רב החובל הנאמן

BloodyPirate 24/01/2012 558 צפיות תגובה אחת

רב החובל הנאמן לא עזב את סיפונו בעוד הספינה שטה אל הלא נודע, הגלים הרחמנים ליוו את ספינתו הגדולה בכול קשיי הים.
אך הסלעים אינם כה רחמנים ולאי המשונן נסחפה ספינתו מוקפת על ידי גלים, וגם הגלים העגמומיים את הגורל לא משנים.
ורב החובל הנאמן אכול געגועים, ונערת הים התמימה צופה בו בין גלים, אינה יודעת מי מחכה לו בביתו ולמי ליבו הקט שייך בכול ימי קיומו, היא חובקת אותו בין זרועותיה ומצילה כך את גופו, אך נפשו מקומה בים מתגעגעת לאהובתו.
לבה של הנערה התקשח ואת זעקותיו לא שמעה, את זעקות הקריאה להלנה היפה והנערה אינה שמה לב לרגשותיו והתייחסה אליו כאל אביר גליה.
“קחי אותי לאהובתי” רב החובל התחנן ואותו היא לא שמעה כמו ששמעו בכול קצוות תבל.
רב החובל ניגש אל שפת הים הסוער, סוער כליבו העצוב שסובל מגעגועים, ניגש הוא אל המים, צעד אחר צעד ונתן אל הים לסחוף אותו לאהובתו.
ולב הנערה ידע צער מהו ורב החובל טבע בין גלי געגועיו, והלנה היפה לא יכלה לשאת עוד געגועיה.
והים שטף הכול.

רב החובל הנאמן
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

וואו! הסיפור כל כך יפהיפה!! הוא עצוב אבל הדרך בה את כותבת הופך אותו למרתק ומעניין =) תמשיכי לכתוב! הסיפור מדהים ואת ללא ספק מוכשרת! =)

05/08/2012 16:07
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך