פאנפיק הנוקמים ספין אוף לנטשה היקרה

מלאך

22/04/2020 61 צפיות אין תגובות
פאנפיק הנוקמים ספין אוף לנטשה היקרה

קלינט מדבר

(- הם בוהים, בוהים ובוהים עוד קצת-)

“אני מודה לכולכם על זה שהגעתם היום”,

(-שקרנים; הם כולם שקרנים, תסתכלו על החמלה על הפנים שלהם: שקרנים!-)

“אנחנו נמצאים כאן היום תחת נסיבות מצערות. אנחנו כאן-”

(-המילים נתפסות בגרון שלך. הם שקרנים שלא מגיע להם לשמוע מה שיש לך לומר-)

“אנחנו כאן כדי לחגוג את החיים של נטשה רומנוף שחייה נקטעו בתאונה טרגית. אני לא יכול לדבר על היחסים האישיים שלכם איתה אבל חשבתי שכדאי שאני אשתף את מערכת היחסים שלי איתה. נטשה רומנוף, טוב, פגשתי אותה במשימה בבודפסט; אני נשלחתי כדי להרוג אותה אבל היה בה משהו שגרם לי לבטל את המשימה”.

(- אתה מחייך ברפיון להראות להם שאת הלא חלש. אתה חזק ברטון; חזק-)

“היא… היא… נטשה הפכה אותי לבן אדם טוב יותר. לפני שפגשתי אותה הייתי חסר רחמים, עוקב אחרי הפקודות באופן עיוור ואז היא הגיעה; היא גרמה לי להבין שלפעמים ש.י.ל.ד לא עושים את הבחירות הכי נכונות ולחשוב בעצמי. בודפסט שינתה אותי לנצח. נטשה רומנוף הייתה האור בתקופה הכי קשה בחיים שלי”.

(- הקול שלך מתערער כשאתה חושב על כל הטעויות שעשית-)

“הטעויות שעשיתי איתה… היו בלתי נסבלות. כשהייתי תחת השליטה של לוקי… אני זוכר את הכל… כל הדברים שעשיתי כשהייתי תחת שליטתו; כל הדברים שאמרתי לו וכל הסודות שנתתי שנשבעתי שאני אף פעם לא אספר. העור שלי מתכווץ כשאני חושב על כל מה שעשיתי. נטשה הייתה נשמה הגונה, למרות היומן האדום שלה; היא הייתה האדם שעשה את ההקרבה. נטשה הייתה יותר טובה ממני מיליון פעמים, למה היא בחרה בי אני עדיין לא יודע”.

(-אתה יכול להרגיש את הדמעות מתהוות. לבכות לא יעזור לך. נטשה לא רוצה לראות אותך בוכה. אל תיתן להם לדעת שאתה חלש-)

“יש אנשים שהטילו ספק באהבה שלנו. יש אנשים שאמרו שהיא לא מסוגלת לאהוב אבל הם לא הכירו אותה כמו שאני הכרתי. אף אחד לא הכיר את נטשה כמו שאני הכרתי. ידעתי עליה כמעט הכל; יכולתי לקרוא אותה כמו ספר. היא שנאה את זה. ידעתם שלנטשה היה חיוך סודי, כן, היה לה, כשהיא הייתה שלווה בלי שום אקדח בירך שלה או בתא המטען, היא השתנתה. היא הפכה מאלמנה שחורה לנטשה רומנוף”.

(- כמה אנשים שלפו ממחטות. אתה רוצה להחטיף להם סטירה; לאף אחד לא היה אכפת מנטשה כמו שלך היה אכפת-)

“אני מתגעגע אלייך טאשה. אני מתגעגע אלייך ואפילו לא הלכת להרבה זמן. היית במשימה שהייתה שונה הפעם. השוני היה שאת לא חוזרת . לא עכשיו ולא אף פעם. את מאושרת שם למעלה? קולסון שם איתך? מה לגביי פגי; אני מניח שעדיין לא פגשת אותה. נטשה, למה עזבת אותי? לא אהבת אותי?

(- אתה בוכה עכשיו. בוכה כל כך שאתה לא יכול לסיים את הנאום שלך. המילים על הדף מיטשטשות והגוף שלך רועד. דרך הדמעות שלך אתה יכול להישבע שאתה רואה את נטשה מחוץ לכנסייה באור השמש. היא לובשת שמלה לבנה והשיער שלה היה בצבע האדום הטבעי שלו. היא לא נושאת שום אקדח והיא מחייכת; כמעט צוחקת. היא לא זזה רק מסתכלת עליך, אור השמש משתקף משיערה. אתה ממצמץ והיא נעלמת. אתה מרגיש יד על הכתף שלך ומסתכל ימינה. ג’יין עם יד על הכתף שלך וקראה את ההספד שלך בשבילך. היא אמרה את זה בצורה יפה. זה גרם לך לבכות חזק יותר-)

ג’יין

“ביקשתי ממנה להתחתן איתי. היה גשום כששאלתי כמו שהיה בנשיקה הראשונה שלנו ובפעם הראשונה שנפגשנו. זה היה הגשם נטשה ואני. זה נראה כאליו כל הרגעים החשובים בחיינו היו בגשם. אלוהים לקח את האהבה שלי רחוק ממני ועם זה, הוא לקח את הלב שלי. אנחנו יכולים רק לקוות שהמלאכים לקחו את נטשה איתם לגן עדן. אנחנו יכולים רק לקוות…

(- נטשה למה עזבת אותי? קיבלת את המכתבים שלי? אולי את יכולה לקרוא אותם בגן עדן-)

“היא לא נלקחה מאיתנו באלימות, כמו שכמה היו רוצים להאמין. לא, נטשה הלכה בשלווה בשנתה. היא הייתה יפהפייה, אני לא בטוח אם מישהו מכם ראה את זה אבל היא הייתה יפהפייה. אני לא חושב שמישהו באמת העריך אותה, אפילו לא אני. כולנו לקחנו אותה כמובן מאליו, אבל שוב, זה לא מה שאנחנו עושים עם האנשים שאנחנו אוהבים? אנחנו לא מבינים עד כמה אנחנו אוהבים אותם עד שהם כבר לא חלק מחיינו. ובכן אם זה נכון לא הבנתי עד כמה אני מאוהב בנטשה עד אתמול. היא הייתה החצי השני שלי, לגמרי ולחלוטין

(- את מאושרת נטשה? אני מצטער שלא הצלחתי לגמור את ההספד שלך, איזה מין ארוס אני? אני מקווה את יכולה לסלוח לי-)

“נטשה רומנוף מתה ב-25 בינואר 2013 יום שאני בטוח שלא יהיה אותו דבר לאף אחד מאיתנו שוב. הכל קורה מסיבה מסוימת, באמת. אני לא יודע הרבה אבל ההסתברות הסטטיסטית להתאהבות של נטשה רומנוף הייתה אפס. אף פעם לא חשבתי אפילו עוד מיליון שנה שנטשה תתאהב בי, קל וחומר על זה שאני התאהבתי בה. חשבתי עליה כמו אחות; מישהו שאני יכול לספר לו הכל. היא הייתה הבן אדם החשוב ביותר בחיים שלי. אני מתגעגע אלייך טאשה, אני באמת מתגעגע ואני אתגעגע לנצח. כולם בחדר הזה התגעגעו אלייך”.

(- הם כולם בוכים על טאשה את יכולה לראות אותם? הם כולם בוכים. את לא יכולה לחזור? בטוח שאלוהים יכול לעשות חריגה רק הפעם הזאת. אני אקח את המקום שלך. מה דעתך על זה רומנוף? את יכולה לחזור ואני אבלה נצח איפה שאת לא נמצאת- אני מקווה שזה מקום יפה- את רוצה לעשות את זה? להחליף מקומות ?-)

“תחזרי אליי נטשה, בבקשה רק תחזרי אליי. רק עוד פעם אחת תני לי ללטף לך את העור רק עוד פעם אחת, נשיקה אחת אחרונה, חיבוק אחד אחרון. רק אחד. נטשה יכלה לעשות דבר אחד יותר טוב מכל אחד אחר: היא יכלה לחיות ואני מניח, שבסוף, זה כל מה שחשוב לא, שהיא חייתה. נטשה רומנוף, האישה בלי הילדות שלעולם לא ממש גדלה; האישה שאהבה גבר שלא ניתן להתעלם ממנו; האישה שלא פחדה משום דבר ואף אחד ונתנה חמלה לאנשים שזקוקים לה ביותר. הבחורה שכולכם הכרתם כל כך טוב כשהיא הייתה בחיים. היא חייתה”.

(-ג’יין סיימה וחיבקה אותך. אתה הרגשת ריקנות, ריקנות מוחלטת. תמונות הבזק שלך ושל נטשה רצים בראש שלך כמו סרט אילם. היא מחייכת. היא מכינה תה. היא אומרת, “אני אוהבת אותך”. היא צוחקת. היא רוקדת. היא מדברת רוסית.

ג’יין מובילה אותך חזרה למושבים ונותנת לך חיוך מתוק-מריר כמעט כאילו לומר שהיא מבינה. כל שאר ההלוויה, חשבת על כל הדברים הקטנים שאתה הולך להתגעגע אליהם. אתה מתחיל מכתב נפשי-)

נטשה היקרה,

אף פעם לא אמרתי לך את זה מספיק פעמים אבל אני אוהב אותך. אני באמת אוהב אותך. אני באמת באמת אוהב אותך. את היית האהבה שלי. הנשמה התאומה שלי וחברה שלי. אני מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת. אני באמת מקווה

אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך.

אני אוהב אותך.

להתראות.

מלאך
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך