בחזה שלה, להתמוגג בטפטופים ללאכלום, לנשום כל חלקיק ממנה כאילו היא האוויר היחיד, לגעת איפה שהיא אוהבת, לחנוק במידה המדוייקת, לשחות ערומים במערבולת איןסופית של נחת ורוגע… להתעבות יחד וליצור סערה שתשטוף את את כל ההזיות וכדורי השלג, נסחפים חלולים בין מראות וחזיונות, קליפה שהופכת לתיבת תהודה עם אקוסטיקה מושלמת שרוטטת בצליל עדין, כה קרוב חלש ומלטף אך כה מרוחק ונשמע עד לאין סוף מפלח את החלל לפרקטלים בשלל צבעים פסיכדלים מתפוררים, ללא מנוס, ללא רחמים, טרור מוחלט, קיפאון, תופי המלחמה הולמים בדפנות התודעה.
ברקים ורעמים רוקעים ברגליהם ארצה דרך האדמה וחודרים לגוש רקוב של פחם שפורח חזרה לחיים, הדופק מורגש, הקליפה כבר איננה, הדממה פרסה שורשים לשמיים והטירוף הפך את הארץ לכאוס מוחלט, המערבולת נהייתה בוצית מרוב דם נימים ועורקים השתלטו על הכל נפרסים על פני וגופי מחדירים אור אל תוך החשכה, הדופק מרקיע שחקים ומזרים חיים לכל קצה של מחשבה.
זימים, מקור, זנב, קשקשים, אני מתפרק לאין ספור ישויות ויצורים, כל מצמוץ חיים שלמים, כל מחשבה פורעת עוד חוב שהבטחתה לעצמך בגלגול אחר, אין אחר, יש אחד, יש את הכל.
תיבת תהודה שיצאה מסינכרון, רוטטת אל תוך ומתוך קיום ללא הפסקה מנסה לחזור למצבה הטבעי,תיבת פנדורה פתוחה לרווחה, המוות סיים להמתין, השממה תאכיל אותך בכוח ואחרי שתגרגר את יכול לירוק או לבלוע, נהר של דם פקפוק וחוסר בטחון, פוטוסינטזה סטנית, נוסטלגיה מעורפלת, נקרומנסר מאוהב מלקק את פצעיו מתחנן לעוד מטבעה כדי לעבור את הנהר ידיו מושטות אך הנר מאיים לגווע, שעון החול נתקע וגלים של פחד ותובנה מתערבלים בתוך הזמן והמרחב שבין החלומות, נקרע בין עולמות, מקיא את עצמי שוב ושוב בלופ כואב ומשחרר, צונח לתוך הר געש של רגשות שוקע לאט לאט בזמן שאני בוער בלהבות אינדיגו אלוהיות, המוות חזר מההפסקה שלו, העין שוב משגיחה, הקליפה עוטפת מחדש ואני מתעורר בידיים שלה, מוכן למות עוד טיפה ולהתמוגג ללאכלום…

לאכלום
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך