arca
היי

קטגוריה של סיפורי אהבה עצובים כי אני עצבובי

arca 23/06/2017 487 צפיות 2 תגובות
היי

השתיקה הזאת שביני לבינך,למי היא שייכת ובגלל מי היא נגרמת?
הייתי מביא לך פרח כל יום,הייתי כותב אלפי שירים במחברות צהובות
עושה וי על הצ’ק ליסט של כל הקלישאות
הייתי שובר את רגליי והולך על קביים רק כדי שתעיפי מבט
הייתי יורק עד זוב דם על כל מי ששבר אותך עד שהייתי מתייבש תחת השמש הלוהטת
הייתי הייתי הייתי
הייתי נמס על המדרכה כמו מלט,מסתכל עליך מלמטה ואומר תודה

אבל השתיקה הזאת שביני לביני,עיניים כחולות,עיני בייבי בלו
מול עיניים שחורות
איפה הרצון שלך לחיות,איפה הרצון שלך לאהוב

הבטחת אלפי הבטחות
יכולתי לפרט: בית,ציורים על קירות,כלבים וחלומות
אבל שום דבר לא יקרה,זה ברור
את לא רוצה?את מפחדת?תגידי משהו,תמלאי את השתיקה

השתיקה הזאת שביני לבינך,פעם הייתה נעימה
היום ,מורטת עצבים באיטיות
כל ניתוק כואב
כאילו תלשת איזה איבר חשוב שהוא לא בדיוק הלב
אבל גם לא המוח

לא הייתי מתאר אותך,לא הייתי מעז
(אז רק היא נשארת,ומהי בכלל)

קטגוריה של סיפורי אהבה עצובים כי אני עצבובי
דרוג הסיפור 3.5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

וואו. זה לא מושלם… אבל זה יפה ומלנכולי רצח, לקחת את השתיקות למקום אחר לגמרי…
זה כמו נעימה, שמישהו ממלמל לך באוזן כשאתה ישן…

23/06/2017 01:05

    התגובות שלך יותר יפות ממה שאני מפרסם,תפסיק…:(
    חחח ונראה לי שכחתי להגיד לך אבל ממש אהבתי את השיר בתחנת רכבת.מגניב ממש

    23/06/2017 01:16
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך