פעם אהבנו לאהוב ועכשיו אנחנו אוהבים לשנוא

השעון חדל מלספור את הדקות בלעדייך בדיוק כמו שהארון הפסיק לאגור את בגדי העבודה שלך.
המיטה שלי מלאה בריח הבושם שלך ואני עוצמת עיניים וחושבת על איך היה לנו כל-כך טוב פעם ועכשיו אנחנו בתוך סיוט מתמשך.
איך הגענו למצב הזה, אתה לא איתי ואני לא איתך כשבעבר לא היינו יכולים להיות אחד בלי השנייה. היינו קשורים ביחד בקשר שאותו לא ניתן לראות, אבל אפשר להרגיש שהוא חסר עכשיו. הקשר אבד לעולם ואנחנו התפרקו וכל אחד ברח לצד אחר.
בחרת ללכת ולהשאיר אותי לבד, מחפשת את הקשר שידע איך לחבר בנינו שוב.
אבל אנחנו יודעים שגם קשר אלוף כמוהו לא יוכל להחזיר בנינו, זה כבר לא יהיה כמו שזה היה.
פעם אהבנו לאהוב ועכשיו אנחנו אוהבים לשנוא-
ואתה מעדיף להאשים אותי בבעיות שלך עם העולם, על כך שאתה לא יודע לתקשר עם העולם בלעדי, על כך שהחיים שלך לא שווים כלום כשאני לא נמצאת לידך, מחבקת ואומרת שיהיה בסדר. אני לא מבינה למה אתה מאשים אותי בזה כי אתה אשם בכל הבעיות שלך, בדרך עקיפה או אחרת.
כל מה שאתה עושה זה להאשים אותי ובכך להרחיק אותי ממך מה שמעצים את בעיותך.
פשוט תקלוט כבר שאני לא אקבל אותך בעתיד והעתיד הזה קרוב.