פאנפיק הנוקמים

נטשה היקרה

22/04/2020 69 צפיות אין תגובות
פאנפיק הנוקמים

נטשה היקרה
הסתיו הגיע
הרשי לי להחזיק את ידך הלילה
נטשה היקרה
פקחי את העיניים
תני לי הזדמנות לומר
אני אוהב אותך, להתראות

אוגוסט 4 2012

נטשה היקרה
אני חושב עלייך הרבה, ועל מה עשית שזה מגיע לך. את לא עשית שום דבר שמגיע לך מה שקרה לך-זה לא הוגן, ועדיין, הנה אנחנו כאן: את בתרדמת מחוברת למכונה ששומרת עלייך בחיים ואני בחדר שלי כותב לך מכתב. אני יודע שאת לא שומעת אותי אם אני מדבר אלייך, לכן החלטתי לכתוב לך מכתב במקום. בדיוק כמו בסרטים, היי, רומנוף? אז הנה מתחילים, אני אכתוב לך כל יום עד שתתעוררי.

אוגוסט 5 2012
נטשה היקרה
עדיין לא התעוררת והסימנים החיוניים שלך לא השתנו. ברור שאת יודעת את זה אבל אני הרגשתי כאילו אני צריך לספר לך.
אני מגעגע אלייך נטשה, באמת מתגעגע, אני לא רק מתגעגע לדרך שהיית סביבי, אלא לדרך שהיית כשחשבת שאף אחד לא מסתכל; אני מגעגע לדרך שליקקת את המכסה של הקפה לאטה לפני שהיית שותה אותו. בכנות, אני יכול לעשות רשימה של כל הדברים בך שאני מתגעגע אליהם, אבל, כמו שאת היית אומרת: “אין טעם ברטון, זה לא כאילו אני שומעת אותך בכל מקרה.” זה מוזר שאני יכול לשמוע את הקול הגבוה-מעצבן שלך כשכתבתי את זה? רק תחזרי אלי יום אחד נטשה, לא אכפת לי אם זה עוד יום אחד או אלף, רק תחזרי אלי.

אוגוסט 20 2012
נטשה היקרה,
יצאתי למשימה הראשונה שלי בלעדייך. לבודפשט מכל המקומות! ירד גשם כשהייתי שם, ואת יודעת מה היה הדבר הראשון ששמתי לב כשהגשם נגמר? לריח באוויר אחרי הגשם, האדמה הרטובה. הריח האהוב עלייך. ירד גשם בפעם הראשונה שנישקתי אותך. את זוכרת? אני בטוח שכן. אנחנו התווכחנו, על משהו; אני לא זוכר עכשיו על מה התווכחנו אבל כל מה שאני זוכר זה שנישקתי אותך באותו לילה ולהפתעתי, נישקת אותי בחזרה,
אני עדייו לוחש, “בואי חזרה למיטה, טאשה,” בלילה, כמעט כאילו המוח שלי מסרב להודות שאת לא חוזרת הביתה. השתמשתי במילה הזאת שוב; המילה ששנאת: בית. אני עדיין לא מבין למה את שונאת את המילה הזאת; זו מילה יציבה, מילה שלא תשתנה לא משנה מה יקרה, אולי זה מה שאת שונאת בה; את העובדה שזה לא משתנה. את אוהבת שינוי. בגלל זה את גוזרת את השיער שלך קצר. את מוכנה להסתכל עלי? אני סוטה מהנושא שוב.

אוגוסט 31 2012
נטשה היקרה
את יכולה לשמוע אותי? האם המכתבים הלא רשמיים האלה עושים לך את זה? אני באמת מקווה שהם עושים; אני רוצה לחשוב שאת עדיין שומעת אותי.
את חולמת? את חולמת עכשיו? על מה את חולמת? זה הדבר היחיד שאת לא מדברת איתי עליו. לא משנה כמה לחצתי עלייך; סירבת לדבר על מה שאת חולמת. הייתי רוצה שתחלמי עליי או לפחות על משהו מאושר. אולי חלמת על ללבוש שמלה לבנה; אלוהים יודע שחלמתי עלייך בשמלה הזו. אז את חולמת בתרדמת? אם כן, אז אני מקווה שאת חולמת על משהו מאושר.
קיבלנו עוד איום עולמי היום. הפעם זה מגיע ממוטציה בשם אריק לנשר והוא רוצה ‘שלום עולמי’. זו תמיד הדרך לא? האיש הרע רוצה שלום.
לא ראינה את לוקי בכמה חודשים האחרונים; אולי באמת הפחדנו אותו. כנראה שלא, אבל לפחות עשינו את הכי טוב שיכולנו.

ספטמבר 10 2012
נטשה היקרה,
הסתיו הגיע. סתיו היה הזמן האוהב עלייך בשנה לא? כן זה היה. אני זוכר פעם-כשהיינו באוסטרליה (זה היה אביב שם אבל אני עדיין חושב על זה כעל סתיו) ישבת בגינה. פשוט ישבת שם, אבל נראית כל כך יפה; שלווה ורגועה. אני חושב שזו הפעם היחידה שראיתי אותך בלי אקדח לצידך. היית נראית נורמלית ביתית, כמעט. את יכולה לדמיין את זה? אנחנו ביתיים? מגדלים ילד, צופים בהם הולכים לבית הספר ודברים כאלה? אף פעם לא דיברנו על ילדים. אני מניח שהיינו צריכים. זה מה שזוגות נורמליים עושים לא? מדברים על העתיד שלהם, התרוות שלהם והחלומות שלהם? ובכן, הנה שלי: בחלום-עתיד שלי אני רואה אותך מתעוררת ומתחתנת איתי. נלך להציל את העולם בזמננו החופשי. הנוקמים-נשואים: נטשה ברטון יש לזה צליל יפה נכון? גברת קלינט ברטון.
נטשה, בבקשה תחזרי, הבית ריק וקר בלעדייך; פשוטו כמשמעו, אני לא יודע איך לתקן את החימום.

ספטמבר 15 2012
נטשה היקרה
חשבת על ההצעה שלי? את יודעת, השאלה ששאלתי לפני שיצאת למשימה שלך. עדיין לא שכחתי; חשבת שאני אשכח נכון? אני בטוח שחשבת שאני גם אמצא מישהי אחרת עד עכשיו, ובכן, תתביישי בעצמך נטשה, אני., לא נאמן? את לא מתה עדיין ואני לא יכול לבגוד בבחורה שנמצאת בתרדמת! מה את חושבת שאני?
סטיתי מהנושא
נטשה, ביקשתי ממך להתחתן איתי. אני עדיין מחכה לתשובה. בבקשה טאשה, כל מה שאני מבקש זה סימן שאת עדיין בגוף השברירי הזה שלך. אלוהים, אני בקושי מכיר אותך. באתי לבקר אותך היום. האם שמעת אותי ?הרגשת אותי? כל דבר? הגוף שלך הוא קליפה של מה שהיה פעם, בבקשה, אני מתחנן, בבקשה תחזרי אליי. הייתי נותן כל דבר כדי לראות אותך שוב, רק עוד פעם אחת. אני רק רוצה לראות אותך; אני רק רוצה להחזיק אותך. רק עוד פעם אחת. זה יותר מידי לבקש? רק עוד נגיעה אחת או נשיקה אחת?
את יכולה לראות את זה? הידיים שלי רועדות כשאני כותב את זה. הידיים שלי לא רועדות. נטשה אני צריך אותך, את לא יכולה לדמיין כמה זה קשה לחזור לבית ריק ולדעת שאת לא חוזרת הביתה.

ספטמבר 30 2012
נטשה היקרה,
אני מתקשר לדואר הקולי שלך כשאני מרגיש בודד. רק הקול שלך גורם להכל להיות בסדר לרגע אחד. אני בטוח שאני יכול לדקלם את התא דואר הקולי שלך מהראש בעל פה עכשיו. כמעט עברו חודשיים. חודשיים מאז שהוא נסע במכונית שלך על הגשר ההוא. חודשיים מאז שנישקתי אותך בפעם האחרונה, חודשיים מאז שנגעתי בך בפעם האחרונה. זה נראה קצת יותר בשבילי זה לא נראה כאילו שעבר נצח, אבל זה בהחלט מרגיש יותר מחודשיים
דיברתי היום עם הרופאים והם לא מצפים שתתאוששי בקרוב. אני לא מבין. את לא מתת, ועדיין את בתרדמת. למה את לא יכולה פשוט להתעורר? את לא יכולה להכריח את עצמך להתעורר או משהו? את חזקה נטשה, חזקה יותר מרוב האנשים. אני יודע שאת יכולה פשוט להתעורר; זה לא כל כך קשה נכון? זה לא כל כך קשה להתעורר, רק תפתחי את העיניים, זה כל מה שצריך. בבקשה, רק בשבילי, רק תתעוררי. גם אם זה רק לרגע, רק תפתחי את העיניים. כדי שתוכלי לראות מה את מפסידה; תוכלי לראות את כולם שוב ואולי, רק אולי תוכלי להישאר ערה.
את תתעוררי יקירה? רק בשבילי, רק תתעוררי.

אוקטובר 17 2012
נטשה היקרה,
טוני ופפר התחתנו היום. זה היה יפהפה חתונת סתיו עם הרבה פפראצי. שמרנו לך מקום נטשה, ממש לידי ופפר בחרה בך להיות השושבינה כולם יודעים שהיא הייתה בוחרת בך להיות השושבינה אבל מאחר שלא יכולת לבוא….. זה נתפס, הסוכנת היל נהייתה השושבינה.
ת’ור הגיע רק להיום עברו כמה שבועות מאז שראינו אותו והוא בא בטוקסידו! את יכולה לדמיין נטשה, ת’ור בטוקסידו? אני חושב שזה קשור לעובדה שהוא פגש את ג’יין. את היית מחבבת את ג’יין; היא כמעט כמו ברוס נשי (רק בלי האלק תודה לאל). הו, וסטיב בא עם הנכדה של פגי, גם לה קוראים פגי על שם סבתא שלה. פשוט חשבתי שאת צריכה לדעת שמישהו קיבל סוף טוב.

אוקטובר 31 2012
נטשה היקרה,
כמעט מתתי היום. למעשה אני בבית חולים עכשיו כשאני כותב לך את זה. את מבינה, היה לנו קרב קשה בלונדון נגד אריק לנשר והוא זרק אותי מהבניין. עדיין, לא פיספסתי את ההזדמנות; כיוונתי לו חץ היישר לראש. הוא מת ואני כמעט הלכתי בעקבותיו
חשבתי עלייך נטשה. היית דבוקה במוח שלי כשנפלתי. לא היה לי אכפת מהמוות או מהקרב היה לי אכפת רק ממך. מוזר איך זה עובד לא?

נובמבר 15 2012
נטשה היקרה,
יום הולדת שמח. תמיד אמרת לי לא לתת לך מתנות, אבל לא יכולתי להתאפק. השארתי את המתנה ליד המיטה שלך. את יכולה לפתוח את זה כשתתעוררי. תסמכי עלי, את תאהבי את זה,

דצמבר 25 2012
נטשה היקרה,
חג מולד שמח! היית צריכה לראות את המגדל של סטארק. טוני וג’ארוויס באמת הלכו על חג מולד השנה; זה היה מדהים כמה אורות חג מולד הם יכלו לשים על מגדל סטארק. נראה כמו עץ חג מולד מסיבי, רק עם עוד… טוני. כולנו קנינו מתנה בשבילך; הם לידך כשתתעוררי. זה מעודד אותך להתעורר? בבקשה תתעוררי נטשה, בבקשה.

ינואר 3 2013
נטשה היקרה,
המצב שלך החמיר היום. ממש החמיר. את לא רק מחוברת למכשיר הנשמה, אלא גם לתמיכה בחיים. הרופאים לא יודעים כמה זמן נשאר לך אבל הם יודעים שזה לא הרבה זמן. דיברתי עם ברוס ואפילו לו אין תרופה לזה. זה כל כך מתסכל! כל זה בגלל התרסקות פשוטה של מכונית במים! זה מגוחך, נטשה! אני מתכוון, מכל הדרכים למות הייתי חושב שאת הולכת למות בקרב או במהלך משימה, אבל לא, את הולכת למות בגלל התרסקות מכונית. זה סוג של אירוני לא? מאסטר ההתנקשות שמעולם לא נכשלה במשימה מתה ממשהו פשוט, סיבה מקומית. ואת רוצה לדעת מה החלק הגרוע ביותר? את לא יכולה אפילו למות נאבקת, את פשוט תנשמי את הנשימה האחרונה שלך יום אחד וזהו. נעלמת; ללא מילים אחרונות, ללא נשיקה אחרונה, את פשוט תמותי.
ואז שוב, אני מניח שזה כל מה שיש. מוות. הוא ממתין לכולנו לא? אנחנו נולדים כדי למות ואנחנו מתנהגים כאילו אנחנו לא. גם אם תמותי מחר נטשה, אני רק רוצה שתדעי שאת החצי שהשלים אותי. באמת. את גרמת לי לראות את מה שלא יכולתי לראות ואני גרמתי לך לראות את היופי בחיים. את אומנות החיים, זה היה משהו שאף אחד מאיתנו באמת היה יכול לשלוט בזה נכון?
אל תלכי עדיין.

ינואר 10 2013
נטשה היקרה,
את עדיין כאן, תודה.
אני אוהב אותך; אל תעזבי אותי

ינואר 11 2013
נטשה היקרה,
את עדיין נושמת.

ינואר 12 2013
נטשה היקרה.
הצוות וג’יין באו לבקר אותך היום. הפרחים בקצה המיטה שלך היו מתים ומקומטים אז החלפנו אותם. נתנו לך ורדים הפעם; ג’יין סיפרה לנו שבשפת הפרחים הם מייצגים ‘אני אזכור, תמיד.’

ינואר 13 2013
נטשה היקרה
שוב ירד גשם היום. זה לא היה טפטוף קל וזה לא היה גשם זלעפות, זה היה גשם פשוט. איך זה קורה שהדברים החשובים ביותר בחיינו קורים בגשם?
הנשיקה הראשונה שלנו הייתה בגשם, הריקוד הראשון שלנו היה בגשם והצעתי לך בזמן שירד גשם בחוץ. את תמיד שונה בגשם. אני לא יודע מה זה בך, אבל כל הגישה שלך משתנה, זה כאילו את אדם אחר לגמרי. החיוך שלך קצת יותר גדול והשיער שלך נראה קצת יותר אדום. תמיד היית רגועה יותר בגשם, משחררת קצת את ההגנות. הגשם, משחרר אותך
בגשם הזה עלתה בי מחשבה. זו הייתה מחשבה פשוטה אך הרסנית למדי, המחשבה הייתה האמת. לא משנה כמה קשה אני מנסה נטשה, לא משנה כמה אני רוצה, את לא חוזרת. אני יכול לתת לך את כל הפרחים בעולם ואת עדיין לא תתעוררי.
אני לא אחד שבוכה נטשה, ועדיין הנה אני כאן, רטוב מדמעות, כותב לך את המכתב הזה ובוכה. אני לא יודע מה יותר גרוע; שאני בוכה על האמת או שאני לא יכול להבדיל בין הדמעות שלי לבין הגשם. האם שני הדברים באמת דומים?
נטשה, הידיים שלי רועדות והנייר עכשיו כל כך רטוב שאני בקושי יכול לקרות את מה שכתבתי, בדרך כלל המגע שלך היה מרגיע אותי, אבל את לא כאן נכון? את שוכבת בבית חולים עם שום דבר חוץ משמיכה כדי להתחמם .
תחזיקי מעמד, נטשה, אני בא.

ינואר 14 2013
נטשה היקרה,
לא ביקרתי אותך היום ואני מצטער על זה. את זוכרת איך היית אומרת שמעולם לא אימנו אותנו למפלצות וקסם? ובכן, אני מוכן לערער על זה. הוכשרנו לכל דבר; אימנו אותנו להיות רוצחים, מתנקשים וכל מיני, אבל את רוצה לדעת על מה באמת לא התאמנו? הדבר היחיד שלא היינו מאומנים אליו זה לזה. שילד אימן אותנו להרוג את כל מי שהתקרב יותר מידי ולא לדאוג לרגשות שלנו או של מישהו אחר. הרגשות גרמו לנו להיות חלשים יותר. ועדיין, עמדנו שם, בתוך קרב עם ראש ריק בלי שום דבר על דעתנו חוץ מאחד מהשני. אהבה היא לילדים, תמיד אמרת. את יודעת מה אני חושב נטשה? שאני חושב שאמרת שאהבה היא לילדים אבל לא האמנת בזה.
ינואר 15 2013
נטשה היקרה,
החלפנו את הפרחים עם כמה אזליה
אזליאות: לדאוג

ינואר 16 2013
נטשה היקרה,
פפר בהיריון וסטיב הולך להיות הסנדק. ברוס ואני הולכים להיות דודים, את יכולה להאמין?

ינואר 17 2013
נטשה היקרה,
שום דבר לא קרה היום . את לא מתה, אני לא. בסופו של דבר, אני מניח שזה כל מה שחשוב לא?

ינואר 26 2013
נטשה היקרה,
השתתפתי בהלוויה שלך היום זה היה מערך של מטריות שחורות ובגדים שחורים. פיורי היה הכומר והוא עשה עבודה טובה. אמרתי לאנשים שאת ארוסתי היום, אני מקווה שלא אכפת לך. אם הדברים לא היו הולכים כל כך רע בשנה שעברה אני בטוח שהיית אומרת כן, אז לקחתי על עצמי לשים לך את הטבעת על היד לפני שאת נשרפת.
זו הייתה לוויה קטנה שהתקיימה בגן ההוא, באוסטרליה. זה היה המקום האהוב עלייך בעולם, אמרת פעם. אני מקווה שזה לא השתנה בזמן שהיית בתרדמת.
נטשה, לא אמרתי עלייך שום דבר בהלוויה שלך. אני מצטער. כתבתי הספד ולא יכולתי להוציא את המילים. פשוט עמדתי שם ובכיתי; הדף היה מטושטש ולא יכולתי לקרוא את המילים. היית צוחקת עליי, באמת היית עושה את זה. למרבה המזל, ג’יין באה וקראה את ההספד שלך בשבילי עם יד על הכתף שלי. היא אמרה את זה יפה, יותר יפה משאני הייתי אומר את זה. מצאתי דבר מצחיק בלוויות אנשים אמרו שאת ” נלקחת באלימות מהעולם” אבל את לא. את נלקחת בשינה שלך, זו הדרך הכי שלווה ללכת. חשת כאב? אני מצטער עם את כן- אני באמת מצטער. כאב היה הדבר האחרון שאת צריכה. לא הייתה עין יבשה בחדר. את רואה טאשה, אנשים דאגו לך. כולם בכו בשבילך. שמעת מה כתבתי לך? היית בחדר נטשה? עמדת לידי? אני צריך סימן שאת עדיין כאן. רק סינן כלשהוא שלא עזבת. את לא תעזבי אותי נכון? נטשה, לקח לי יותר מידי שנים להבין שאני אוהב אותך ואפילו יותר לשאול אותך לצאת. נטשה רומנוף, גרמת לי לרצות להיות טוב יותר ממה שהייתי. את גרמת לי לרצות להיות בן אדם טוב יותר ממני ונתת לי משהו שראוי להילחם עליו ועכשיו; אני לא יודע מה אני אעשה. ‘תתקדם הלאה קלינט’, היית אומרת לי אם היית כאן, זה מה שהיית אומרת לי לעשות נכון? היית אומרת לי להמשיך הלאה עם החיים שלי להתקדם הלאה, אולי אפילו למצוא אהבה שוב. אני לא רואה את זה קורה. אהבתי אותך נטשה ואני תמיד אוהב. זו תמיד תהיי את.
ואת יודעת מה נטשה? רק עוד דבר אחד לפני שאת הולכת. יורד גשם בחוץ

נטשה היקרה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך