חלום מציאותי

25/04/2012 543 צפיות אין תגובות

הדמות הראשית = ענבר
חברה טובה של הדמות הראשית = סתיו
ילד מהשכבה = בן – אל
ילד מהשכבה = תומר
המורה למתמטיקה = אמירית

הכל התחיל ביום בהיר אחד . טוב , זאת לפחות ההתחלה של המון סיפורים שקראתי במהלך השבוע . הכל התחיל ביום בהיר אחד . למדנו בשיעור מתמטיקה על כפל במשוואות ללא X . כרגיל חומר קשה . השמיים נהיו אפורים ולפתע נשמעה אזעקה ברחבי החטיבה . המורה אמירית הוציאה מהארון האפור מכנסיים משונים וזרקה אותם לכל תלמידי הכיתה . היא ביקשה מאיתנו ללבוש את המכנסיים ולהסתדר בטור ליד הדלת . המכנסיים היו בצבע שחור עם דוגמת פסים . בן – אל הביט בי במבט של ”מה קורה פה ?!” . הסתדרנו בטור ליד הדלת והתחלנו לצאת. אמירית צעדה בראש הטור . כל כיתות החטיבה התפנו , והחטיבה נותרה שוממת מאדם . התחלנו לצעוד ברחוב , כשכולנו לבושים במכנסיים המגוחכים . בכביש עברה כעת מכונית שחורה שבתוכה נהג .. תומר . תומר הוא ילד מהשכבה שלי . למה ילד בכיתה ז’ נוהג במכונית ?! תומר הביט בי במבט קר . הבטתי עליו ברחמים , אך בתוך ליבי התפוצצתי . אפילו כשהוא נוהג במכונית הוא חתיך !! המשכנו ללכת עד שהגענו לתחנת אוטובוס ישנה . בתחנת האוטובוס עמדו חמישים אוטובוסים , חלקם כבר החלו לנסוע וחלקם עדיין העלו תלמידים . הכיתה שלי עלתה לאוטובוס מספר 49 , האוטובוס שלפני האוטובוס האחרון . פתאום הושיבו לידי את .. את סתיו . ”מה קרה כאן סתיו ?” שאלתי אותה . ” אני לא יודעת ” היא ענתה ונאנחה . ”לאן אנחנו נוסעים?” היא שתקה ואז מילמלה : ”היום בחדשות הבוקר בישרו שהיום זה .. סוף העולם” מה?! עניתי מלאה בהלם . ”אל תשאלי אותי שאלות שאני לא יכולה לענות עליהן” ,היא השיבה . את אוהבת את בן-אל ? לחשתי לעברה . היא הסמיקה ולחשה לי : ” איך ידעת ? ” עניתי לה שזה בגלל היכרות שלי איתה שנים . ”ואת עדיין אוהבת את תומר ?” היא לחשה לעברי . ”כן .. אבל זה היה לי כל כך קשה לראות אותו מביט בי במבט קר ” אמרתי לה . ”נדמה לך שבסוף העולם יש בנים חתיכים ?” היא שאלה וציחקקנו ביחד . האוטובוס היה אטום. תגידי , אמרתי לסתיו . ”מה?” היא ענתה בקצרה . מה התאריך היום ? שאלתי בחזרה . ”כבר איבדתי ממזמן תחושה של זמן” היא השיבה . ניסינו להיזכר מה היה התאריך אתמול , אך מעשה זה כשל . האוטובוס נעצר ובחוץ היה חשוך . מאבטחים שחיכו מחוץ לאוטובוס ליוו אותנו אל תוך אולם חשוך . לפתע , מתקרת האולם החשוך ירד כדור דיסקו . מיד אחריו נדלקו אורות נוספים . אמירית עמדה על הבמה שבמרכז האולם וצעקה אל תוך המיקרופון : ”אחד באפריל שמח לכולם!” והחלה לנאום . לאחר שסיימה לנאום החלו להתנגן ברקע שירים קצביים . כל התלמידים מהחטיבה רקדו , עד ש .. התנגן ברקע שיר איטי . סתיו הביטה בי ולחשה לי : ” למה את מחכה ?! תזמיני אותו כבר לרקוד.” הבטתי בסתיו ולחשתי לה : בנות לא אמורות להזמין את הבנים לרקוד . זה צריך להיות ההפך .
סתיו ענתה לי : ” טוב , אם את לא תעשי את זה אז אני אלך להזמין את בן-אל לרקוד בחיקי סלואו . אבל את חייבת להבטיח לי שברגע שאני ובן -אל מתחילים לרקוד , את חייבת להזמין את תומר .” עניתי לה בחיוב .
ואז היא התקרבה לבן -אל .
”בן-אל ?” שאלה סתיו .
”סתיו ?” אמר בן – אל
”בן- אל , אני מצטערת אבל .. ” המשיכה סתיו
”אני אמשיך מכאן : אני מצטער , אבל אני אוהב אותך . תרצי לרקוד איתי סלואו ? ” אמר בן – אל . סתיו השתתקה כמו תינוק בשנתו , והחלה לרקוד בחיקו של בן – אל .
כעת הגיע תורי . הגיע הזמן לקיים את הבטחתי . אך לפתע , הרגליים שלי נעשו כבדות ולא יכולתי לקום ממקומי . והייתה לכך סיבה טובה . תומר התיישב בסמוך אליי.
”שמתי לב שהבטת בי במשך שנה שלמה ” הוא זרק לעברי משפט .
שתקתי . לא ידעתי מה לומר לו . הבטתי בו .
” שוב פעם את מביטה בי . את לוכדת אותי במבטים שלך .”
הפעם הוא התקרב לעברי . פתחתי את פי ושאלתי אותו : מדוע נהגת במכונית השחורה ? ומדוע הבטת בכולם במבט קר ? ”
תומר התקרב אליי יותר ויותר , ואז הוא לחש לי באוזן : ” את עוד מעט תגלי ” .
הוא ביקש ממני לרקוד איתו סלואו . באמצע ריקוד הסלואו הוא הגניב לי נשיקה בלחי .
אבל אז .. שמעתי צילצול . זה היה צילצול השעון המעורר שלי . קמתי בבהלה . השעה הייתה 8:30 בבוקר יום שבת בהיר אחד . כנראה שכל הסיפור הזה היה חלום , אבל החלום הזה ישמר אצלי תמיד בזיכרון .

חלום מציאותי
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך