התחלה של סיפור שאינני בטוח.ה לגביו, אשמח לביקורת

בית הקפה

30/07/2021 160 צפיות אין תגובות
התחלה של סיפור שאינני בטוח.ה לגביו, אשמח לביקורת

את נורית פגשתי כשהיא עוד הייתה מלצרית בבית קפה בנמל תל אביב, שבוע ויומיים אחרי שסיוון זרקה אותי. כשבכיתי לו בטלפון, ברק אמר שאני צריך להמשיך הלאה, לצאת לדייטים להפסיק לבכות על סיוון הבת זונה שבגדה בי עם אחי. לא משנה שזה כואב ושתפסתי אותם במיטה כשחזרתי הביתה אחרי שקניתי לה מתנת יום הולדת מוקדמת, צריך להמשיך קדימה בחיים, הוא אמר. אז קבעתי עם ההיא שפגשתי בחדר כושר לדייט, שני קראו לה. אחת בלונדינית רזה גבוהה שחייכה באותו חיוך כשהסתכלתי עליה מתמתחת קדימה וכשניגשתי אליה. בהמלצה של ברק שהכריח אותי לבוא וישב על הספסלים לידי (“אני, אני בא בשביל לדאוג לך. סאחבק לא מתאמן, שלא ייתפס לי כלום, חלילה”). שני התחילה לדבר ראשונה. אמרה שהיא קלטה אותי מסתכל ושלא תהיה לה בעיה לצאת איתי לדייט, אבל חייב בנמל כי הדירה שלה באיזור, וגם שלא יהיה מאוחר, אם אני לא רוצה על המצפון שלי שיאנסו אותה באמצע הלילה. אז קבענו בבית הקפה, בשמונה בערב בחמישי. ברק אמר שהיא ניראת משוגעת, ושזה טוב כי בלונדיניות משוגעות נותנות הכי הרבה. וכשהוא ראה את המבט העצוב בעיניים שלי, הזכיר לי שלא רק שסיוון בוגדת, אחי סיפר לי שהם הולכים לשכור דירה יחד בשינקין, הרחוב שלידי.
אז הגעתי לקפה בנמל בשמונה, בדיוק כמו שקבענו. ביקשתי לשבת הבר, ובגלל שלא היו הרבה אנשים, המארחת הסכימה לי. כשהתיישבתי, ברק חייך מהצד השני והודיע לי ששני הבלונדה עדיין לא הגיעה, אבל לא לדאוג כי זה הפך להיות קטע של בחורות לאחר כדי שהגברים יחכו להן. בשמונה וחצי ואחרי שני דרינקים על הבית, קיבלתי ממנה הודעה שאומרת שהחבר שלה חזר הביתה והתנצל. היא מצטערת, אבל אני נראה בחור ממש חמוד ושהיא תשמח לשדך אותי לאחת החברות שלה אם אני ארצה. לא עניתי. בלונדינית זונה. בינתיים נגמרה לברק המשמרת והוא הלך הביתה. אמר שאני יכול להישאר כמה שאני רוצה ושיגיד לברמנים שיחליפו אותו שהמשקאות עליו. אז נשארתי, בכל זאת, המשקאות עליו.
נורית נכנסה במקומו, ובתור גבר שיכור שבור לב, הרשתי לעצמי לבחון אותה. שונה מאוד משני, דומה מאוד לסיוון. חולצה מכופתרת בצבע תכלת וג’ינס שחור צמוד, קצת צלוליטיס, כמה שצריך. משקפיים עגולות, שיער שחור אסוף בגולגול, ריח של סיגריה. חייכה אליי בנימוס ושאלה אם אני רוצה להזמין משהו, עניתי “אותך”. היא התעלמה, הספיקה להכיר מספיק גברים כמוני. הדמיון בינה לבין סיוון היה משגע, החיוך המזויף ללקוחות (ובמיוחד אלי) ותנועות הידיים שלה כשהוציעה הבקבוקים גרמו לי לטעות אם לסיוון הייתה אחות תאומה סודית.
“אני לסבית” היא אמרה לי בסופו של דבר, אחרי המשקה הרביעי כשנהייתי קצת מסוחרר וכבר לא שמתי לאן אני מביט ומה אני עושה.
“לא את לא, את פשוט משחקת אותה קשה להשגה” עניתי. מבסוט שהיא התחילה איתה שיחה, “ושתדעי שאני בכלל לא מחפש להשיג אותך. סתם תקופה גרועה”.
היא התרככה, התעלמה מההערה שלי, השעינה את ידיה על הבר מולי ושאלה, “אם אתה לא מחפש להשיג אותי, מה אתה מחפש?”
“מה אני מחפש,” שאלתי את עצמי ואותה, “בהתחלה חשבתי שאני מחפש אהבה, אבל בעצם אני פשוט לא רוצה לחזור לבד הביתה”. מקווה שהיא מבינה את הרמז. היא הבינה, וכמו פמיניסטית חזקה, קטלה אותי, “אז אל תחזור. אתה יכול להישאר לישון כאן אם אתה רוצה”. שתקתי, לא הייתי בטוח אם היא צוחקת או לא. באחת עשרה סגרו את בית הקפה. הרימו כיסאות, כיבו אורות והלקוחות והעובדים הלכו הביתה, חוץ ממני ומנורית. היא אמרה שאני איתה, שהיא צריכה לסגור ונלך, אבל לא הלכנו.
“אתה נשאר לישון, כן?” היא שאלה, מסתבר שלא צחקה. הייתי שיכור, מבולבל ועצוב.
“אז לא צחקת?”, “לא. אז אתה נשאר?”, “נשאר”.
נורית חייכה, לא בטוח או אם כי נצחה אותי באיזו תחרות שהיא המציאה, או כי שמחה שנשארתי.
“אנחנו לא הולכים לשכב, שיהיה לך ברור. תתייחס לזה כמו מסיבת פיג’מות” הציבה חוק ברזל ושנאתי אותה על זה. הלכתי לשירותים והקאתי את כל מה ששתיתי, שכבתי קצת על רצפת תא השירותים עד שהיא קראה לי לחזור. נורית שאלה לשמי, “מתן” עניתי, היא שיתפה שלאקס שלה קראו מתן. עדיין קוראים, אבל כבר לא לידה. כנראה ששכבתי על הרצפה הרבה זמן, כי היא הספיקה להחליף לגופייה שחורה וטייטס קצר שחור. עם חזייה מתחת לגופייה, אולי בשביל להזהיר אותי לא לעבור את הגבול, שהציצים שלה עדיין בשליטתה, ואולי בשביל לשטוף לי את העיניים בכך שכנראה לא אראה אותם מחוץ לחזייה הלבנה עם הלבבות הוורודים, ואם בכלל נוח לישון עם חזייה. פייר, נעלבתי. כמו סיוון, אהבה לשחק לי בראש.
ואז דיברנו קצת. סיפרתי לה מה הוביל אותי לבית הקפה, היא השתתפה בצערי ואמרה שבנות הן עם מסובך וקשה, שעכשיו תורו של אחי להבין את זה בדרך הקשה. היא אמרה שגם מתן האקס בגד בה, אבל עם המנהל של החנות בה הוא עובד, הבין שהוא הומו ועזב. שתיקה קצרה ואז נורית אמרה שהיא עייפה ורוצה ללכת לישון. היא הוציאה מפה מאחת המגירות ופרסה על הרצפה. נשכבה עליה, התמתחה, התכרבלה בעצמה וזרקה, “לילה טוב”. עניתי לילה טוב בחזרה והסתכלתי עליה נרדמת, עם החזייה.

בית הקפה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך