עתידות

05/04/2021 54 צפיות אין תגובות

יעל: “יואב?”
יואב: ” מה?”
יעל: “למה מחקת את התמונות שלנו מהחשבון שלך?”
יואב: “תקשיבי זה באמת מורכב להסביר..”
יעל: “אבל אתה הבטחת שתשאיר אותם!”
יואב: “אני יודע אבל..”
יעל: “שום אבל! אתה הבטחת לי שלא תמחק את התמונות שלנו”
( מתחילה לבכות על הקו)

יעל: ” אפילו את התמונות מהודו מחקת! למה?? למה אתה מוחק אותי???”
יואב: ” יעל תנשמי שניה בבקשה, תני לי להסביר”
יעל: “מה?”
יואב: “את הרי יצאת לדייטים לאחרונה נכון?”
יעל: “מה זה קשור?! אתה מנסה לנקום בי??”
יואב: “לא ברור שלא”
יעל: “אז למה זה קשור לעובדה שמחקת..”
יואב: “כי את לא יצאת סתם לדייטים נכון?”
( שתיקה על הקו)
יואב: ” את עדיין שם?”
( עונה לו בעצבנות)
יעל: ” כן אני פה!”
יואב: ” יצאת לדייטים מתוך רצון לתת לבחורים האלה צ’אנס אמיתי להיות איתך”
יעל: ” נו מה זה קשור אבל??”
יואב:” כי גם אני יצאתי לדייטים”
יואב: “יעל?”
( עונה בקול רגוע ואדיש, מתכוננת לבשורות רעות)
יעל: “מה”
יואב: ” אני יוצא עם מישהי שאני רוצה לתת לה צ’אנס.. והאמת שמפריע לה שחצי מהחשבון שלי זה תמונות עם האקסית.. זה הגיוני לא?”
יעל: ” ואתה נותן לסתם איזה בחורה שאתה בקושי מכיר ככה להגיד לך מה לעשות?! כמה דייטים איתה ואתה כבר מוחק אותי??!”
יואב: ” אני רק רוצה לתת לי ולה צ’אנס אמיתי.. אני לא יודע מה יכול להיות איתה.. זה יכול להתמוטט תוך חודש וזה יכול גם להימשך יותר מזה”
יעל: “זהו , אז אתה באמת אוהב אותה, באמת המשכת הלאה”
( מתחילה לבכות שוב)

יעל: “אני כל כך טיפשה למה נתתי לך לוותר עלינו , למה אני כזו מטומטמת”
יואב: ” את לא טיפשה ולא מטומטמת.. אולי טיפה משוגעת אבל בקטע טוב”
( צחוק קצר מחליף את קולות הבכי)
יואב: “אנחנו באמת ניסינו.. שלוש פעמים… ”
יעל: ” ועכשיו אתה אוהב אותה והמשכת הלאה.. ואני סתם כלום!”
יואב: “את אף פעם לא תהיי כלום בעיניי”
יעל: “אבל הנה יש לך חברה עכשיו אני סתם אקסית”
יואב: “היא עוד לא חברה שלי.. אני באמת לא יודע לאן זה יתקדם”
יעל: ” אז תחזיר את התמונות”
יואב: “.. היואב שאת מכירה אף פעם לא המשיך הלאה.. הוא נשאר קפוא עם היעל שאני מכיר וזוכר”
(שתיקה)
יואב: ” שניהם קפואים באותה בנקודה בזמן.. שהיה להם טוב ביחד… … תמיד יהיה לנו את הודו”
יעל: ” אני לא רוצה את המצב החדש הזה.. אני רוצה שנחזור.. כמו פעם… דיברנו על זה שנגור ביחד… זוכר?”
יואב: ” .. גם אם נחזור זה לא יהיה אותו הדבר.. עברנו יותר מדי.. פגענו יותר מדי.. אי אפשר להעמיד פנים שכל זה לא קרה”
יעל: ” אז אני רוצה שתמיד תזכור אותי!.. תזכור אותי בתור הבחורה שאהבת בכל מצב.. גם כשהייתי עושה שטויות ופוגעת בך.. בבקשה תזכור שרק כלפיי היית סלחן כל כך… רק איתי רצית לבנות עתיד ממקום של רגש ולא של היגיון.. ולא משנה מה אמרו לך החברים”
יואב:” את יודעת שאני לא אוכל לשכוח אותך”
יעל: ” אתה כן.. אתה תתחתן עם החברה שלך ויהיו לכם ילדים ביחד ואתה תשכח ממני לגמרי”
יואב: ” זה לא יקרה בוודאות”
יעל: ” מה החתונה או?..”
יואב: ” שאני אשכח ממך.. כל כמה ימים אני כותב עליך.. כותב עלינו.. בורח קצת לזיכרונות של הטיול שעשינו ביחד.. את חיה בראש שלי ולמעשה.. את מדברת איתי עכשיו ממעמקי ראשי”
( עונה מבולבלת)
יעל: ” מה?”
יואב: ” כן, כי אני כבר מכיר את כל התגובות האפשריות שלך.. או לפחות את כל התגובות שלך לפני וקצת אחרי שנפרדנו”
יעל: ” איך זה הגיוני?”
יואב: ” אדם חי פעם אחת בגופו, ואינספור פעמים בזיכרונותיהם של קרוביו”
יעל: “שזה אומר?”
יואב: ” שתכלס.. לא נפרדנו מעולם.. את תמיד הולכת איתי.. חלק ממני”

לאחר שלושה ימים…
יואב: ” הלו?”
יעל:” חשבתי על זה ואני לא רוצה להיות יותר בראש שלך”
יואב:” מאיפה זה הגיע?”
יעל: ” אני אוהבת אותך באמת.. אז אני צריכה לשחרר אותך”
יואב: ” את באמת לא צריכה…”
יעל: ” אני כן.. מגיע לך להמשיך הלאה לבחורה שתיתן לך את היחס שאני לא נתתי.. אבל אני חייבת לומר שהלוואי ויכולתי לתקן את פעולותיי”
יואב: ” היינו ביחד שנתיים וחצי.. זה לא יכול פשוט להיעלם”
יעל: ” היינו ביחד שלוש שנים אני מזכירה לך.. וזה לא ייעלם”
יואב: ” אז מה יקרה לכל הזיכרונות האלה?”
יעל: ” הם פשוט יתכווצו ויתכווצו… וככל שיעברו השנים תמונתם המנטלית תקטן יותר ויותר.. עד שבשלב מסוים, לא אהיה יותר מנקודת אור קטנה וחיובית בראשך”
יואב: ” אני לא יודע אם אני מסוגל לתת לך להתכווץ”
יעל: ” אתה תהיה מסוגל.. כשתראה אותה שוב”
יואב: ” את מי?”
יעל: ” חברה שלך כמובן.. אתה לא היית מוחק את כל התמונות האלו שלנו בשביל סתם בחורה”
יואב: ” אני לא יודע אם תהיה לי עוד הזדמנות להגיד לך את זה.. אני לא יודע בכלל אם אהיה מסוגל להגיד את המילים האלה שוב אחרי השיחה הזו”
יעל: ” גם אני אוהבת אותך”
יואב: ” אבל רגע תני לי להגיד אותם קודם”
יעל: ” הפעם זו תורי להגיד אותם ראשונה ותורך לקבל אותם ולשתוק”
יואב: “למה?”
יעל: “אל תיתן לי את האהבה שלך.. תן לה לגדול אצלך בפנים… לשנות צורה”
יואב:” אז אפשר לפחות להגיד לך תודה?”
יעל: ” תודה על מה?”
יואב: “שסגרת את המעגל בשבילי”
יעל: “בכיף מאמי שלי”

עתידות
דרוג הסיפור 2.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך